העונה השישית של סדרת האנתולוגיה "אימה אמריקאית" נפתחה בשבוע שעבר, לקול תרועת המבקרים ורייטינג גבוה במיוחד. הסדרה מחליפה מדי שנה את זמן ההתרחשות ומיקומה ושלחה את שחקניה כבר אל בית רדוף רוחות, מוסד פסיכיאטרי וקרקס תפלצות נודד. עלילת העונה הנוכחית נשמרה בסוד, ויוצרי הסדרה הקדימו אותה בסדרת פרומואים סותרים, שניסו (והצליחו) להתל בצופים ורמזו לכמה וכמה נושאים אפשריים. רק במהלך שידור פרק הבכורה גילו כולם כי העונה הזו תעסוק, כנראה, באחת התעלומות הוותיקות והסתומות ביותר בהיסטוריה האמריקאית: ההיעלמות של מושבת רואנוק בסוף המאה ה-16. אין לארצות הברית הרבה תעלומות בכזה סדר גודל. רואנוק, מושבה שלמה בת 120 איש פשוט נעלמה בלי להשאיר מאחוריה שום זכר מלבד כיתוב מסתורי אחד. לאן, איך, למה? אף אחד לא באמת יודע.
אבל ראשית, בואו נצא למסע בזמן: השנה היא 1587, בארצות הברית, שרק בעוד 200 שנה תהיה ארצות הברית מתגוררים כרגע אלפים בודדים של תושבים אירופאים, במושבות ספרדיות, פורטוגליות, צרפתיות והולנדיות שמפוזרות לאורך קו החוף המזרחי של אמריקה. אה, כן, וחיים שם גם אלפי ילידים אמריקאים (אינדיאנים) בני מאות שבטים שמקיימים מערכת תרבותית מסועפת ועשירה, אבל נתפסים בעיניים האירופאיות כמדריכי תיירים במקרה הטוב וכמטרד שיש להדבירו במקרה הרע. האי רואנוק שבתחומי מדינת צפון קרוליינה איננו אי גדול, אבל הבריטים, שמנסים באותה תקופה להשתלב במשחק ההתיישבות שמתרחש בעולם החדש, שמים עליו עין.
ניסיון ההתיישבות הראשון באי נוחל כישלון, אבל הבריטים לא אומרים נואש. בחודש יולי של אותה שנה הם שולחים 115 מתיישבים נועזים, בהם האישה הבריטית הראשונה שעתידה ללדת על אדמת אמריקה, להתיישב באי וזוכים לקבלת פנים צוננת מצד שבט הקרואטן שישב באזור. המתיישבים הבריטיים רוצים להרים ידיים, ומנהיג הקהילה, ג'ון וייט, יוצא חזרה לאנגליה כדי להסביר להוד מעלתה אליזבת' הראשונה שעם כל הרצון הטוב, הוא וחבריו לא יכולים לאכלס את האי העוין. וייט נתקע באנגליה למשך יותר משנה, כיוון שכל הספינות בממלכה הולאמו לטובת מלחמת ספרד-אנגליה שמתרחשת באותן שנים. כשהוא כבר מצליח להפליג חזרה לאמריקה, ההפלגה מתארכת ומתארכת והוא מצליח להגיע לרואנוק רק בקיץ 1590 ומוצא את האי נטוש לחלוטין - בלי מתיישבים, בלי כל זכר לבתים או מבנים. כל מה שנשאר מהמתיישבים הבריטים הוא עמוד עץ שנראה כמו חלק של גדר, שעליו חרוט הכיתוב Croatoan, שיבוש שמו של השבט הילידי שחי במקום. וזהו.
תגידו "אוקיי, אבל אלה שנים אחרות ואמריקה היא יבשת ענקית ופראית שקל ללכת בה לאיבוד". תגידו, ולא תטעו לגמרי, אבל המתיישבים האירופאים לא פראיירים. יש להם מערכות דואר מפותחות למדי, הם יודעים לאמוד את המרחק בין מושבה למושבה, ולהתנייד ביניהן בחופשיות מפתיעה, גם אם לא במהירות מסחררת. הם יודעים לשוט ולבנות ספינות, הם לומדים לאט ובהדרגה את תוואי השטח ואת התושבים הילידיים, ולומדים לגדל את התוצרת החקלאית המקומית. בקיצור, הם יודעים מה הם עושים, ולא קל להרתיע אותם. ואולי יותר מכל, התחמושת הנחשקת ביותר שהאירופאים מצוידים בה היא האמונה העיוורת שהם עושים את הדבר הנכון. על כל פנים, למרות תנאי הטבע הקשים והשבטים שעוינים אותם כיוון שפלשו לטריטוריות שלהם, רוב המושבות באמריקה - שורדות. אבל רואנוק לא - היא נחרבה עד היסוד ולא הותירה אחריה שום סימן. כשהפליג לאנגליה, סיכם וייט עם בני הקהילה שבמקרה של גירוש או עקירה, הם יחרטו בעצי המקום סימן של צלב מלטזי, וכך כשיחזור, ידע שעזבו. שום צלב מלטזי לא נמצא על העצים ברואנוק.
