תהל בת חצי שנה ואינה יודעת להתהפך. כאשר אמה מגישה לה צעצוע מימין, היא עוקבת אחריו ביד הימנית שלה, אך כשהיד הזו מגיעה למרכז בית החזה היא שבה למקומה ויד שמאל מחליפה אותה וממשיכה את תנועת המעקב אחר הצעצוע. כאשר האם אוחזת ביד שמאל כדי למנוע ממנה להשתתף בתנועה, תהל בוכה. יד ימין אינה מצליחה לעבור את הקו הדמיוני של מרכז גופה ולעבור בעקבות הצעצוע לצידו השמאלי של הגוף שלה. לתופעה הזו יש מינוח מקצועי: חוסר יכולת לחצות את קו האמצע.
יהודית דוריון, מנהלת ארצית של שירותי ריפוי בעיסוק ב"מכבי שירותי בריאות", ועידית דהאן, אחראית ריפוי בעיסוק מחוז ירושלים והשפלה ב"מכבי שירותי בריאות", מסבירות כי מיומנות ההתהפכות מצריכה מהתינוק לבצע רוטציה, כלומר, להעביר את פלג הגב התחתון אל מעבר לפלג הגב העליון. היכולת הזו מצריכה, בין השאר, את היכולת לחצות קו אמצע.
"ללא רוטציה לא תהיה התהפכות יעילה. למעשה, יכולה להיות התהפכות כאשר הגב והאגן נעים יחד ועקב כך גוף התינוק מתהפך בבת אחת, אך זו אינה התהפכות אידיאלית", הן מסבירות. "כאשר ההתהפכות יעילה, האגן מוביל את התנועה ולאחריו נכנס גם הגב לתנועה. לחילופין, היד או הראש מובילים את התנועה ופלג הגוף התחתון מצטרף לאחר מכן. לשם התהפכות כזו על התינוק להיות מסוגל לחצות את קו האמצע".
בין שתי אונות המוח
חציית קו אמצע היא אחד האספקטים של מערכת ההצלבה המתפתחת כבר בשנת חייו הראשונה של התינוק. "מערכת ההצלבה היא מערכת משמעותית שבאה לידי ביטוי בפעילויות כמו התהפכות, זחילה, התיישבות והליכה בגיל צעיר, ובגיל מאוחר יותר בפעילויות כמו שחייה, רכיבה על אופניים, טיפוס על סולם ואפילו חניה ברוורס", מסבירה ענת פורת, מאבחנת ומטפלת בשיטת ורדי ומנחת סדנאות ליווי התפתחותי במרכזי "דיאדה". "מערכת זו באה לידי ביטוי גם באופנים תנועתיים וגם באופנים קוגניטיביים, משום שהיא אחראית על התקשורת בין שתי האונות במוח ועל התיאום ביניהן, המאפשר התמקדות והתארגנות. צד ימין במח אחראי על צד שמאל, ולהיפך".
פורת מציינת כי בשנה הראשונה להתפתחות התינוק, התנועות של הגוף יוצרות את החיבורים במוח, וחציית קו האמצע נוצרת מתוך התנועתיות בגוף. תחילה, רוב התנועות של התינוק רפלקסיביות או נובעות מתנועה של הדמות המטפלת. כשהתינוק מצליח להעביר את ידו או רגלו למרחב הנשלט על ידי האונה הנגדית, זהו ביטוי ליכולת שלו לחצות את קו האמצע.
"תינוקות בגיל צעיר, לעיתים עוד בטרם מלאו להם חודשיים, נוטים להכניס את שתי כפות הידיים אל תוך הפה שלהם", מתארת פורת. "הורים צעירים מפרשים את המציצה הקדחתנית של האצבעות וכפות הידיים כסימן לרעב או לכאב מבקיעת שיניים, אולם למעשה לא פעם התנהגות זו מהווה ביטוי למסע המופלא שהתינוק עובר בחקר העולם סביבו. ליכולת להכניס את שתי הידיים לתוך הפה יש משמעות רבה מבחינה התפתחותית, מכיוון שהתינוק מתחיל לבסס את ההבנה של קו האמצע של גופו. היכרות זו עם גופו, שתלך ותתבסס עד לגיל שלושה או ארבעה חודשים, היא שתאפשר לו להישען על המרפקים והאמות וכן להתהפך מבטן לגב ומגב לבטן, לשני הצדדים - ימין ושמאל, כהכנה לשלבים המתקדמים של הזחילה".
