אם היו אומרים לכם שעדיין לא מאוחר מדי כדי לעצור את שינוי האקלים, הייתם מאמינים? זה המסר העיקרי שעולה מספר חדש שיצא לאחרונה. "Drawdown" מגדיר את עצמו כ״תכנית המקיפה ביותר אי פעם להפוך את מגמת ההתחממות הגלובלית״. לפי הספר, שאותו ערך הסופר המצליח ופעיל הסביבה פול הוקן, עדיין לא מאוחר מדי לחולל מהפיכה אמתית בתחום האקלים ולהחזיר את הגלגל לאחור. ״Drawdown היא הנקודה בזמן שבה ריכוז גזי החממה באטמוספירה יתחיל לרדת משנה לשנה,״ הם מסבירים.
הספר מבוסס על פרויקט שבמסגרתו במשך שלוש השנים האחרונות כמאתיים חוקרים ומדענים אספו וריכזו מאה פתרונות ממשיים וישימים שיעזרו לאנושות להילחם בשינוי האקלים. והוא לא רק מרכז את הפתרונות, אלא גם מדרג אותם לפי רמת היעילות: כמה פליטות של גזי חממה יעזור הפתרון להפחית עד לשנת 2050, מה העלות המשוערת שלו ומה החסכון הכספי הצפוי בעקבותיו.
הדובדבן שמעל תלולית הקצפת של הפרויקט החיובי הזה הוא שהוא עוסק בפתרונות שכבר קיימים, מוכרים וברובם גם מיושמים במידה כזאת או אחרת. על פי הספר, כל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לחיסכון בפליטות הוא לאמץ אותם ולהטמיע אותם בכל רחבי העולם. לטענת המחברים, התוצאה של מהלך כזה תהיה הפיכה של מגמת שינוי האקלים בתוך כ-30 שנה. ״זה מראה כי לאנושות יש את האמצעים שצריך בהישג יד״, הם כותבים באתר הפרויקט, ״אין צורך להמציא שום דבר חדש. הפתרונות כבר נמצאים במקום ונמצאים בפעולה״.
באמצעות יישום הפתרונות שמוצעים בספר, ניתן להפחית את פליטות גזי החממה בעולם במאות מיליארדי טונות בשלושים השנים הקרובות. לשם ההשוואה, בשנת 2015 נפלטו אל האטמוספירה מכל מדינות העולם יחדיו מעט יותר מ-36 מיליארד טונות של גזי חממה; כל אחד משמונת הפתרונות הראשונים בספר מציע בפני עצמו הפחתת פליטות בכמות גדולה מזה. בחרנו להציג בפניכם את הפתרונות שנבחרו לעשרת המקומות הראשונים בטבלה.
מקום 1: גז הקירור במזגנים ובמקררים
חיסכון צפוי בפליטות: 89.74 מיליארד טון, עלות משוערת: 900 מיליארד דולר
כמה מזגנים דולקים בישראל בכל רגע נתון ביום רגיל באמצע יולי? וכמה מקררים עובדים באותו הזמן? תחשבו על התשובה, ואז חישבו כמה מערכות קירור כאלה פועלות בכל רגע ברחבי העולם. ומסתבר שלמערכות האלו, שקשה היום לדמיין את חיינו בלעדיהן, יש השלכות מזיקות מעבר לכמות האנרגיה העצומה שהן מנצלות: לפני כמה עשורים הבינו שגזי הקירור שהיו מקובלים עד אז לשימוש במקררים ובמזגנים (CFC) גורמים לנזק עצום לשכבת האוזון, וב-1987 הוחלט לדחוק בהדרגה את השימוש בגזים אלה מחוץ לחוק. הגזים שבהם השתמשו מאז (HCFC) אמנם מזיקים פחות לאוזון (השכבה אכן השתקמה בשנים האחרונות), אך מתברר שהחגיגה היתה מוקדמת מדי: ה-HCFC הם משפחה של גזי חממה חזקים הבולעים את קרינת השמש ביעילות רבה הרבה יותר מהפחמן הדו-חמצני (וכך, למעשה, הם מזיקים לאטמוספירה עד פי 10,000 (!) יותר ממנו). לכן למרות ריכוזיהם הקטנים, הם תורמים רבות להתחממות כדור הארץ, והוצאתם משימוש היא משמעותית מאד. במפגש פסגה שהתקיים בשנה שעברה ברואנדה ובו נכחו נציגים מ-170 מדינות, הוחלט שעד ל-2028 יוחלפו בהדרגה הגזים האלה בכל מערכות הקירור ברחבי העולם בתחליפים מזיקים פחות – מה שלפי ההערכות צפוי למנוע התחממות של כדור הארץ במעלת צלזיוס אחת שלמה.
