קולומביה
בתנו הקטנה מכירה רק שני מצבים: יחפה או עם נעליים סגורות. הכל היה טוב ויפה אם היא לא הייתה מתרוצצת בגינות וחוזרת עם שריטות. הסנדלים של קולומביה התגלו כמצילות חיים במובן הזה. הילדה שעושה פרצוף על כל סנדל הכריזה מיד ש"דווקא נוח לי מאוד". הכרזה שלשמחתנו החזיקה מעמד גם לאחר שבוע של שימוש. הסנדלים עצמן מחזיקות טוב מאוד את הרגל והתגלו כעמידות ביותר. אידיאליות לטיולים, ולטיפוס על עצים וסלעים. תוסיפו את העובדה שגם שימוש אינטנסיבית לא גורם להזעה ברגליים הקטנות, ותגלו למה הכרזנו עליהם כסנדלים מנצחים.
הילדים של קסטרו
כשמדובר בפעוט בן שנתיים, הרציונאל דורש סנדל נוחות. מאז שאיתן עשה את צעדיו הראשונים, כל הנעליים שלו היו עם סקוטצ' מפאת הנוחות ומהירות הנעילה שתסתנכרן עם רמת הסבלנות שלו. הפעם, החלטנו לאמץ גם זוג אחד שיקי שיתאים לגברבר החתיך (אובייקטיבים, ברור). הסנדלים של קסטרו מציעים את לוק האולד פאשן שהוא כה כה מגניב וטרנדי. אממה, הם מגיעים עם אבזם. לשמחתנו אין צורך לפתוח אותו בכל פעם כשנועלים את הנעל והמשימה עברה בקלות. הסוליה עבה ונוחה והרצועות מחזיקות ומייצבות את כף רגלו של העולל. שימו לב - חשוב לקחת בדיוק את המידה המתאימה ולא אחת יותר "להמשך העונה" כדי לקבל מקסימום התאמה של מעטפת הסוליה. לא ליומיום בגן, אבל לחלוטין לאירועים שרוצים להשוויץ.
פפאיה
הרגליים של החמוד בן ה-5 עקומות קצת. אבל היי, זה יסתדר עד גיל 6-7 - כך הרופאים אומרים. קוראים לזה רגלי X וזה בדיוק הפוך מרגלי O – הן פונות פנימה. מאוד שכיח בקרב ילדים רק שכפות הרגליים בעקבות זה גם פונות פנימה. לכן, כל פעם כשהתפתינו להזמין לו סנדלי באינטרנט במחירי שוק, הצטערתי על כך אחר כך. רק כשהוא נעל אותן, רץ וקיפץ עם חברים הבנתי כמה משמעותית הנעל כשמדובר בילדים – בטח ובטח בסנדל, שחייב להיות מוחזק היטב על כף הרגל. הקיץ, אמרתי לעצמי, נשקיע בקטנטן. ואז נפלה בידנו ההזדמנות לנסות את סנדלי פפאיה – סנדלים שמחירם יקר בהחלט, אפילו ממש יקר, אבל האמת? מן השנייה שכף רגלו התקשטה בהן הבנתי למה. האמת שכבר כשהוצאתי אותן מקופסת הנעליים ידעתי שמדובר בנעל איכותית – עם תחתית נעימה והכי נוחה בעולם, סקוטצ'ים מושלמים וגם עיצוב משגע. בחרנו בסנדל בצבע כחול-כתום, וזה ישב על רגלו של העולל נהדר. נוח לו לרוץ איתם ולשחק, כף הרגל מוחזקת מצוין, והאמת? הם עדיין נראים חדשים! גם אחרי שבוע שהוא נועל אותם – מה שדי נדיר כשמדובר בבנים שמשחקים כדורגל כל היום. אני בהחלט ממליצה, בהנחה שאתם מוכנים להוציא 209 שקלים על כך.
