טוב, אז מסתבר שטעינו לגבי סוף העולם מפגיעת אסטרואיד. מחקר חדש, מאוניברסיטת סאות'המפטון שבאנגליה, קובע שהסכנה הגדולה ביותר מפגיעת אסטרואיד איננה הפגיעה עצמה, אלא תופעות לווי מעוצמת ההדף שהעצם ייצור עם כניסתו לאטמוספרה.
מעבר לזה, המחקר מציין שרוב ההרוגים יהיו כתוצאה משינויים בטמפרטורה ולחצי האוויר עם כניסת העצם לאטמוספרה – בכל מקרה, גם אם הוא ישרף בכניסה לכדור הארץ וגם אם יתפוצץ על שטח הכוכב. כמו כן, האסטרואיד יצטרך לפגוע בשטח מיושב וגדול על מנת לגרום לכמות הרוגים גדולה כל כך כמו בסרטים.
אסטרואיד טיפוסי מקיף את השמש במהירויות של למעלה מ-107 אלף קילומטר בשעה. במהירויות האלו הוא יפגע בכדור הארץ בעוצמה גבוה וייצור מכתש אדיר. ההדף שיווצר מהפגיעה ישלח רוחות בעוצמות של סופות טורנדו על פני האדמה, יחד עם שאריות בוערות מהכניסה לאטמוספרה ורעידות אדמה חזקות. בקצרה, זה יהיה יום מאוד לא נעים לבני האדם, במיוחד לאלו שגרים באזור הפגיעה.
צוות המחקר התרכז בשני תרחישים ספציפיים. הראשון הוא במידה ואסטרואיד בקוטר 200 מטרים יפגע באוקיאנוס האטלנטי, כ-80 קילומטר מחופי ריו דה ז'נרו. במקרה שכזה, מניין ההרוגים יהיה ככל הנראה כ-50 אלף איש – כש-75% מהם יהיו בגלל גל הצונאמי שיווצר מהפגיעה והשאר יהרגו מהאוויר החם שיווצר עם כניסת האסטרואיד לאטמוספרה.
בתרחיש השני, האסטרואיד יפגע בשטח מיושב, לצורך העניין ברלין או לונדון. במקרה הזה, הם חישבו שני גדלים: אסטרואיד בקוטר 50 מטר והשני בקוטר 200 מטר. על פי החישובים שלהם, כ-85% מכלל האוכלוסיה הנפגעת יהרגו מהשפעת האסטרואיד על האטמוספרה, כלומר מהאוויר החם. השאר ימותו מרעידות האדמה, גלי ההדף, חום, רסיסי הפגיעה וגל הצונאמי.
בנימה קצת יותר אופטימית, פגיעת אסטרואיד מתרחשת בממוצע פעם ב-40 אלף שנים ורוב שטח כדור הארץ איננו מיושב. חוץ מהזה, שורה של מדענים מחשבים כיצד ליירט אסטרואיד עם טילים גרעיניים עוד מכדור הארץ.