מה שלפי ההערכות צפוי למנוע התחממות של כדור הארץ במעלת צלזיוס אחת שלמה.
מקום 2: טורבינות רוח על היבשה
חיסכון צפוי בפליטות: 100 מיליארד טון, עלות משוערת: 1.8 טריליון דולר (מטורבינות יבשתיות וימיות), חיסכון כספי משוער: 7.7 טריליון דולר
כ-314 אלף טורבינות מותקנות כיום על היבשה ברחבי העולם. הן מספקות כ-4 אחוזים מכלל צריכת החשמל העולמית. עלות הפקת אנרגיית הרוח נמצאת במגמת ירידה מתמדת, לכן צופים שתוך כמה שנים תהיה זו צורת אספקת האנרגיה הזולה ביותר – אם כי במדינת ישראל היא שנויה במחלוקת בשל הפגיעה שטורבינות הרוח עלולות לגרום לעופות נודדים ולבריאות התושבים המתגוררים בסמוך להן.
מקום 3: הפחתת אובדן מזון
חיסכון צפוי בפליטות: 26.2 מיליארד טון (אם אובדן המזון העולמי יופחת ב-50 אחוז)
כשליש מכלל המזון העולמי אינו נאכל, אלא מגיע לאשפה. כך מתבזבזים כל המשאבים שהושקעו בגידולו ובשינועו. כשהמזון המבוזבז מגיע למטמנות האשפה, הוא גם פולט לאטמוספירה גז מתאן, שמגביר את אפקט החממה ותורם להתחממות כדור הארץ. המזון שאנחנו מבזבזים אחראי כיום לכ-8 אחוזים מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה. יוזמות שונות ברחבי העולם, וגם בישראל, כבר מנסות לצמצם את ממדי הבעיה הזו ולהפחית את אובדן המזון בתחומיהן.
מקום 4: תפריט עשיר במזון מן הצומח
חיסכון צפוי בפליטות: 39.3 מיליארד טון
אם פרות העולם היו כולן אזרחיות מדינה משלהן, מדינה זו היתה המזהמת השלישית בגודלה בעולם מבחינת פליטת גזי חממה: הפרות פולטות כמויות גדולות של גז מתאן, כחלק מתהליך העיכול שלהן, וכיוון שבארצות הברית בלבד יש כיום קרוב ל-100 מיליון ראשי בקר מדובר בבעיה של ממש. תזונה המבוססת בעיקר על מאכלים מן הצומח יכולה לחסוך קרוב ל-70 אחוז מגזי החממה הנפלטים לאטמוספרה, כמו גם לשפר את בריאות האוכלוסייה ולחסוך כסף רב למערכת הבריאות בכל מדינה. זה לא אומר שכולם צריכים בהכרח להפוך מחר לטבעונים; גם הפחתה של צריכת מוצרי המזון מן החי תשפר את המצב בהרבה.
