28 בנובמבר, 2004. יום ראשון. השעה הייתה בערך 19:00 כשוורוניקה וילסון שמעה את צלצול פעמון הדלת של ביתם בעיר ניירן, השוכנת כ-100 ק"מ צפון-מערבית לעיר אברדין, אשר בסקוטלנד. היא ובעלה, אליסטר, בנקאי בן 30, שמרו באותו זמן על בנם הפעוט של חברים וחשבו שאלה הוריו בדלת. בדיעבד, ורוניקה נזכרה שהשניים תמיד נכנסו לביתם דרך הכניסה האחורית, אותה השאירה פתוחה בדיוק מהסיבה הזאת. אף על פי כן, באותם רגעים גורליים היא לא חשדה בדבר וניגשה לפתוח את הדלת לגבר שלא ראתה מעולם. הוא לבש מעיל טייסים, חבש כובע מצחייה, נישא לגובה של כ-180 ס"מ והיה בעל מבנה גוף מלא. ורוניקה פתחה לו את הדלת, הוא אמר לה רק דבר אחד: "אליסטר וילסון".

אליסטר קרא לשני בניו סיפורים לפני השינה כשאשתו קראה לו לרדת מהקומה השנייה. ורוניקה אז החליפה את בעלה בחדר השינה של הילדים בזמן שאליסטר ניגש לשוחח עם האורח המסתורי. 10 דקות חלפו מאז ובזמן הזה, ורוניקה כבר חזרה לסלון הבית. הדלת הקדמית נטרקה ואליסטר ניגש אל אשתו עם מעטפה כחולה אותה קיבל מהאורח שלהם. השם "פול" היה כתוב באותיות בולטות על חלקה הקדמי והיא הייתה ריקה מתוכן. מבולבל, אליסטר ניגש לדלת בשנית כדי לבדוק אם הבחור עדיין שם. לפתע, שלוש יריות נשמעו בבית.

View this post on Instagram

A post shared by Skinwalker: True Crime Podcast (@skinwalkertruecrime)

ורוניקה רצה לכיוון הדלת הקדמית, שם היא מצאה את אליסטר שרוע על הרצפה שותת דם. מבוהלת, היא רצה בכל כוחה לכיוון המלון שנבנה מול ביתם כדי להתקשר לשירותי ההצלה. בזמן הזה היא יכלה לראות את הגבר במעיל הטייסים הולך לאיטו ברחוב, המעטפה הכחולה עדיין בידיו. ורוניקה ניסתה לעצור את הדימום עם מגבות בזמן שאמבולנסים עשו את דרכם לזירה. בינתיים, בנה הבכור, אנדרו, שמע את ההמולה וירד להסתכל על המתרחש מגרם המדרגות. שנים מאוחר יותר, הוא העיד שזה הזיכרון היחיד שנותר לו מאביו.

אליסטר עדיין היה בחיים כשניידת טיפול נמרץ פינתה אותו במצב אנוש למיון של בית החולים "ריקמור". האב ל-2 נורה שלוש פעמים על ידי הגבר המסתורי: פעמיים בראש ופעם נוספת בפלג גופו העליון. רופאים ניסו כל שביכולתם להציל את חייו, אבל זה היה חסר סיכוי. מותו נקבע עוד באותו ערב.

התעלומה מסתבכת

המשטרה המקומית פתחה בחקירה של הרצח ותשאלה עשרות שכנים, עוברי אורח ותושבים אחרים של ניירן. רק שניים מהם העידו כי ראו במו עיניהם את אליסטר משוחח עם הגבר במעיל הטייסים באותו ערב גורלי. חוקרים סרקו בצורה יסודית את מערכת המצלמות במעגל סגור שהותקנו בעיר והצליחו ללקט ראיות שונות מזירת הפשע. למרות זאת, לא נרשמה פריצת דרך בחקירת הרצח: הם לא היו קרובים לגלות את זהותו של היורה ואפילו לא הצליחו לגבש מניע לרצח.

ב-8 בדצמבר, 10 ימים אחרי הרצח, עובד עירייה שניקה את פתחי הניקוז של הכבישים בעיר מצא כלי נשק שנזרק בסמוך לכנסייה המקומית, כ-750 מטרים מביתם של משפחת וילסון. הנשק היה אקדח זעיר חצי-אוטומטי מסוג "היינל שול שמייזר" שיוצר בגרמניה בשנות ה-20. הנשק תפס את תשומת ליבם של החוקרים, שכן הוא היה נדיר מאוד בסקוטלנד ובשאר חלקי הממלכה המאוחדת – עם פחות מתריסר אזרחים שנשאו רישיון לאקדח מהסוג הזה.

