מאז שנת 1958, עלתה הטמפרטורה הממוצעת בתחנת המחקר "בירד" שבמערב אנטארקטיקה ב-2.4 מעלות צלזיוס. מדובר באחת מעליות הטמפרטורה המהירות ביותר שנרשמו באזורי הקטבים.
אותו שינוי חד ובלתי צפוי מצטרף לחששות אפשריות אודות פגיעותה של שכבת מעטה הקרח החיצונית במקום. כאשר היא מופשרת, שכבת הקרח של מערב אנטרקטיקה כולה מכילה מספיק קרח כדי להעלות את מפלס הים העולמי בכ-3.3 מטרים.
עד לפרסום המחקר המדובר, התהליך היה צפוי לארוך כמאה שנים לפחות. עלייה אפשרית כזו של מפלס פני הים, שעלה במאה האחרונה בעשרים ס"מ ממילא, מסוכנת במיוחד למדינות המצויות בגובה נמוך יותר מקו פני הים כגון בנגלדש וטובאלו, וגם לערים שלא רחוקות מהחוף כמו לונדון ובואנוס איירס.
בפאנל האו"ם להתחממות הגלובלית מעריכים כי מפלס פני הים יעלה בין 17-60 ס"מ במאה הנוכחית, אלא אם כן הפשרתו של קרחון גרינלנד יואץ בשל ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי פעילות אנושית.
לפי מומחים אמריקנים, גם חלקים מהקוטב הצפוני מתחממים בשיעורים די מהירים: בעוד מערב אנטרטיקה תורמת כעת כ-0.3 מ"מ בשנה לעליית מפלס הים, גרינלנד הצפונית תורמת כ-0.7 מ"מ. הסיבה היא שמעטה הקרח בחלקה המזרחי של אנטרקטיקה הינו פחות פגיע להפשרה.
(מקור)