מקום 5: שמירה על היערות הטרופיים
חסכון צפוי בפליטות: 61.2 מיליארד טון - אם ישוקמו 435 מיליון אקרים של יערות הגשם
יערות הגשם כיסו בעבר כ-12 אחוז משטחו היבשתי של כדור הארץ; כיום הם מכסים חמישה אחוזים בלבד. היערות האלה הם לא רק בית למיליוני מינים שונים של בעלי חיים, הם גם אחראים לבליעת פחמן דו-חמצני בתהליך הפוטוסינתזה שלהם, ובכך הם מונעים ממנו להשתחרר לאטמוספירה ולגרום להתחממות כדור הארץ. כריתת היערות המאסיבית מגבירה את ההתחממות ומאיצה את שינוי האקלים. עצירת בירוא היערות בעזרת אמצעי מדיניות נוקשים ושיקומם (באמצעות פינוי שטחי חקלאות סמוכים ליערות, לדוגמה, כדי לתת ליער להשתלט עליהם מחדש) יעזור להפחית בהרבה את כמות גזי החממה באטמוספירה.
מקומות 6 ו-7: העצמה נשית (חינוך לבנות ותכנון משפחה)
חיסכון צפוי בפליטות: כ-200 מיליארד טון
הפתרונות של חינוך לנשים ותכנון משפחה אולי מפתיעים יחסית ברשימה של פתרונות להתמודדות עם שינוי האקלים, אבל מסתבר שמדובר בנושאים מהותיים לא רק בהיבט החברתי אלא גם לסביבה: נשים שהתחנכו בבית הספר מרוויחות יותר, סובלות פחות מהידבקות במחלות כמו איידס ומלריה והמשפחות שלהן נוטות לרוב לסבול פחות מרעב. ועוד דבר חשוב: הן יולדות פחות ילדים. 225 מיליון נשים ברחבי העולם מצהירות שהיו רוצות לבחור האם וכמה ילדים ללדת, אך אין להן את המשאבים, הידע או לגיטימציה תרבותית לעשות זאת. באופן מפתיע, גם בחלק מהמדינות המפותחות המצב הוא גרוע משודאי דמיינתם: כיום 45 אחוז מההריונות בארצות הברית הם בלתי-מתוכננים. ככל שאוכלוסיית העולם גדלה, כך גדלה כמות גזי החממה שמשתחררים לאטמוספירה, המשאבים החיוניים כמו גם השטחים הפנויים למחייה ולגידול מזון מצטמצמים, מחלות מתפשטות מהר יותר ואיכות האוויר נפגעת. מחקרים מראים שבנות ונשים שלמדו בבית הספר הן גם בעלות עמידות גבוהה יותר להשפעות שינוי האקלים, ושקהילות שמונות כמה שיותר נשים כאלה צפויות לעבור את השינויים החזויים ולהתאושש מהם בהצלחה רבה יותר. כיום יש ברחבי העולם כ-62 מיליון נשים ובנות שאין להן גישה לרכישת השכלה; שיפור המצב הזה יסייע לייצב את האוכלוסייה ויהפוך קהילות עמידות יותר להשפעת שינוי האקלים.
מקום 8 ו-10: אנרגיה סולארית (חוות סולאריות ופאנלים סולאריים על הגג)
חסכון צפוי בפליטות: 61.4 מיליארד טון, חיסכון כספי משוער: כ-8.5 טריליון דולר
חוות סולאריות אחראיות כיום לאספקה של כ-1.2 אחוזים בלבד מאספקת החשמל העולמית, אך המחירים הצונחים של הפאנלים הופכים אותן למראה נפוץ יותר ויותר בשטח. הגדלת ייצור החשמל באמצעותן לכ-10 אחוזים מכלל האנרגיה הנצרכת עד לשנת 2050 תחסוך פליטה של קרוב ל-37 מיליארד טון של גזי חממה. גם מערכות של פאנלים המותקנות על גגות מבנים (שמשמשות לרוב לייצור חשמל עצמי למבנה) הולכות ותופסות תאוצה. מערכות אלו מאפשרות, בין היתר, חיבור של מקומות מבודדים לחשמל באופן זול ונגיש יחסית: בבנגלדש, למשל, 3.6 מיליון איש משתמשים במערכות כאלו לאספקת החשמל שלהן. לעומת החוות הסולאריות, שמשתמשות בדרך כלל בשטחי קרקע נרחבים, התקנת הפאנלים על הגג אינה מצריכה ניצול נוסף של שטחי קרקע. גם בישראל ברוכת השמש קמים עוד ועוד פרוייקטים כאלה, מערכות עצמאיות קטנות לייצור אנרגיה סולארית פזורות ברחבי הארץ, מחוברות לרשת החשמל המרכזית של חברת החשמל ומספקות כיום קרוב לאלף מגה וואט מכלל החשמל במשק.