שורש
מאז שאני מכירה את בעלי (וזה הרבה מאוד שנים), הגבר חובב סנדלי שורש. ככה הכרתי אותו וזה מרגיש לי כמו משהו שכבר נולד איתו. ברגע שבני בן הארבע שם על עצמו דגם דומה של החברה הישראלית, רק בקטן - התמלאתי בסוג של גאווה מוזרה. העיצוב של הסנדלים נותר זהה - ארץ ישראל היפה רק עם חדשנות בצבעוניות. יש בזה משהו קיבוצניקי, של פעם, כאילו אומר - "זה אני, לא מנסה לעשות רושם על אף אחד. אני הכי יפה כשנוח לי". טוב, זו כמובן הפרשנות של אמא. בן הארבע פשוט התענג על הנעילה הנוחה, בעזרת סקוצ'ים שכל בן 4 יידע לנעול. נעליים קלות וכמובן מצויינות לטיולים, ונשמרות לאורך זמן. ילד לא צריך יותר מזה.
קרוקס אנד מור
על אף שבכל קיץ, לבתי יש לפחות זוג אחד של החברה לטובת טיולים וים, הפעם בחרנו ללכת על דגם שהוא קצת יותר שיקי, ופחות נועד למשחקי מים. מה גם שבת השש מתעקשת על כפכפי אצבע. מפאת העובדה שהיא לא יכולה ללכת עם הכפכף הפשוט לבית הספר (גם לא מעוניינת שכף רגלה תדרוך כל היום על כפכף לא אורתופדי בעליל), ניסינו את הדגם הזה מבית scholl שנמכר ברשת. הסוליה נוחה ונעימה, והסגירה מחזיקה את כף הרגל ושומרת עליה. סוגיית האבזם עברה בקלות שכן מדובר בילדה די גדולה. בקרוב הקטנים - זה עלול להוות מכשול. כמו כן, יש להתרגל לסוגיית האצבע שקצת יכולה להציק בשימוש הראשוני. אבל העיצוב והצבע - ניצחון. והכי לשימוש יומיומי, וגם לבגדים חגיגיים יותר.
האש פאפיס לגלי
הנעליים של האש פאפיס כבר ידועות בשמן הטוב ברמת האיכות. גם הפעם, שמחתי לגלות נעליים נוחות להליכה שתופסות את הרגל היטב – מה שאידיאלי בכל גיל, ובמיוחד לילד פעלתן בן שנתיים וחצי. עם זאת, הסנדל בעיני סגור מדי לקיץ השרבי של ישראל (אחרי הכול, הוא כבר לא צעד ראשון ואפשר טיפה לאוורר בעיצוב) ולצערי לא היו בחנויות מגוון רחב מהמותג הספציפי הזה, שאותו רציתי. עם זאת, במחיר הזה ובאיכות הזאת, אני מרוצה.
סי קאי ראן
נתחיל מהביקורת השטחית – תראו כמה שזה יפה. אבל המותג האמריקאי סי קאי ראן לא מסתפק רק ביופי, אלא גם באופי. מרגע שהקטנצ'יק נכנס לתוך הסנדלים, הוא שכח תוך רגע שמדובר בנעליים חדשות. תוסיפו לזה את העובדה שהנעל מאושרת על ידי איגוד האורטופדים האמריקאי ואנחנו בכלל ישנים בשקט בלילה. המחיר הוא לא מהזולים בשוק, אבל בעד התמורה שלו – הוא בהחלט שווה ומצדיק כל שקל, בעיניי לפחות. עם זאת, אפשר גם להתפשר על פחות באמצעות נעליים מהקולקציות הישנות של המותג, אותן אפשר לרכוש באתר החל מ 159 שקל.
קטמיני
לא ממש הכרנו את המותג עד שפגשנו אותו פנים מול פנים, וזה היה מפגש חיובי בהחלט. הסנדל קל מאוד למשקל (כבר טוב), צבעוני וקייצי ובעיקר מאוורר – שזה בדיוק מה שהקיץ שלנו צריך. קצת אוויר. אני אישית אהבתי מאוד את העיצוב. מבחינת המחיר, שייך לז'אנר היקר יותר בחבורה, אבל זה הסכום שאני מוציאה בדרך כלל על סנדל איכותי.
