"הן כבר כאן!" הקריאה הזאת מהדהדת בימים האחרונים במהדורות החדשות, בפוסטים ברשתות החברתיות ובשלל דיווחים באינטרנט. מפגש עם מדוזה מקומית הוא אמנם לא עניין נעים במיוחד, אבל האם באמת יש לנו סיבה לפחד?
התשובה לכך מורכבת: סביר להניח שבעתיד הקרוב והרחוק נראה יותר ויותר מדוזות בחופים שלנו, אבל אנחנו יכולים להתנחם בעובדה שיש מדוזות נוראיות הרבה יותר.
בכלל, מדוזות הן לא עניין חדש בישראל. עוד במאה הראשונה לספירה תועדה בספרות העתיקה נוכחותן של מדוזות בים התיכון. עם זאת, רק ב-1990 התפרסם מאמר של פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל, שתיאר לראשונה את המדוזה הנפוצה ביותר כיום לחופי ישראל, החוטית הנודדת ויחד עמה עוד שני מיני מדוזות סוכך פולשות: הקסיופאיה, שהגיעה מהים האדום דרך תעלת סואץ, ופילוריזה נקודה, שככל הנראה תפסה טרמפ על ספינות ועברה באמצעותן מאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי דרך תעלת פנמה. ב-2010 תיארה גליל מדוזה פולשת נוספת שהתבססה בחופי ישראל, ממין חדש למדע: הכוכבנית. מין זה נמצא בסמוך לנמל חיפה ולכן סביר להניח שגם הכוכבנית הגיעה אלינו כנוסעת סמויה על אחת מאניות הסוחר.
למעשה, מאות מינים פולשים הגיעו אל מזרח הים התיכון והתפשטו לחלקים נרחבים שלו דרך תעלת סואץ שנפתחה בשנת 1869 ושמחברת בין הים האדום והאוקינוס ההודי אל הים התיכון. תופעה זאת צפויה להחריף בשנים הקרובות עקב הרחבתה של תעלת סואץ ב-2015.
ואכן, בכל קיץ מחדש מגיע נחיל של מיליוני מדוזות אל סמוך לחופי ישראל, ושוהה באזורנו בתקופה שבין סוף יוני לתחילת אוגוסט. דיווחים של חוקרים ימיים מספרים על נחילים בים הפתוח שיכולים להגיע אף לצפיפות אדירה של חצי מיליון מדוזות למייל מרובע. מועד התחלתה ואורכה של "עונת המדוזות" מושפעים מתנאים סביבתיים השוררים באזורנו, כגון טמפרטורת המים בים התיכון וקצב ההתחממות שלהם בין החורף לקיץ, עוצמת הזרמים הרוחות והגלים ועוד. חלק מהמדוזות נסחפות מהים הפתוח לכיוון החוף, ואז הולכים ומתרבים דיווחים על צריבות במים ומפגשים מהסוג הכואב, אחד על אחת, עם מדוזות.
הים מתחמם
כיום, כאשר המים במזרח הים התיכון מתחממים בקצב של מעלה צלזיוס לעשור (שלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים), מדוזות פולשות שמקורן באוקיינוס ההודי החם והטרופי נהנות מכך ומשגשגות במים החמימים יותר. אולם, הרווח שלהן מגיע על חשבון בעלי חיים ימיים מקומיים, כמו קיפודי-הים, שמתקשים להתמודד עם הים החם ואוכלוסייתם מצטמצמת. חלק מהמדוזות ובעלי החיים הג'לטיניים ניזונים גם על ביציי דגים ודגיגים קטנטנים שרק בקעו (לרוות) מה שפוגע בדור ההמשך של אותם הדגים באותו אזור בטורפיהם שמאגר המזון שלהם מצטמצם וגם בנו בני האדם שתלויים בשלל הדיג ובמזון מן הים כמקור חלבון משמעותי.
