במשך עשרות שנים תוהים חוקרים האם החלוקה למינים ברחם מתבצעת באופן אקראי או שמדובר בתהליך סלקציה מתוכנן, וכעת טוען מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית כי החלוקה לזכרים ונקבות אינה מקרית כלל אלא חלק מאסטרטגיה אבולוציונית.
לא ברור למה, או איך, אמהות בקרב יונקים מסוגלות לבחור את מין הצאצא אבל הנתונים מצביעים על כך שיש סיבות טובות להביא רק זכרים או רק נקבות, ונראה שהמון בעלי חיים מצייתים לחוקיות הזו, שגורמת להולדת המין שיביא כמה שיותר נכדים בקהילה.
המחקר בחן התנהגות של אלפי בעלי חיים בגן החיות של סן דייגו (ארה"ב), כדי לנתח ביעילות שלושה דורות לפחות. כדי לוודא שהתוצאות שלהם לא הושפעו מהבדלים בין מינים שונים, המחקר בחן יונקים רבים, מקופים וסוסים עד דובים.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
החוקרים גילו שאמהות המביאות רוב של זכרים או רוב של נקבות זוכות ליותר נכדים מאמהות שצאצאיהן מתפצלים בצורה מאוזנת. בתוך הקבוצות, אמהות שיולדות יותר זכרים זוכות להכי הרבה נכדים, אחריהן אמהות שמביאות יותר נקבות ולבסוף האמהות שמביאות כמות שווה של זכרים ונקבות.
מחבר המחקר, ג'וזף גארנר, מצביע על כך שלהביא הרבה זכרים זה מצב של סיכון גבוה וגמול גבוה, מפני שבמינים רבים של בעלי חיים רק זכר האלפא זוכה להתרבות. כלומר, אם מכל הצאצאים שלך יצא זכר אלפא יהיו לך הרבה נכדים אבל זכרים חלשים עלולים לעזוב את העולם בלי צאצאים כלל.
גארנר משער שגורמים סביבתיים עלולים לעורר בחירה רצונית של זרע שיפיק מגדר מסוים - אם התזונה של האם טובה, סיכוייה להביא צאצא זכר חזק גבוהים יותר ואם התזונה לקויה הכי טוב לבחור בנקבות שכן הרגלי הרבייה שלהן תלויה פחות בבריאות ובחוסן הגופני.
חובה לציין כי תוצאות המחקר עלולות להיות מוטות משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהוא נערך כולו בגן חיות אחד, עם תנאים דומים, והשנייה היא שמדובר במחקר סטטיסטי שבחן בעלי חיים המתרבים בשבי, כשידוע שרבייה בטבע שונה מאוד מהרגלי הרבייה בגני חיות.
ואחרי שכל זה נאמר, המחשבה שהאם מסוגלת לשלוט בבחירת הזרע שיפרה את הביצית שלה בכל הריון פותחת עולם שלם של אפשרויות מרתקות, גם אם מנגנון הסלקציה עצמו לא ממש ברור.
(מקור)