בתחילת האביב, אנו פוגשים בהמוני מעופפים משונים שמזכירים בצורתם יתוש גדול-ממדים בעל רגליים דקות וארוכות. הם זוכים לשמות כמו "יתושי הליקופטר" ו"אבא ארך רגליים". האמת היא שמדובר בזבובאים ממשפחת הטיפולתיים (Tipulidae). הרבה מיתוסים נקשרו להם, ואנחנו כאן בשביל לעשות סדר:
1. הטיפולות אינם "זכר של יתוש"
יש זכרים וגם נקבות של טיפולות, וקל להבדיל בין הזוויגים – הבטן של הנקבה מסתיימת באיבר הטלה מחודד. הזכרים של היתושים ממשפחת הכולכיתיים (המשפחה שבה הנקבות ניזונות מדם) דומים בגודלם ובצורתם לנקבות.
2. הטיפולות לא ניזונות מדם
גם הזכרים וגם הנקבות של הטיפולות לא מזיקים ולא עוקצים. נא להירגע – ומיד.
3. הטיפולות המעופפות לא טורפות יתושים
למעשה, מרביתן לא ניזונות כלל בשלב הבוגר והמעופף שלהן, ואלו שכן ניזונות – ניזונות מצוף פרחים. מינים שונים של חרקים, ביניהם מינים של טיפולות, לא ניזונים בשלב הבוגר והמעופף שלהם, אלא חיים זמן קצר בלבד - מזדווגים, מביאים צאצאים ומתים. הם כן ניזונים בשלב של הזחל - שם הם משיגים את חומרי המזון שהם צריכים. זחלי טיפולות ממינים שונים מצויים במגוון בתי גידול, לרוב בסביבה לחה. ישנם מספר מינים של טיפולות שהזחלים מתפתחים במקווי מים ועשויים לטרוף זחלי יתושים.
4. למה הם בסלון שלי?
הטיפולות המעופפות נמשכות לאור, וכך מוצאות את דרכן לבתים. בנוסף, ישנם מינים שזחליהם מתפתחים בחצרות וגינות-נוי, באזורים עירוניים.
5. האם אלו בכלל יתושים?
כן ולא. משפחת הטיפולתיים שייכת לקבוצת היתושים (Nematocera) בסדרת הזבובאים. במילים אחרות, הן זבובאים שאינם זבובים. אבל הן אינן שייכות למשפחה של היתושים מוצצי-הדם שלרוב נקראים "יתושים" בשפה המדוברת – משפחת הכולכיתיים.
6. הסוגים הבולטים בישראל
במשפחה זו הם טיפולה (Tipula), המאופיינים לרוב בגווני חום-אפור ועשויים להגיע לגדלים מרשימים ביותר, והסוג נפרוטומה (Nephrotoma), שמאופיינים בגווני שחור-צהוב, מה שמרמז שמדובר בחקיינות של צרעות.
הטיפולות הן בין האורחות החביבות של תקופת האביב. הן לא עוקצות, לא ניזונות מדם ולא מסוכנות בשום צורה, וניתן לארח אותן בבית ללא חשש. לסיכום: הבאסה האמיתית הן היתושות הקטנות יותר והמהירות יותר, הגדולות יותר הן חברות.
הכתבה הופיעה לראשונה בקבוצת הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה".