יש תינוק אנרגטי שזקוק לתשומת לב תמידית, יש מפונק שצמוד לאמא וישנו גם הטיפוס שלא מפסיק לקטר; קבלו את כל סוגי התינוקות שאפשר לפגוש על הסקאלה, פלוס טיפים והמלצות להורים
"איזה טמפרמנט יש לו, שיהיה בריא!", אתם אומרים על התינוק שלכם, או: "הוא שקט ורגוע, ממש כמו אבא שלו". מיכל אוסרי בן-אור, מנחה בכירה ברשת דיאדה ובעלת קליניקה לייעוץ והדרכת הורים, מסבירה כי טמפרמנט - מזג בעברית, הוא מושג שמתייחס לדפוסים שמאפיינים אדם מסוים: "כשאנחנו אומרים 'דפוסים של תינוקות', אנחנו מדברים על מאפיינים שונים, כמו: כמה הוא בוכה, כמה הוא פעיל, כמה הוא ערני, כמה הוא שקט, האם הוא זז הרבה, כמה הוא מניף רגליים וידיים ועוד. הטמפרמנט אינו מסביר מדוע הילד כזה או אחר, אלא מתייחס לאיך שהוא מתנהל".
בעבר, לדבריה, רווחה הגישה שתינוק נולד ללא דפוסים, כלומר "לוח חלק", ושאישיותו מתעצבת דרך השפעת הסביבה בדרך של חיקוי ולמידה. אלא שהתפתחות המדע לימדה אותנו שישנם מטענים גנטיים בעלי השפעה גם על דפוסי האישיות. "היום יש הבנה שטמפרמנט של תינוק מושפע מכמה דברים, ביניהם גנטיקה והשפעה דרך למידה וחיקוי, אך תינוקות גם נולדים עם מזג משל עצמם, מזג שמאפיין אותם, עוד לפני החיקוי והלמידה שאולי לא בהכרח קשורים רק לגנטיקה", היא מסבירה.
מתי מתחילים לקלוט טמפרמנט של תינוק?
"ישנם דפוסים שאפשר לראות אצל תינוקות כבר בימים ובשבועות הראשונים לאחר הלידה", מסבירה אוסרי בן-אור. "יש כאלה שישנים הרבה, בוכים מעט ורגועים יחסית, ויש כאלה שישנים מעט, מתעוררים הרבה ובוכים יחסית הרבה. יש תינוקות שמתעוררים באופן קבוע לארוחות ויש שמתעוררים ללא כל סדר ועוד. "עם זאת אני תמיד אומרת להורים שהדבר היציב ביותר הוא השינוי: מה שנדמה שנכנס כבר לסדר מסוים יכול להשתנות, ומה שהיה בבוקר ייתכן שישתנה עד הערב.
"אמנם אנחנו יותר רגועים כשיש לנו שליטה על מה שהולך להיות, אך עם תינוקות אנחנו לומדים כל הזמן משהו חדש. לכל תינוק יש טמפרמנט מסוים, ואם הוא בוכה הרבה, אין להסיק מכך שהוריו לא בסדר. חשוב לא לחפש אשמים אלא לראות איך אפשר להיענות לצרכים שלו".
1. התינוק האנרגטי
אומרים עליי: שאני כל הזמן בפעולה, לא אוהב לישון ולא נח לרגע, שאני שובב ויש לי "קוצים", שאני סקרן ורוצה לדעת הכל ולגעת בכל.
המאפיינים שלי: ממעט בשינה, סקרן, פעיל מאוד, לא תמיד קשוב ולעיתים לא מקשיב.
מה אני צריך מההורים: "לפעמים, הטמפרמנט המולד של התינוק יכול ליצור קושי בתקשורת וביחסים עוד לפני שהבשילו אצלו השפה, היכולת לדבר ולהביע רצונות, בקשות ותחושות", מסבירה רחל לוי, יועצת זוגיות ומשפחה ומנכ"ל "משפחה פלוס". "לכן חשוב שההורים יהיו סבלניים, שיגלו הבנה ואורך רוח (גם כך קשה לו בלי שינה, וזה לא תמיד בשליטה), שתהיה אווירה רגועה ומרגיעה עד כמה שאפשר, שהסביבה תהיה מאורגנת, שיישמרו גבולות ברורים, סדר יום, עקביות בתגובות ובהתנהלות, ובלי לכעוס. הרוגע של ההורים יגרום לתינוק לתחושת ביטחון ולהורדת אנרגיות".
2. התינוק החברותי
אומרים עליי: שאני עובר בשמחה לזרועותיהם של אחרים, מגיב לסביבה ולסובבים אותי, מרבה ליצור קשר עין, מגיב בערנות לכל המצבים וקולט היטב כשכועסים או כשצוחקים, דורש תשומת לב ורוצה להיות תמיד בעניינים.
המאפיינים שלי: אני מבחין מי המבוגר האחראי (ההורים) ואוהב חברה, לא פוחד או נרתע מאנשים, סקרן ומגיב בהתאם למתרחש בסביבה, יודע ליצור קשר עם הסביבה בתנועות גוף, בכי או הבעות פנים.
מה אני צריך מההורים: "תינוק כזה לא נולד חברותי אלא למד להיות כזה, ולא מעט בזכות הוריו שאפשרו לו להיות בחברת אנשים, שלא היססו לקחת אותו לכל מקום שאליו הלכו ושהרגילו אותו לסביבה פעילה", מסבירה לוי. "הוא למד שאפשר לסמוך על אנשים, לגשת, להתמסר, אבל גם לבדוק שההורים בסביבה. תחושת ביטחון, היענות ורגישות לצרכים שלו, מרחב אוטונומי ואפשרות 'לגלות את העולם' יעזרו לו להמשיך להיות חברותי".
אומרים עליי: שאני לא מפסיק לחייך, שאני חביב ונחמד לסביבה, אוהב אנשים, שכיף להסתכל עלי, שטוב לי ושרואים שאני מאושר.
המאפיינים שלי: רגוע, שלו, נינוח, מרגיש בטוח.
מה אני צריך מההורים: "החייכנות של התינוק היא בזכות הוריו החייכנים. הוא למד והבין שאם הוא מחייך אז כולם שמחים ומחייכים אליו בחזרה, ולהיפך", מסבירה לוי. "הוא מגיב לסביבה כפי שהיא משדרת לו: חיוך בחזרה, התייחסות חיובית לחיוך שלו – כדי שיוכל להמשיך כך. חשובה מאוד האווירה הטובה, החום, האהבה והחיבוקים, שיגרמו לו להמשיך להיות כזה".
4. התינוק הפאסיבי
אומרים עליי: שאני עצלן.
המאפיינים שלי: חושבים שאני אדיש כי אני לא בוכה כשכואב, וכמעט לא צוחק, גם כשמאוד משתדלים להצחיק אותי. נראה כאילו כלום לא מעניין אותי ואי אפשר לעורר אצלי עניין. אני יכול לשכב בלול ולבהות שעות. אני לא דורש הרבה תשומת לב ועם הזמן גם מפסיקים לתת לי אותה. גם אם אני רוצה עניין, אני לא יודע לייצר אותו או לבקש אותו.
מה אני צריך מההורים: "תינוק כזה חשוב להפעיל הרבה, גם אם נדמה שזה לא מעניין אותו", מסבירה יעל לב אור, מרפאה בעיסוק לילדים, מאמנת זוגית ומשפחתית ומנחת קבוצות. "יש לעזור לו לצאת מהפאסיביות שלו על ידי פעלתנות של ההורים, שיעודדו אותו לנוע ואפילו ידחפו אותו בעדינות לכך. התינוק הפאסיבי זקוק למוזיקה תוססת בקול רם, לצעצועים צבעוניים זוהרים, לנדנדות, לקרוסלות, לערסלים ולהרבה תנועה".
5. התינוק הפעיל
אומרים עליי: שהבטרייה שלי לא נגמרת ושצריך אנרגיות נוספות כדי לגדל אותי.