הקניית תחושה סימטרית
דוריון מבהירה שעל אף שמדובר בהתפתחות טבעית, ההורה או דמות מטפלת אחרת יכולים לסייע לתינוק ללמוד את מיומנות חציית קו האמצע. "הטבע נתן לתינוק הזדמנות יומיומית להניע את אחת הידיים בכל פעם ולעבור אל הצד האחר של הגוף", היא אומרת. "כאשר אמא מיניקה את התינוק היא מחזיקה אותו פעם על שד ימין ופעם על שד שמאל. וכך, פעם ידו הימנית לכודה בחיק האם בזמן שיד שמאל חופשית לליטוף פניה של אמא, ופעם תורה של היד השמאלית להתנועע בחופשיות ולחצות לצד הימני של הגוף. אחיזת התינוק הנכונה, גם בהזנה מבקבוק, היא לשנות את התנוחה באופן כזה שראשו של התינוק יונח פעם על יד ימין של המטפל ופעם על יד שמאל, ולהימנע מהחזקתו בצד אחד בלבד.
"כמו כן, גם בהנקה וגם בהזנה מבקבוק, חשוב להחזיק בתינוק כשידיו זו לצד זו מלפנים, כדי שהוא יוכל לקבל תחושה סימטרית של גופו - שתחצה על ידי קו אמצע דמיוני של גופו. כדאי גם להקפיד להרים את התינוק לגהק פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל. בנוסף, כאשר אנו מושיטים לתינוק צעצוע או מניחים לפניו גירויים, חשוב שננסה להקפיד ששני צידי גופו יזכו לחשיפה דומה".
לדברי דוריון, בדרך כלל הבעיה של אי חציית קו אמצע אינה היחידה אלא מהווה חלק ממכלול בעיות, למשל במקרים שבהם התינוק היפוטוני (בעל טונוס שרירים נמוך). אם בנוסף על כך ההורים אינם מודעים לחשיבות השכיבה על הבטן, התינוק גם אינו מקבל הזדמנות מספקת להרים ראש ולפתח תנועה יעילה והבעיה עלולה להחמיר.
פיתולים ורוטציות
אז איך נדע שהתינוק שלנו מסוגל לחצות קו אמצע? פורת מסבירה: "פעולות מערכת ההצלבה, ובהן חציית קו האמצע, באות לידי ביטוי כאשר התינוק מרים את שתי רגליו מעלה באוויר והן נופלות יחד לאחד הצדדים - זוהי תחילתה של ההתהפכות מגב לבטן. לעיתים, כאשר התינוק שוכב על הבטן ומביט לאחור וכלפי מעלה, הוא עלול להמשיך את סיבוב הראש עד להנחתו על המזרן והתהפכות מהבטן לגב".
פורת חוזרת ומסבירה כי היכולת להעביר איבר מצד אחד של קו האמצע הדמיוני המתוח לאורך הגוף אל הצד השני היא היכולת לחצות את קו האמצע. שתי הדוגמאות שהובאו ממחישות את התפתחות היכולת הזו מבחינה מוטורית, כאשר ייתכן כי פעילויות אלה יהיו תחילה לא רצוניות (הראש נופל לצד אחד מפאת כובדו או שהרגליים נוחתות לצד אחד בשל משקלן). "אולם ככל שהתינוק מבצע את התנועות הללו פעמים רבות יותר, כך נוצרים אותות חשמליים מוחיים המקיימים תקשורת בין שתי אונות המוח", היא מבהירה.
ובמונחים מקצועיים, ההסבר הוא כי האינפורמציה הנאספת בעת התנועות הלא רצוניות הללו גורמת ליצירת קישור חשמלי, המביא להבשלת מערכת ההצלבה. כך יוצא שככל שהתינוק עסוק יותר בפיתולים וברוטציות - שביטויים היפה ביותר הוא שכיבה על הבטן והפניית פלג גוף עליון לאחור - כך הולכת ומתבססת מערכת ההצלבה. "כשקו אמצע ברור מתחיל גישוש לחציית קו אמצע, התינוק שולח את יד ימין לאחוז ברגל שמאל או להיפך. גם המגע בין יד ורגל נגדית מבסס את מערכת ההצלבה, וכך גם הזחילה, כאשר היא מאורגנת", מסבירה פורת.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים. לקבלת מגזין מתנה לחץ כאן.