ד"ר דרור אנג'ל מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, אומר שלמדוזות ככלל ובפרט באזורנו יש מספר קטן מאוד של טורפים, ביניהם צבי ים שנמצאים כבר היום בסכנת הכחדה ומספר מצומצם של מינים של דגים, כמו דג השמש, שכבר כמעט ולא מסתובב באזורנו. "שילוב של מיעוט טורפים יחד עם יכולת רבייה אדירה ושרידות גבוהה לתנאים סביבתיים משתנים, מאפשרת את הצלחתן המופלאה של המדוזות במרחב הימי. השפעתן הרבה על הסביבה הימית והעובדה שבשנים האחרונות מדווחים בעולם על הופעת יותר נחילי מדוזות עלולה להעיד על שינוי אקולוגי כללי המתרחש באזורים רבים ברחבי העולם", אומר אנג'ל.
"שינויים רבים המתרחשים בסביבה החופית הקשורים לפעילות האדם עשויים להוביל לעלייה בשכיחותן של מדוזות והעדפתן על פני דגים ובעלי חיים אחרים", מוסיף אנג'ל. ההשערות הנפוצות מצביעות על שינוי האקלים, שמוביל להתחממות הים, כגורם שמשפיע על רביית המדוזות, זאת לצד זיהום הים במזהמים ממוצא יבשתי (תוצרי חקלאות, תעשייה, שפכים עירוניים), דיג בכמויות גדולות, שמפחית את מספר המתחרים עם מדוזות על מקורות המזון. בנוסף, הקמתם של מבנים ימיים ותשתיות לאורך החופים כגון מרינות ומעגנות, צינורות וכבלים תת ימיים שאינם מכוסים בקרקע, מזחים, אסדות ועוד, מקלה על המדוזות לשגשג.
אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר המדוזות? ניתן להפחית את זיהום הים, לצמצם את הדיג הפוגע באויבים הטבעיים ובמתחרים של המדוזות. יש כאלה שחושבים שניתן גם לדוג מדוזות למאכל, משום שביפן מדוזות מסוימות נחשבות למעדן ונמכרות במחיר של עשרות דולרים לקילו. עם זאת, כאשר ניסו בעבר לייצא מדוזות מישראל ליפן הניסיון נכשל, משום שהיפנים לא אהבו את טעמה ואת מרקמה של החוטית הנודדת, עובדה שהעמידה את מחירה הפוטנציאלי על דולרים בודדים לקילו בלבד והפך את העניין ללא כלכלי.
מפגש עם צרעת הים
מנגנון הצריבה של מערכת הצורבים ושל המדוזות בפרט הוא לא פחות ממדהים. בתוך רקמת המדוזות בעיקר בזרועות הציד, אך גם מסביב לפה, יש מיליוני תאים צורבים וחד-פעמיים בגודל של מילימטרים, המוחלפים בחדשים לאחר השימוש. כאשר המדוזה מזהה מגע או חישה כימית של חומרים שאותם מפרישים בעלי חיים במים, היא יורה צלצל קטן שפוגע במטרתו ומחדיר אליה ארס. כאשר אתם חשים צריבה ממדוזה, מדובר בכמות רבה מאוד של תאים צורבים כאלה שהופעלו כתוצאה מהמגע עם גופכם.
פגיעת החוטית הנודדת גורמת לצריבה דמוית כוויה החולפת לאחר שעות או ימים בודדים. במקרים של פגיעה קשה יותר תיתכן הופעת שלפוחיות ואף עליה בחום הגוף. היקף הפגיעה תלוי גם בסוג האיבר שנפגע במספר תאי הצריבה שהופעלו וברגישות קורבן הצריבה.
המדוזות שלנו לא נחשבות לקשוחות במיוחד. במדינת קווינסלנד באוסטרליה, למשל, הרוחצים מבלים את הקיץ בברכות מוגנות הסמוכות לשפת הים ונכנסים למים רק כאשר הגוף מכוסה לחלוטין בחליפות צלילה דקות המגנות מהצריבה. כל זה קורה בגלל נוכחותן של מדוזות הקופסה ממין צרעת הים. מדוזה זו היא שקופה וקטנטנה ולכן קשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה עשויות להגיע אף לאורך של שלושה מטרים. עד היום תועדו למעלה 400 מקרי מוות מצריבותיה בחופי קווינסלנד בלבד. מקרים דומים אירעו בשנים האחרונות גם לחופי קופנגן בתאילנד והובילו למותם של כמה תיירים.