אלפנטן לנמרוד
סנדלי אלפנטן מעוצבים בעיצוב סטנדרטי ושמרני אבל יפה, בטח בהתחשב במבחר הסנדלים לבנים שיש בשוק. מה שבטוח, הם מתאימים לכל לוק ומחזיקים את הרגל מעולה. הסנדלים נסגרים בקלות באמצעות סקוטצ'ם, ובן השנתיים הפגין אדישות לקיומן וקיפץ בהן כאילו היו על רגליו מאז ומעולם. לא נרשמו טנטרומים באף אחד משלבי ההנעלה. מה שאומר – אמא אחת ממש מרוצה. המחיר לא מהזולים, אבל יש מבצעים לחברי מועדון שבמסגרתם זוג ראשון מגיע ב-15% הנחה והשלישי ב-30% הנחה. לא זול, אבל מהיכרותנו עם המותג הוא איכותי ועמיד.
TO GO
הבן שלי, רק בן שלוש, אבל לא מוכן לשים על עצמו שום דבר שלא נוח לו. מניח שזה קורם לכולם בגיל הזה. השיק פחות בוער בהם, הלוואי על כולנו. לכן הטלנו ספק בהצלחת המשימה, אבל הופתענו לטובה. את אלו הוא לא עוזב מאז שקיבל אותם ורוצה לנעול רק אותם. הסוליות מעט מחליקות, אבל זה ממש לו מפריע לרוץ ולקפוץ מבלי להחליק. מבחינת העיצוב, מדובר בסנדלים שמעוצבים כמו סנדלי הנוחות של הגדולים שהפכו פופולריים בשנים האחרונות, רק עם קריצה לקטנטנים. קלאסי אבל מגניב. ובינינו, מה שממש אהבנו זה שהם עולים 99.90 שקל. על אף שלילד נוח להפליא, אני פחות מעדיף את הסנדל לשימוש יומיומי. מתאים במיוחד לימי שישי בגן ואירועים.
פוקס
מאז שנולדו ילדיי, קשה לי לצאת מפוקס בלי לקנות שם משהו. בעיקר כי יש מבחר נאה ומחיר הוגן. גם בגזרת הסנדלים הצלחנו למצוא זוג חביב במיוחד – סנדל נוחות עם נגיעה ילדית של לבבות וגוון פוקסי. בת השש חיבבה את המראה ולמרות שקצת נאבקה עם האבזם, זה לא עצר אותה בדרך. פוקס היא לא רשת שמתמחה בנעלי נוחות, אבל עושה את העבודה לא רע אם נשתמש בסנדלים לימי שישי ויציאה לפרק בשישי.
קרטרס
על אף שבתי חגגה רק שנה לא מזמן, זה כבר הספיק לי להבין שאני כבר לא יכולה לראות מוצרים ורודים לילדות, ואני נוטה לחפש לה את הצבעים הפחות צועקים "בת". הפעם מצאתי סנדלים עם נגיעות של ורוד, אבל לשמחתי, כאשר כף רגלה נכנסה לסנדל - הצבע הוורוד "נעלם" מתחת לכף הרגל, וכך נשארים סנדלים כחולים עם בצבוץ של ורוד. הרבה יותר טוב מבחינתי. בזמן ההליכה הלבבות נדלקים באורות צבעוניים, מה ששעשע במיוחד את הפצפונת. מלבד הצבע וגימיק האורות, חשוב לציין את החשוב ביותר: הסוליות גמישות מאוד, וחלקן הפנימי רך למגע. בחלק התחתון בליטות בצורת משושים למניעת החלקה, וזה חשוב כשמדובר בבת שנה שאך זה החלה ללכת. הרצועות נסגרות בסקוץ', באזור הקרסול וכך האחיזה עדיין טובה, אף על פי שמדובר בסנדלים.