למאט הברלי יש את אחד התפקידים המגניבים ביותר במערכת השמש שלנו - הוא נהג. על מאדים. הוא חקר את פני השטח של כוכב הלכת האדום במשך ארבע שנים עם הרובר "אופרטוניטי" של סוכנות החלל האמריקנית וכעת הוא עומד בפני המשימה החשובה בחייו - נהיגה ברובר "קיוריוסיטי" השווה 2.6 מיליארד דולרים וחיפוש אחר עדויות לחיים מחוץ לכדור הארץ.
"הייתי בר מזל מספיק כדי לנהוג באופרטוניטי וכעת קיוריוסיטי יסייע לנו להוסיף פרק נוסף בהבנת מאדים - זה הרובר המשוכלל ביותר שנשלח אי פעם לכוכב הלכת השכן והוא יאפשר לנו לחפש אחר אבני הבניין של החיים", הוא אמר, ולדבריו: "אני לא נלחץ מהנהיגה ברובר - זה די מרגש אבל אני בעיקר אוהב את שיתוף הפעולה בין המדענים למהנדסים. הם מבקשים מאיתנו להגיע למקום מסוים ואנחנו מנסים להגיע לשם".
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
הרובר ינחת הבוקר (בסביבות 8:00 שעון ישראל) על מאדים אחרי מסע של שמונה חודשים ו-יותר מ-560 מיליון קילומטרים. הוא מונע בזכות כור גרעיני קטן, חמוש במצלמות משוכללות ומעבדה ניידת לניתוח תרכובות אורגניות וחיישנים לאיתור מימן או קרח ומים.
רגע לפני שהוא מתחיל את השלב החשוב ביותר בקריירה שלו, הברלי ענה לגולשי אתר גיזמודו על שאלותיהם: "אנחנו 14 מפעילי רובר בצוות ותפקידנו להסיע אותו ולתפעל את הזרוע הרובוטית. בשנתיים האחרונות התאמנו על ההפעלה של ברובר ומאז כל יום הוא ייחודי כי אנחנו לא יודעים באילו תנאי שטח ניתקל, ויש הרבה דברים שאי אפשר ממש לתרגל.
"הפרויקט אמור להימשך שנתיים ארציות (שנה אחת על מאדים) אבל הרובר הקודם, אופרטוניטי, היה אמור להיות משימה של 90 יום והוא עדיין פעיל אחרי שבע שנים כך שהיד עוד נטויה. הרובר נוסע לאט מאוד, במהירות של 150 מטרים לשעה (0.15 קמ"ש) וזה בסדר כי אנחנו לא צריכים למהר - עדיף לנוע לאט וביציבות ולשמור על הרובר מפני סכנות.
"אנחנו 'מדברים' עם הרובר פעמיים ביום. בסביבות השעה 6:00 על מאדים הוא שולח לנו תמונות והולך לישון, אז אנחנו מתכננים את הפעילויות של היום למחרת. לאחר מכן, אנחנו שולחים לו סדרת פקודות בסיסיות כמו 'פנה ימינה', 'צלם' וכו' והרובר מבצע אותם בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. הוא נוסע בערך מאה מטרים ביום.
"אפשר לשלוח לו הנחיות פשוטות כמו 'סובב את המנוע מאה פעמים' או פקודות מורכבות יותר כמו 'סע לנקודת הציון ושמור על עצמך' אבל הבעיה העיקרית בשליטה ברובר היא המרחק - לנתונים לוקח שבע דקות להגיע ממאדים ועוד שבע דקות להגיע לשם, כך שתקשורת עם הרובר אורכת 14 דקות ואם אנחנו רואים סלע גדול ואומרים לו לעצור זה כנראה כבר מאוחר מדי. בגלל זה הרובר מסוגל לנווט עצמאית ולהגן על עצמו.
לגבי שעות העבודה, מאט ועמיתיו נתקלים בבעיה שרובנו לא חשבנו עליה בכלל: "הבעיה היא שיום על מאדים אורך 40 דקות יותר מבכדור הארץ ואני עובד לפי שעות מאדים", הוא מספר. "אבל הבחירה היומית של משימות מדעיות מאוד כיפית - בערך מאה מדענים מכל העולם שוחים בנתונים ומנסים להחליט מה לעשות עם הרובר מדי יום. יש לנו שעתיים לגרום לכולם להסכים על תכנית ולשלוח את הפקודות - זה כאוס מאורגן אבל זה החלק הכי מהנה בעבודה שלי". שיהיה בהצלחה.