שני שלישים מכדור הארץ מכוסים במים וכל האוקיינוסים האלה רוחשים חיים וצלילים. חוקרים מאוניברסיטאת דרום-פלורידה (ארה"ב) הקליטו את רחשי מפרץ מקסיקו לחופי פלורידה במשך שבוע, באמצעות רובוט בצורת טורפדו בשם "גליידר", ומיפו את מגוון הצלילים במפרץ טמפה. (מקור)
הרובוט דגם 25 שניות של צלילים כל חמש דקות ונע בתנועת זיג-זג לרוחב המפרץ וחזרה במשך שבוע. בין הקולות שהחוקרים תיעדו היו הגניחות והשריקות של דגי קרפדה (Toadfish), אבל לפחות שלושה צלילים, שהזכירו להם צרצרים, בלבלו את החוקרים; הם השוו את הנתונים לקולות מוכרים של דגים וסיננו את הקולות הלא מוכרים לבחינה נוספת.
החוקרים הסיקו שמדובר בשחרור גזים ואפשר היה לחשוב שמדובר בניחוש פרוע אלא שהם סיכנו את המוניטין שלהם ופרסמו את הממצאים בירחון לאקולוגיה ימית. לנו זה מספיק. את קולות הנודים, אגב, קלט הרובוט בעומק של יותר מ-40 מטרים.
הגזים משוחררים מאיבר הקיים בחלק מהדגים בשם שלפוחית ציפה (או שלפוחית אוויר), שהוא קרום דק וגמיש דמוי שק המסייע לדג לשלוט בציפה שלו ביעילות. השלפוחית מכילה חמצן,פחמן דו-חמצני וחנקן וכמות הגזים משתנה לפי העומק של הדג. די מתוחכם, אבל כנראה שלא נהוג לצוף בארוחת ערב חגיגית של דגים.
לשם ההגינות המדעית, מטרת המחקר אינה להקליט נפיחות של דגים אלא למפות את חופי פלורידה כדי להבין טוב יותר את תפוצת הדגים ולהגביר את מאמצי השימור. עומקו הממוצע של מפרץ טמפה כ-3.4 מטרים ושטחו כ-1,031 קמ"ר. הוא הוכרז כאתר טבע בעל חשיבות לאומית על ידי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה וחיים בו 200 מיני דגים.
אז ככה נשמע פלוץ של דג:
לא מרשים במיוחד, אבל היי - עדיף בחוץ מאשר בפנים.