המאפיינים שלי: אני כמעט לא ישן, כל הזמן מחפש פעילות, לא מתרכז בדבר אחד ליותר מרגע, עובר מדבר לדבר ומחפש גירויים חדשים.
מה אני צריך מההורים: "הורים לילדים עם טמפרמנט פעיל מודאגים מפני עתיד ילדם", אומרת אוסרי בן-אור. "אינני מכירה מחקרים שמעידים על קשר בין תינוק פעיל להיפראקטיביות בעתיד, עם זאת המחקר טוען שלטמפרמנט יש פוטנציאל להיות יציב לאורך זמן והוא מהווה את היסוד לאישיות הבוגרת. אני חושבת שצריך להיזהר שלא להגדיר כל תינוק פעיל, אקטיבי, נמרץ וערני כהיפראקטיבי. החותמת הזו מינקות עלולה להשפיע על היחס של ההורים אל התינוק כבעייתי וכזקוק לטיפול. אבחון בגיל צעיר נכון אך ורק אם יש חשש לבעיה נוירולוגית מורכבת. אם חוששים, אפשר להתייעץ עם איש מקצוע".
6. התינוק העצבני
אומרים עליי: שאני חם מזג.
המאפיינים שלי: אני מתעורר עצבני, זורק חפצים מתוך תסכול, פורץ בבכי כשמשהו לא מתאים לרצונות שלי.
מה אני צריך מההורים: "לטעמי אין דבר כזה מזג שלילי כשם שאין בעיניי רגשות שלילים - יש רגשות שפחות נעימים או שקשה לנו איתם", אומרת אוסרי בן-אור. "חשוב לא להשתמש במושגים 'ילד בכיין', אלא ילד שבוכה הרבה. לא 'תינוק קשה', אלא תינוק שקשה לכם איתו. בואו נבדוק ביחד איך אפשר להקל עליכם ועליו. תינוק עם מזג סוער יכול להיות יותר רגוע בסביבה מכילה, סבלנית ורגועה. קשה להפריד בין מזג התינוק לאופן שבו הוריו מגיבים אליו, אך המשימה אינה לשנות את מזג התינוק לרגוע יותר, אלא להיות מודעים לכך שיש טמפרמנטים מולדים שונים. להיות סבלניים, למצוא את הדרך ליצירת קשר עם התינוק גם כשקשה להתמודד עם המזג שלו, לאהוב ולספק סביבה רגועה ותומכת".
7. התינוק העצמאי
אומרים עליי: שאני יכול להסתדר בעצמי.
המאפיינים שלי: אני יכול להעסיק את עצמי ולא צריך תמיד מישהו לידי כדי להרגיש טוב. אני רוצה לעשות הכל לבד, להגיע לכל מקום, ואני כל כך עסוק שאני לא זוכר כל הזמן לבדוק שאמא ואבא לא איבדו אותי...
מה אני צריך מההורים: "הרבה זהירות. גם כדי שלא יזיק לעצמו (מדי פעם הוא מקבל תזכורת שהוא עוד לא יודע ממש מה הוא יכול לעשות ומה לא כדאי שיעשה, כאשר למשל האצבע נתפסת במגירה, או כשכמעט נופלת עליו הטלוויזיה כי הוא רצה להגיע למפית שמתחתיה), וגם כדי שההורים לא יתחילו להגביל את הביטחון העצמי שלו", מסביר ד"ר אלי שגיא, מנחה הורים וקבוצות, מטפל פרטני, זוגי ומשפחתי, ומחבר הספר "ילדים זה שמחה" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן).
8. התינוק הרגיש
אומרים עליי: שאני מפונק.
המאפיינים שלי: אני בוכה הרבה וקשה להרגיע אותי, אני לא אוהב שינויים, אני לא אוהב אמבטיה ויכול לצרוח עד שמוציאים אותי (או שאני אוהב אמבטיה וצורח כשמוציאים אותי). כל רעש קטן מקפיץ אותי, מקולות חזקים אני ממש בוכה. אני לא אוהב מקומות עם הרבה אנשים, כמו אירועים משפחתיים או קניונים. אני לא אוהב שאנשים ניגשים אלי. אני בררן באוכל ולא אוכל הרבה. אני צריך להיות הרבה על הידיים כי קשה לי להירגע לבד.