חשבו על זה פחות כעל פרק ב"המשימה: אמזונס" ויותר כמו "תמרות עשן" - המושבות הבריטיות התנהלו באופן עצמאי וסגפני כי תושביהן האמינו שהם מביאים תרבות נאורה אל ארץ פראית. אבל מה עושה מי שבאמת ננטש ונעזב? כאן הדעות חלוקות. במשך 430 שחלפו מאז, הועלו והופרכו תאוריות רבות על גורלם של המתיישבים ברואנוק. טענה אחת גורסת שהמתיישבים חוו שלוש שנות בצורת קשה שגזרו עליהם חרפת רעב. חוקרי אקלים וארכיאולוגים מאוניברסיטאות אזוריות חקרו גזעים של עץ עתיק, ולפי מניין וגודל הטבעות הסיקו כי בין 1588 ל-1590 פחתה כמות המשקעים באזור בצורה דרמטית, מה שהקשה מאוד על המתיישבים לפתח חקלאות ולגדל מזון. אולם, במקרה כזה היכן השלדים של קורבנות הרעב החמור הזה ושאר השרידים מהקהילה? אלה הרי מעולם לא נמצאו. גרסה אחרת טוענת שסופת הוריקן השמידה את ההתיישבות ברואנוק, אולם גם סופה הייתה משאירה אחריה גופות ושרידי מבנים ואילו האתר ברואנוק נראה נטוש באופן יזום - שום בניין לא נותר על תילו.
אחת הסברות הפופולריות ביותר היא ש-115 החלוצים הבריטיים נטבחו על ידי השבטים הילידיים המקומיים כחלק ממאבק על הטריטוריה. אולם גם תרחיש אימים שכזה היה מותיר אחריו סימנים ארכיאולוגיים - שלדים, כלי נשק או היסטוריה בעל-פה. לפי סברה סלחנית יותר, בני שבט הקרואטן אימצו את המתיישבים הבריטיים אל אורח חייהם השבטי ובחרו להטמיע את הקהילה במקום להשמידה, תופעה שאכן רווחה בקרב כמה מהשבטים הילידיים באזור.
שבט הקרואטן נכחד בתחילת המאה ה-17, כנראה לאחר חשיפה למחלת האבעבועות שנשאו עמם מתיישבים אירופאים חדשים. ב-2012 הכריזה רוברטה אסטס, בעלת אתר אינטרנט לפיענוח תוצאות בדיקות DNA, שבכוונתה להשוות בין המטען הגנטי של צאצאי המשפחות הבריטיות שבניהן ובנותיהן לקחו חלק במשלחת לרואנוק ובין המטען הגנטי של צאצאי שבטים ילידיים שאולי יש להם קשר לשבט הקרואטן. אם מתיישבי רואנוק אכן נטמעו בשבטים המקומיים, הם צריכים, גם היום, לחלוק קצת חומר גנטי. נכון למועד כתיבת הכתבה, אסטס לא פרסמה שום ממצאים בנושא, וכנראה שרק לריאן מרפי הפתרונים.
קניבליזם וחייזרים – Oh My!
ואם כבר ריאן מרפי, יוצר "אימה אמריקאית", בואו נפנה עכשיו לתאוריות המדממות והמופרעות יותר. בשנת 1937 מצא תייר מקליפורניה בשם ל. אי. האמונד מספר אבנים עליהן חרוטות כתובות מחוקות למחצה שנכתבו כביכול על ידי אלינור וייט דר, בתו של ג'ון וייט ואמה של וירג'יניה דר, הילדה הבריטית הראשונה שנולדה בצפון אמריקה. האותנטיות של האבנים, שמכונות "אבני דר", לא הוכחה עד היום, וכנראה שחלקן זויפו, אך הכתובות עליהן מספרות כי מכל המושבה נותרו לבסוף רק 7, כשכל השאר נהרגו על ידי השבט האינדיאני. הסיבה, לפי התאוריה, שלא נמצאו גופות הייתה נוראית במיוחד – הגופות פשוט נאכלו על ידי השבט הקניבלי.
התאוריה הנוספת והמופרכת ביותר, שכנראה (*ספוילר*) תוצג גם בסדרה, גורסת שכל המושבה נחטפה על ידי חייזרים. תמיד מגיעים לחייזרים כשאין כל הסבר אחר.