המחאות האחרונות גרמו לכך שאפילו האנשים האטומים ביותר במדינה כבר יודעים ששכר הדירה מרקיע שחקים ושמחירי הקוטג' בשמיים, אבל מה עם החיתולים? ותחליפי החלב? והגנים? משפחות רבות לא מצליחות לסגור את החודש, וזאת בלי שום קשר לרמת השכלה, עבודה מכניסה או מאמץ.
המון בני 30 מבינים עכשיו שחלום הילדות שאולי היה להם על משפחה מרובת ילדים יצטרך להתפוגג, פשוט כי אין להם דרך לממן אותו. בעוד חלקינו מודעים למצב, מתלוננים וכוססים ציפורניים בחרדה, ליאת ורדי בר, אם, שותפה להקמת אתר בלינג בלינג ויועצת שיווק דיגיטלית המתמחה בנשים ואמהות, הרימה את הכפפה, או את החיתול, ופתחה קבוצת מחאה פייסבוקית בנושא, בשם "צרחת האמהות הצרכניות" שגדלה ותופסת תאוצה מרגע לרגע.
"אני רוצה ללמד את הבת שלי לעמוד על שלה"
"לפני הכל אני חייבת לומר שפתחתי את הקבוצה לפני שבוע וחצי בהתקף זעם, והשמטתי את שמם של האבות מהקבוצה", מתנצלת ליאת, "מסתבר שברגע שפתחת קבוצה, אי אפשר לשנות לה את השם, אבל היא מיועדת, כמובן, גם לאבות, ואני מקווה שלא ייעלבו. הכל התחיל מקריאה של כתבה שהתפרסמה בעיתון דה מרקר, והראתה שרשתות כמו שילב וד"ר בייבי מפקיעות מחירים, ומוכרות מוצרים ישראליים שמיוצרים בסיןף למשל, במחיר משולש מכפי שהוא נמכר בארה"ב.
"המחקר הזה הצטרף לתחושה הקשה שכבר היתה לי כאמא צעירה, שאנחנו פשוט קורסים תחת הכל. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, והוא גרם לי להיות פעילה ולזוז. כמובן שיש גם קשר לרוח התקופה. אי אפשר לנתק את פתיחת הקבוצה הזאת מכל אווירת המחאה שבחוץ. הייתי אמש בהפגנה ברוטשילד, והתמלאתי תקווה.
"ככה נהיינו במאה ה-21: מוחות דרך המקלדת, מתלוננות בקבוצות סגורות, מעבירות עצומות במייל ולא זזות מהכיסא", כתבה ליאת לפני כמה חודשים במאמר שפורסם בבלינג בלינג בשם 'מחאה דרך מקלדת', לפני שגילתה שמחאה אמיתית יכולה לצמוח גם משם. "אני רוצה לספר לכן כמה דברים שלמדתי במהלך השנים האחרונות בהן התעסקתי בעולמות של נשים ויזמות, קריירה, מו"מ, תפקידים בכירים וכסף: הפערים עצומים! והם לא מתחילים היום וגם לא לפני עשור. הם גם לא יסתיימו אצלנו או אצל הילדות שלנו פשוט כי אין בחוץ היום מספיק מאתנו שיגרמו לדברים להשתנות. אני משתגעת מהמחשבה שהילדה שלי תלמד ממני שאם נעשה לה עוול היא צריכה להוריד את הראש ולקבל בהכנעה את רוע הגזירה. אני רוצה להנחיל לה ערכים אחרים, אני רוצה ללמד אותה לעמוד על שלה, רוצה שהיא תגדל בתחושה שהיא יכולה להשיג הכל, כל מה שהיא רוצה ושצריך לעבוד בשביל זה וקשה. אני רוצה שהיא תסתכל עלי ותגיד לעצמה – 'אני רוצה להיות כמו אמא שלי'. אני רוצה שהיא לא תתפשר על פחות ממה שמגיע לה, שהיא תדע לדרוש, להתעקש, ושתרגיש שווה לכל הילדים הבנים שילמדו איתה. אני רוצה שהיא תגדל למציאות שבה הפערים מצומצמים ולא בחסד או בחקיקה אלא בגלל שאני ואתן דרשנו ושינינו".
"חושבים על הפגנת אוהלים בגינה"
קבוצת הפייסבוק הקטנה של ליאת נעשית פופולרית וחזקה מרגע לרגע. בינתיים יש בה כמעט 2500 חברים, והרשימה רק מתרחבת והולכת. הגולשים הזועמים משמיצים חנויות ורשתות עושקות, ממליצים על חנויות טובות וזולות בתקווה להביא לחרם צרכני, ושהרשתות הגדולות יאלצו ליישר קו, מאווררים זעם ותסכול ארוכי שנים על ביזיונות רבים מתחום תעשיית צרכנות הילדים, מציעים הצעות ייעול ושוקלים את הצעד הבא.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
"הלך הרוח בקבוצה הוא לא אנטי-שילב או משהו כזה, זו מגמה אמיתית של מיאוס בהלך הרוח המזלזל והמשפיל מכל גוף ומותג כזה. אני באה מעולם השיווק, ויודעת שמגמת המיאוס בעלייה. נמאס להורים לשלם בגן על כל אוגוסט ואז להתקע בלי פתרון לילד. כיום גם סבא וסבתא עובדים, והורים רבים נאלצים גם לעבור רחוק מהם כדי להיות מסוגלים לשלם שכר דירה. אנחנו נדרשים לשלם עשרות שקלים על חיתול וחצי, לשלם על עגלה ריקה באוטובוס, ואין סוף לדוגמאות. אני ובעלי כל כך רצינו משפחה גדולה, אבל אין לנו איך לעשות את זה. אין לנו.
"הכי קל פשוט להתייאש, אבל לאחרונה קרה הדבר הזה שחיבר בין המכנה המשותף הנמוך ביותר, בדברים בסיסיים כמו גג וקוטג', ואני מקווה שגם אנחנו ניקח את זה לשלב הבא. כרגע אנחנו חושבים על הפגנת אוהלים משפחתית, באחת הגינות, או על מסע עגלות. זו כבר לא מחאה שלי. זה מעבר לזה. כשמיואשים מוכנים לעשות הרבה דברים שלא חשבת שתהיה מוכן לעשות קודם, וזה מניע אנשים. אני קוראת להורים לקחת חלק במאבקים ולהצטרף לקבוצות הקיימות".