גילברטו "השוטר הקניבל" וואלי חוזר לכותרות בארה"ב בעקבות הודעה על פרסום ספר חדש שהוא כתב. הספר נקרא A Gathering of Evil('התכנסות של רוע', בתרגום חופשי) והוא מגולל את סיפורם של שני תושבי העיר ניו יורק, אשר מסבכים את עצמם עם קבוצה של בני עשירים אלימים וסדיסטיים. "אם זה מגיע ממני", סיפר וואלי במסיבת ההשקה של הספר, "אז כנראה שזה ספר חולני למדי" – הוא כמובן התלוצץ, אבל הרבה אנשים עדיין סבורים שאין שום דבר מצחיק בנוגע לשוטר לשעבר.
וואלי, במקור מרובע קווינס, היה שוטר מקוף של משטרת ניו יורק אשר פוטר מעבודתו בנסיבות שנויות במחלוקת. ב-25 לאוקטובר, 2012, וואלי נעצר על ידי ה-FBI בעקבות חשד כי בכוונתו לחטוף אישה, לענות אותה, לרצוח אותה ולאכול אותה. המעצר התבצע לאחר שקת'לין קוק מנגן, אשתו דאז, הציגה את היסטוריית החיפוש של דפדפן האינטרנט שלו לחוקרי הבולשת.
"הייתי אמורה להיות קשורה בכפות הרגליים, עם גרון משוסף, בזמן שכולם מסתכלים איך הדם נשפך ממני"
ממצאי הבדיקה של קת'לין העלו מספר פורומים אינטרנטיים ב-Dark Net שוואלי השתתף בהם. כמו כן, היא גילתה כי בעלה לקח חלק בצ'אטים הנוגעים לשורה של פטישים שנויים במחלוקת ופנטזיות הנוגעות לעינויים, אונס, רצח וקניבליזם – וספציפית פנטזיה הנוגעת לצלייה של נשים על רוטיסרי (או 'דולסט', כפי שזה נקרא בז'רגון הפטישיסטי).
באחת מהתכתבויותיו, אשר נמצאו על ידי סוכני ה-FBI, וואלי מתאר כיצד הוא מפנטז על בישול נשים בעודן בחיים. "[חשבתי] לבשל אותה בחום נמוך", הוא כתב למשתמש אחר בפורום, "להשאיר אותה בחיים עד כמה שניתן". כאשר הוא נשאל על ידי חברו לפורום בנוגע לגודל התנור שלו, וואלי ענה: "הוא מספיק גדול בשביל להכניס ילדות פנימה, אם אני אקפל את הרגליים שלהן". ממצאי החקירה נגד וואלי העלו כי השוטר לשעבר התייחס בפורומים הללו ליותר מ-100 נשים ספציפיות – כולל אשתו.
החשד של קת'לין כלפי וואלי התעורר בחודש יוני 2012, כאשר היא מצאה בהיסטוריית החיפוש של הדפדפן שלו אתרי אינטרנט הנוגעים לפטישים של קשירה (כלומר, Bondage). אחת התמונות הציגה אישה קשורה ללא רוח חיים. "אני מודעת לעובדה שפטישים של סאדו-מאזו הם פופולאריים בגלל '50 גוונים של אפור', אבל זה היה שונה", סיפרה קת'לין במשפט, "האישה הזאת מתה".
היא התעמתה עם וואלי לגבי התמונה והעידה כי מאז השיחה מערכת היחסים שלהם התדרדרה. לטענתה, הוא לא הצליח להגיע לאורגזמה בזמן יחסי מין וככל שהזמן עבר הוא היה יותר ויותר מרוחק ממנה. בשלב מסוים, וואלי התחיל לתחקר אותה לגבי סדר היום שלה באופן שהדאיג אותה מאוד. על כן, היא התקינה על המחשב שלו תוכנת ריגול – וגילתה את תכתובות המייל שזעזעו מדינה שלמה.
במהלך המשפט נגדו, התובע העלה את קת'לין על דוכן העדים וזו תיארה באימה את הדברים הנוראיים שקראה בתכתובות הללו. "ראיתי תמונות שלי ושל חברים שלנו", העידה קת'לין והתקשתה לעצור את הדמעות, "הייתי אמורה להיות קשורה בכפות הרגליים, עם גרון משוסף, בזמן שכולם מסתכלים איך הדם נשפך ממני". לטענתה, אחד המשתמשים האחרים כתב שגם אם היא תבכה אסור לרחם עליה, על כך וואלי ענה: "אל תדאג, אנחנו נחסום את הפה שלה".
קת'לין הביאה את ממצאי החקירה שלה לסוכני ה-FBI, יחד עם המפתחות לביתם בקווינס. הסוכנים גילו כי וואלי ניסה ליצור קשר עם מספר נשים המקורבות לאשתו, כולל מורה בבי"ס יסודי ברובע הארלם, בשביל לדעת יותר על סדר היום שלהן. כמו כן, הם גילו כי וואלי נהג לנצל את מאגרי המידע של המשטרה בשביל לחקור את עברן של אותן נשים. מעבר לזה, הוא תחקר שורה של דברים חשודים מאוד באינטרנט, הכוללים: החבל הטוב ביותר בשביל לקשור בן אדם, מידע על סחר בבני אדם, דרכים להכנת כלורופורם ומתכונים לבשר אדם. וואלי עמד בפני עונש של מאסר עולם על תכנון לבצע חטיפה ורצח, אבל הסנגורית שלו טענה כי מדובר בטעות איומה.