מומחים בליסטיים של המשטרה קבעו אחרי סדרת בדיקות כי האקדח אכן היה הכלי באמצעותו רצחו את אליסטר וילסון. למרות זאת, בלשים לא הצליחו למצוא שרידי דנ"א או כל רמז אחר שיכול היה לרמז על זהותו של הרוצח. על אף שהפרשה התפוצצה בכלי התקשורת וזעזעה את תושבי סקוטלנד, המשטרה לא עצרה אפילו אדם אחד בחשד למעורבות ברצח של אליסטר – וככל שחלף הזמן, החקירה הלכה ואיבדה את המומנטום שלה.

חלפו 12 שנים מאז הרצח של אליסטר וילסון לפני שהפרשה עלתה שוב לכותרות. בנובמבר 2016, גבר בלתי מזוהה התקשר לתחנת רדיו מקומית ואמר שהוא יודע את זהותו של הרוצח. אף על פי כן, הוא הסתייג לחשוף פרטים נוספים לגבי הפרשה ורק ציין שיש לו קשר עם איש עסקים מצליח שמתגורר בהרים של סקוטלנד – משם הוא מפעיל ומממן פעילי טרור בצפון אירלנד. בדיקה של המשטרה העלתה שהבנק בו אליסטר עבד היה בקשר עם אותו איש עסקים, אבל שום ממצאים אחרים לא התגלו. מאז, בני משפחתו של הקורבן ציינו שהם חושדים כי אותו גבר שהתקשר אל תחנת הרדיו שיקר ושאין לו שמץ של מושג לגבי הפרשה.

בהיעדר ממצאים חדשים בפרשה, ספקולציות לגבי חייו האישיים של אליסטר התחילו לצוץ. בשלב מסוים, נטען שהבנקאי היה מקושר לכנופיות וארגוני פשע בעולם התחתון של גלזגו, כמו גם שהוא צבר חובות בשווי עשרות אלפי ליש"ט לכל מיני גורמים מפוקפקים. למרות זאת, הטענות האלה מעולם לא הוכחו ונותרו תמיד בגדר שמועות. חלק מהאנשים אפילו חשדו שוורוניקה הייתה מעורבת בפרשה בצורה כזו או אחרת, אבל גם הסברה הזו התבררה להיות חסרת שחר.

הסברה הרווחת היום בקרב הציבור היא שאליסטר וילסון נורה למוות בגלל מקרה של טעות בזיהוי. בדיקה של המשטרה העלתה שגבר עם אותו שם התגורר במרחק רחובות ספרים מבית המשפחה, אם כי הוא הלך לעולמו כמה שנים קודם לכן ובני משפחתו טענו שהיה אדם ישר. עוד 18 אנשים עם אותו שם רואיינו על ידי המשטרה אבל שוב, חוקרים הגיעו למבוי סתום.

באוקטובר 2020, כמעט 16 שנים אחרי הרצח של אליסטר וילסון, בנו הגדול התראיין בפעם הראשונה בחייו לגבי הפרשה וביקש את מהציבור לסייע לחוקרים לפתור את התעלומה. "אני עדיין לא מסוגל להאמין שמישהו יכול היה לירות באבי למוות בכניסה לבית שלו, בזמן שאני ואחי היינו בחדר שלנו", אמר אנדרו. "הייתי רק בן 4 כשזה קרה, הוא היה בן 30. בין רגע, נגמרו הסיפורים לפני השינה, נגמרו משחקי הכדורגל ונגמר זמן האיכות שלי איתו בגינה".

אנדרו המשיך: "אבי פספס כל כך הרבה דברים בחיי. הוא מעולם לא לימד אותי לקשור עניבה, מעולם לא נסע איתי במכונית או שתה איתי את הפיינט הראשון שלי. היום אני בן 20 ויש לי יותר שאלות מתשובות בנוגע לפרשה. כל מה שנשאר לי ממנו זה תמונות. שום משפחה לא צריכה לסבול מטרגדיה כזאת. שום דבר לא יכול להחזיר אותו, אבל לדעת מי הרוצח ולמה הוא עשה את מה שעשה אולי ייתן לי ולמשפחתי תחושה של סגירת מעגל. כל פיסת מידע עשויה להיות קריטית".

עד היום, הרצח של אליסטר וילסון מוגדר כתעלומה בלתי פתורה.