דון ריצ'י הציל משנת 1964 לפחות 160 בני אדם, למרות שיש האומרים שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר. במשך כמעט חמישה עשורים הוא הציץ מחלון ביתו שבסידני (אוסטרליה) לעבר נקודה אחת המשקיפה על האוקיינוס השקט, אבל הוא לא עשה את זה רק כי הוא נהנה מהנוף; הנקודה הזו מול ביתו היא גם במקרה אחד הלוקיישנים הפופולריים להתאבדויות. (מקור)
הוא רדף אחרי אנשים שעמדו לקפוץ אל מותם מהצוקים בכניסה לנמל סידני בחוף סאסקס והצליח לשכנע רבים מהם לוותר. תודות לקולו המרגיע והיחס האוהב לזרים מוחלטים, ריצ'י הציע כתף לבכות עליה, אוזן קשבת ויחס שאלו שהגיעו ממש עד הקצה היו כל כך זקוקים לו.
ריצ'י, שמת החודש בגיל 86, זכה לכינוי "מלאך הצוקים" וכולם מספרים כמה צנוע הוא היה. הוא לא רדף פרסום או בכלל הכרה על תרומתו המדהימה לאנושות ובעיקר לאנושיות. בכל פעם שריצ'י היה רואה אדם העומד על הצוק הוא היה יוצא מביתו והולך באיטיות לאורך השביל המוביל לנקודת הקפיצה.
רוצים עוד הרבה סיפורים מרגשים? תנו לייק בפייסבוק
כשהוא הגיע לקצה הוא פנה אליו ושאל בחיוך "יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור לך?". לרוב הגישה הנחמדה עבדה אבל יותר מפעם אחת הוא סיכן את חייו וזינק להציל אנשים שכבר עשו את הצעד הגורלי, וריתק אותם עם גופו לרצפה. אחרי שהוא הרחיק אותם מהצוק ריצ'י היה מזמין את אורחיו הדכאוניים לביתו לכוס תה ושיחה.
רבים מהם חזרו אחרי שנים להודות לו על כך שהוא היה שם ברגע ההוא והציל את חייהם; אחד מהם העניק לו ציור של מלאך עם קרני אור סביבו והכיתוב "מלאך המהלך בינינו". "המטרה שלי תמיד הייתה אחת - להרחיק אותם מהקצה, להרוויח להם זמן ולתת להם את ההזדמנות להבין שמחר אולי יהיה טוב יותר", סיפר דון בעבר. "פשוט אי אפשר לשבת שם ולראות אותם קופצים - אתה חייב לנסות להציל אותם".
בתו סו סיפרה שהוא מאוד אהב את הנוף של האוקיינוס אבל תמיד הסתכל לראות אם מישהו מנסה ליטול את חייו: "הוא תמיד אמר שאין לזלזל בכוחה של מילה טובה וחיוך", היא סיפרה. "הוא היה שילוב מדהים של כוח וחמלה", ספדה לו בתו בראיון. "אדם רגיל שעשה מעשים לא רגילים בצניעות עבור כל כך הרבה אנשים אחרים". דון ריצ'י היה ימאי בצי האוסטרלי המלכותי במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן טיפח קריירה בתחום הביטוח.