"מחשבות לא קונבנציונליות"
עו"ד ג'וליה גאטו, הסנגורית של וואלי, טענה כי כל המעשים המיוחסים לנאשם הם בגדר פנטזיה. כלומר, הוא מעולם לא התכוון לחטוף, לרצוח או לאכול את אשתו או נשים אחרות. "זה הכל בדיה", טענה גאטו והשוותה את הפנטזיות של וואלי עם יצירותיו הספרותיות של סטיבן קינג. לטענת הסנגורית, הנאשם תמיד נמשך אל "דברים משונים" והוסיפה כי החלטתו לשתף את הפנטזיות שלו עם אחרים הייתה "טיפשית".
איימי דאש, עיתונאית בתוכנית התחקירים Crime Watch Daily, סיקרה את המשפט של "השוטר הקניבל" והתכתבה איתו לעיתים תכופות בזמן שהוא שהה במעצר. "כשיצרתי איתו קשר הוא נפתח בפני. הוא הותיר עליי רושם של אדם נורמטיבי לחלוטין", סיפרה דאש בפרק מיוחד שעשו בתוכנית התחקירים על וואלי, "זה היה כל כך מוזר, כי עברו לאדם הזה בראש מחשבות חולניות מאוד". לאורך ההתכתבות ביניהם, וואלי הביע כמה פעמים חרטה על מעשיו ואפילו כתב: "אני מתעורר בכל בוקר עם רצון לדפוק את הראש בקיר על זה שאני טיפש כל כך". במרץ 2013, וואלי נמצא אשם בכל העברות המיוחסות ועמד לקבל עונש מאסר כבד – אבל הסנגורית שלו לא ויתרה.
גאטו ערערה על פסק הדין בבית המשפט הפדרלי בתואנה כי המושבעים התרכזו בפנטזיות המזעזעות של וואלי, במקום בשאלה האם הייתה לו כוונה לבצע את המעשה או בעובדה שלא בוצע שום מעשה מלכתחילה. לטענתה, הדבר היחיד שוואלי אשם בו הוא "מחשבות לא קונבנציונליות". ביוני 2014, השופט פול ג. גארדפה קיבל את גרסת ההגנה כי אכן היה מדובר בפנטזיה וזיכה את וואלי. על כן, התביעה הגישה ערעור בנושא.
בדצמבר 2015, פאנל השופטים בבית הדין לערעורים קבע כי הם מצדדים עם החלטתו של השופט גארדפה. בסיכומם נכתב: "אנו מסכימים עם החלטת בית המשפט הפדרלי לזכות את הנאשם. לא ניתנו מספיק ראיות אשר מבססות הסכמה או כוונה מצדו של וואלי לבצע או להשתתף בפעולת חטיפה או רצח". במילים אחרות, התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו ולכן הוחלט לזכות אותו בהתאם לחזקת החפות מפשע. "החלטתו של השופט מאשררת את מה שאמרנו מלכתחילה", סיפרה גאטו לתקשורת בארה"ב, "לא בוצעה כאן עברה על החוק".
"ישנם ימים טובים יותר מאחרים"
בפברואר 2017, גילברטו וואלי פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, אשר מתארת את הצד שלו בפרשייה השנויה במחלוקת. הספר תפס את תשומת ליבם של בכירים בחברת ההוצאה לאור Comet Press, שהציעו לו לכתוב ספר עלילתי – ובמובן מסוים להוציא את כל הפנטזיות החולניות באמצעות המילה הכתובה. וואלי מספר לאתר ה-NY Post כי לאחר שנאלץ להתייחס לכל הפנטזיות שלו בבית המשפט, לכתוב אותן בספר היה משחק ילדים. "כל השלדים שלי נשלפו מהארון בזמן התיק", הוא מספר, "אז לא ממש התקשיתי לכתוב אותן בספר".
כיום, כשהוא לא כותב ספרי אימה, וואלי עובד בחברת הבנייה של חבר ילדות ומספר שהוא ממשיך לנהל חיי חברה תקינים למרות המטען הרגשי הכבד אשר נלווה אל הפרשה. "אני לא מתבודד, יש לי חברות ואני יוצא לדייטים", מספר וואלי, "אני לא חושש לצאת לברים או להראות את הפנים שלי בפרהסיה. אני לא חושש לעשות כל דבר שמישהו בגילי מניו יורק היה שוקל לעשות".
וואלי מספר כי גם אם הוא יהפוך לסופר מצליח, יש רק דבר אחד שהוא תמיד היה רוצה לעשות – וזה להחזיר את הגלגל אחורה, להיות נשוי באושר ולחזור לשורותיה של משטרת ניו יורק. "ישנם ימים טובים יותר מאחרים", הוא מתוודה, "אבל יש גם ימים שאני מתעורר ואני כועס. הייתי עושה הכל בשביל לחזור לחיים הקודמים שלי, אבל אני לא יכול. אני לא יכול להחזיר את הגלגל אחורנית ואני גם לא יכול להמשיך לכעוס ולהיות ממורמר".