מקום 9: רעייה משולבת
חיסכון צפוי בפליטות: 31.2 מיליארד טון, עלות משוערת: 41.6 מיליארד דולר, חיסכון כספי משוער: כ-700 מיליארד דולר
גידול בקר למאכל נחשב כיום לאחד הדברים המזיקים ביותר לכדור הארץ, אך יש שיטת גידול שדווקא מתיימרת להיות בעלת ערך סביבתי: רעיית בקר המשלבת יערנות (Silvopasture). בשיטה זו הפרות לא גדלות בשטח המיועד במיוחד לרעייה, אלא רועות בשטח המשלב צמחיית מרעה ועצים. גידול בקר בדרך כלל דווקא פוגע בעצים: שטחים רבים של יערות הגשם נכרתים בכל שנה כדי לפנות מקום לשטחי מרעה לצאן ובקר. בשיטת הרעייה המשולבת, לא רק שהעצים סופחים הרבה מגזי החממה שהפרות פולטות (אחת הבעיות הקשות בכמויות הבקר שמגודלות בעולם כיום), אלא שהחקלאים גם יכולים להתפרנס מתוצרי הלוואי של העצים - עץ לבנייה ולבעירה, פירות ואגוזים וכו'. בשיטה זו, היצרנות של הקרקע וגם של הפרות היא גדולה יותר מאשר בשיטה של מרעה רגיל, והמערכת עמידה יותר בפני נזקים ואסונות טבע.
״ישראל צועדת בכיוון הנכון״
״מרבית הפתרונות המוצעים מתוך הרשימה קלים לביצוע בישראל, בפרט אלה המציעים מעבר לאנרגיות מתחדשות, המקטינות את התלות בדלקים מאובנים כמו פחם או גז-טבעי״, אומר פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. ״חוות סולאריות, פאנלים על גגות של מבני ציבור וחוות רוח קטנות ויעילות (במקומות שאינם מסכנים בעלי חיים וציפורים) הם פתרונות קלים יחסית לביצוע, וישראל צועדת בכיוון הנכון. מגבלת השטח יכולה להיפתר על ידי הסכמים עם מדינות שכנות - למשל חכירה של שטחים במדבר הירדני וחלוקה של החשמל המיוצר בין הארצות.
״בכל הקשור לאספקת מזון, בטחון תזונתי, חקלאות מתקדמת ומניעת אובדן מזון – ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בפיתוחים ובחדשנות בתחומים אלה״, הוא מוסיף. אמנם הבזבוז בארצנו גדול וכ-40 אחוז מהמזון המיוצר מושלך לאשפה, אך יש מאמצים בקנה מידה לאומי להקטין את אובדן המזון ולהפחית את כמות האשפה המוטמנת.
״הפתרונות של פרויקט drawdown משתלבים היטב ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals), שהגדיר כ-17 יעדים להשגה עד שנת 2030 ואף קבע מדדים להערכתם״, מסכם יאיר. ״היעדים האלה ממפים את התחומים בהם על מדינות האו"ם לפעול כדי להתמודד עם שלל הבעיות הסביבתיות, ששינוי האקלים הוא הברור והמשמעותי ביניהן - אך לא הבלעדי״.