מוחה של אמנדה ריצ'רדס, בת ה-32, לכוד (דיילי מייל) בילדותה בעקבות תאונת פגע-וברח שאירעה לפני כשלושה חודשים. ריצ'רדס, שנפצעה קשה, נלחמה על חייה במשך כמה ימים והיום היא עדיין מאושפזת בבית החולים למעקב. אמנדה סובלת מאמנזיה פוסט-טראומטית ואינה זוכרת חלקים נרחבים מחייה הבוגרים.
למעשה, היא מתעוררת כל בוקר בתור ילדה או נערה – תלוי במצב הרוח של האמנזיה והרופאים נותרים חסרי אונים. ניתן רק לאבחן את מצבה אך לא לטפל בו ובינתיים אמנדה נאלצת לחוות כל יום מחדש את הטראומה של להיות בגוף של בת 32 ולעתים היא אפילו לא זוכרת את שמה.
משפחתה חוששת שהיא לעולם לא תחלים מהדריסה ותחזור לעצמה. "כשהגענו לבית החולים היא זיהתה רק אותי", מספרת אמה. "היא הריחה את הבושם הקבוע שלי ושאלה: 'את אימא שלי?'. כשאנחנו מבקרים אותה היא מתנהגת כמו ילדה קטנה ולפעמים היא בת 16 או 18. לעתים נדירות היא מדברת על החופשה שלה בהוואי, לפני שמונה שנים".
ריצ'רדס לא זוכרת כלום מהשנים האחרונות, כולל את מותו של אחיה, טוני, לפני חמש שנים. "היא ואחיה היו כל כך קרובים ואנחנו חוששים שהיא תיאלץ לעבור שוב את כל הסבל שבאבל", מספרת אם המשפחה רדופת טרגדיות, מגייטסהד שבמרכז אנגליה. "לפעמים אני צריכה להזכיר לה למה היא מאושפזת בבית החולים".
אמנדה נדרסה בזמן שהלכה לצד הכביש ונכנסה לתרדמת למשך עשרה ימים. היא סבלה מפציעות בפנים, ברגליים, באגן, בידיים ובגב. היום היא כבר החלימה מרוב הפציעות הפיזיות אך הצלקות על פניה מהוות תזכורת קבועה לצלקות הפנימיות, שבלמו את חייה. בדיוק כמו בסרט ממנטו, גם הוריה של אמנדה לא מצליחים אפילו לעזור לה, ולהזכיר לה פרטים, מפני שהיא מיד שוכחת אותם. "זה היה הדבר הנורא ביותר בעולם לראות אותה במצב כזה", סיפרה אמה. "לא חשבתי שהיא תשרוד".