גם מערב הים התיכון משופע במדוזות ובעלי חיים ג'לטיניים מאיימים כגון ספינת הקרב הפורטוגלית שאיננה מדוזה כלל, אך גרמה לא פעם לסגירת חופים בספרד ואף למוות של תיירת כתוצאה מתגובה אלרגית. אז יחסית מצבנו במזרח הים התיכון לא נורא כל כך.
קרם אנטי מדוזה
הפתרון הקל ביותר להימנע מצריבה הוא להישאר על החוף מחוץ למים. בהתחשב בחום הקיץ הישראלי זה לא פתרון מוצלח כל כך. אפשרות נוספת היא להיכנס למים תוך חיפוש מתמיד של מדוזות מסביב. מהלך די קשה לביצוע בים גלי שמקשה על זיהוי המדוזות. בנוסף חלקי מדוזות צורבים נמצאים לעיתים במים גם כשלא רואים מדוזות שלמות מסביב.
אז מה עושים? ד"ר תמר לוטן מאוניברסיטת חיפה ובעלה ד"ר עמית לוטן, פיתחו לפני כעשור קרם הגנה המונע את הפעלתם של התאים הצורבים של מדוזות. הקרם משולב גם עם קרם להגנה מהשמש. ד"ר לוטן מספרת שהקרם אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי ומוסיפה ש"פעילותו של קרם ההגנה נבדקה כנגד מדוזות מהמין חוטית נודדת הנפוץ בישראל, צרעת הים הנפוצה באוסטרליה, ומינים נוספים, אך הוא אמור לפעול גם על מדוזות אחרות, זאת משום שמנגנון תאי הצריבה שלהן זהה". את הקרם משווקים באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק בתאילנד וביפן. בישראל ניתן למצוא אותו בעיקר לרכישה דרך הרשת.
אל תיבהלו, שתפו
אתם עדיין מפחדים ממדוזות? אולי זה רק משום שחסר לכם קצת מידע עליהן. בדיוק לשם כך הקים ד"ר אנג'ל ועמיתים נוספים מאוניברסיטת חיפה אתר אינטרנט בשם אתר המדוזות הישראלי. באתר תוכלו למצוא מידע רב על מדוזות, לבדוק את תחזית המדוזות לחופי ישראל ולדווח על תצפיות של מדונות. בנוסף הוקמה קבוצת פייסבוק בא מדווח הציבור על תצפיות של מדוזות. "האתר משמש בשנים האחרונות לפעילות של מדע אזרחי ומעורבות הציבור אך בנוסף משרת גם פעילויות של חינוך ימי ופעילויות של ילדים ובתי ספר", מספר אנג'ל. "מעבר לכך, באמצעות האתר אנו מנסים לחנך לשמירה על הים ועל בתי הגידול הימיים".
אז ייתכן שהדרך להתגבר על אימת המדוזות היא לתרום לאתר המדוזות של אנג'ל. איסוף מידע על ידי הציבור הוא כלי חשוב שיכול לשרת היטב את המחקר הימי המדעי המוגבל במשאבים ולאפשר לנו להבין טוב יותר תופעות טבע ואת השפעותיהן. אז אל תפחדו מהמדוזות – צלמו אותן ושלחו דיווח לאתר.
ואם בכל זאת נצרבתם מחוטית נודדת, אל תמהרו לשטוף את הגוף בחומץ, מנהג נפוץ שאמנם יעיל בטיפול בצריבה של צרעת הים מאוסטרליה, אבל אינו יעיל בצריבת המדוזות המקומיות. ד"ר לוטן אומר שלמעשה אם נשארו תאים צורבים במקום הצריבה הם עלולים לפעול ולהגביר את הצריבה כתוצאה מהמגע עם החומץ.
לכן, בכל מקרה של צריבה יש לפעול על פי הוראות שירותי ההצלה: לשטוף את המקום במי ים מלוחים ולא במים מתוקים. במקרים של הופעת סימפטומים רציניים כגון הקאות, התכווצויות שרירים או קשיי נשימה יש לפנות את הנפגע לבית החולים בהקדם.