מה אני צריך מההורים: "תינוק כזה צריך שיווסתו את הגירויים סביבו, שיעזרו לו להירגע ושילמדו אותו להרגיע את עצמו, כי הוא לא מצליח לעשות זאת לבד", מסבירה לב אור. "חשוב לדאוג שהבית יהיה רגוע והתאורה נעימה. תינוק כזה לא מתאים לקחת לאירועים הומים, וחשוב שההורים לא ייתנו לכל מבוגר לגשת אליו ולגעת בו, אלא רק לאנשים הקרובים אליו, הקבועים בחייו. הוא צריך שגרה מאוד קפדנית וכמה שפחות שינויים. כדאי לחשוף אותו למגוון של טעמים, ריחות, מרקמים וצלילים, אך יש לעשות זאת לאט ובהדרגה".
9. תינוק של אמא
נו, עד החתונה זה יעבור. או שלא. תינוק של אמא | צילום:
Zsolt Nyulaszi, Istock
אומרים עליי: שאני צמוד לאמא.
המאפיינים שלי: כשאמא הולכת אני בוכה, כי אני עצוב. אני מרגיש בטוח רק כשאמא בסביבה, רוצה רק אותה לידי כל הזמן ולא אף אחד אחר.
מה אני צריך מההורים: "בשבועות הראשונים התינוק הוא בסימביוזה עם אמו, במיוחד כשהיא מיניקה. הוא לא ממש יודע 'איפה הוא נגמר ואיפה היא מתחילה'", מסביר ד"ר שגיא. "אין ביניהם נפרדות והוא מרגיש כי אמו זה הוא, והוא זה היא. העולם פחות מפחיד ויותר בטוח מבחינתו כשאמא בסביבה. זה טבעי שהמצב כזה בשבועות הראשונים, אך חשוב שהאם תתחיל בהדרגה ליצור נפרדות ביניהם, כי התלות הזו בנוכחות שלה לפעמים מכבידה עליו כשהיא איננה. מתישהו הוא צריך להבין שהיא לא יכולה להיות לידו כל הזמן, למרות הדילמה הלא פשוטה שזה מציב אותה: מחד, בנה רוצה אותה לידו כדי לחוש בטוח, מאידך, אם היא כל הזמן תהיה לידו הוא יפתח תלות בה ויהיה לו מאוד קשה כשהיא תצא מטווח הראייה שלו.
10. התינוק התובעני
אומרים עליי: שאני מתיש.
המאפיינים שלי: אני מאוד אוהב חברה, אנשים, ילדים ולהיות במרכז העניינים. כמה שלא תתנו לי תשומת לב - ארצה עוד. גם צעקות זה יחס. אני מעדיף להיות איתכם גם אם אתם כועסים, העיקר לא להיות לבד. אני לא יכול לשחק לבד או להירדם לבד, אפילו לצפות בטלוויזיה לבד אני לא יכול לאורך זמן.
מה אני צריך מההורים: "מצד אחד, תינוק כזה דורש מההורים המון תשומת לב – שיתפעלו ממנו, שישחקו איתו, שיהיו איתו", מסבירה לב אור. "אי אפשר לצפות ממנו שיהיה לבד, כך שאם קשה להורים הם צריכים לדאוג שמישהו אחר יהיה איתו. תינוק כזה אינו אוהב להיות לבד (צעצועים לא מעניינים כמו בני אדם), וגם כשכבר אין להוריו כוח לתת לו תשומת לב, הם צריכים להיזהר שלא להתעצבן או להתרגז, כי גם כך הוא השיג את מטרתו כשזכה לתשומת לב שלילית. מצד שני, צריך ללמד את התינוק התובעני להעסיק את עצמו, כל פעם קצת ובכל פעם להרחיב מעט את היכולת".
