בריטניה נשמה לרווחה בשבוע שעבר, כאשר אחד הרוצחים הכי נוראיים בהיסטוריה של הממלכה מת אחרי שלקה בסרטן. איאן ברדלי, בן 79 במותו, שהה בכלא הבריטי למעלה מ-50 שנים על סדרה של רציחות זוועתיות שביצע יחד עם בת זוגתו מירה הינדלי. יחד, השניים רצחו חמישה בני נוער וילדים בין השנים 1963 ל-1965 – בעקבות הפרשה, השניים זכו לכינוי המצמרר: "רוצחי הביצות".
בשנותיו האחרונות, ברדלי הוגדר כלא כשיר לרצות את עונשו והועבר להשגחה במחלקה פסיכיאטרית סגורה של ביה"ח אשוורת' – שם הוא היה בפיקוח צמוד של השומרים תחת משמר התאבדות. בת זוגו הינדלי, מתה בשנת 2002, כשהייתה בת 60. בזמן ריצוי עונשה בכלא היא חזרה בתשובה והפכה לנוצרית קתולית. לאחר טקס הלוויה שלה בכלא הייפוינט שבעיר סופולק, גופתה נשרפה בקרמטוריום מקומי – בזמן שתושב העיר תלה כרזה על המקום ובה כתוב: "תישרפי בגיהנום".
מותו של ברדלי הציף בחזרה את השאלה, מה הוביל את השניים להיות אכזריים כל כך? בספרה של ג'ין ריצ'י, "מירה הינדלי: אל תוך מוחה של רוצחת", היא מספרת שמירה גדלה בבית עני עם אב שנהג להכות אותה. מעבר לזה, הוא נהג לחנך אותה שאלימות פותרת את הבעיות שאדם יכול להיתקל בהן. ריצ'י חושדת שעל בסיס המודל הזה, נבנתה משיכתה העוצמתית של הינדלי לאיאן ברדלי – גם הוא נהג להכות אותה ולהתעלל בה.
השניים הכירו בשנת 1961 בעיר מנצ'סטר, בחברה שמשווקת כימיקלים. הוא עבד בהנהלת חשבונות והיא הייתה קלדנית. בגיל 18 היא התאהבה בברדלי, על אף העובדה שהוא היה אלכוהוליסט עם עבר פלילי שכלל שורה של פריצות.
מעבר לעבר הפלילי שלו, לברדלי היה צד אפל שהפך אותו לדומיננטי במערכת היחסים. בשנת 98', כשריצתה את עונשה, הינדלי טענה שבן זוגה נהג להכות אותה לפני הרציחות, אחריהן ואפילו תוך כדי. למרות טענותיה, במשרד המשפטים הבריטי לא השתכנעו ותמיד האמינו שהיא הייתה סייענית בהסכמה מלאה לאורך כל הרציחות.
ברדלי עצמו היה מוקסם מהקונספט של סדיזם, סטיות מיניות וזוועות המשטר הנאצי – הוא אפילו לקח את הינדלי לראות את הסרט על משפטי נירנברג בדייט הראשון שלהם. הוא נהג לקרוא באופן תדיר ספרים על פושעי מלחמה נאצים וגם דחף את זוגתו לקרוא אותם, כולל את ספרו של אדולף היטלר מיין קאמפף.
בשלב מסוים, הינדלי צבעה את שערה לבלונדיני בוהק והתחילה לשים ליפסטיק אדום כהה – כמיטב המסורת של האידיאל הארי. ביולי 1963, ברדלי סיפר לה איך שהוא מתכנן לבצע את "הפשע המושלם" והורה לה להתלוות אליו לנסיעה.
השניים יצאו יחד לנסיעה באזור המגורים שלהם, עד שהבחינו בנערה בת 16 – פולין ריד. הינדלי ניגשה אל הנערה וביקשה ממנה לעזור לה למצוא את הכפפה האבודה שלה בביצה באזור. בבית המשפט, הינדלי טענה שבזמן הזה ברדלי לקח את פולין בכוח אל הביצה ושם הוא שיסף את גרונה פעמיים ותקף אותה מינית – ברדלי מצד שני, אמר שהינדלי סייעה לו.
ארבע חודשים מאוחר יותר, השניים חנקו למוות את ג'ון קילברייד, בן 12, אחרי שברדלי אסף אותו במכונית בטענה שיסיע אותו לביתו. הקורבן הבא היה קית' בנת, בן 12, שפותה על ידי הינדלי לבוא לביצה ושם הוא נרצח על ידי בן זוגה. בשנת 1964, השניים חטפו את לזלי אן דאוני, בת 10, והכריחו אותה להתפשט לצורך צילומים. מאוחר יותר, ברדלי אנס ורצח אותה. באוקטובר 1965, ברדלי רצח בביתו את הנער אדוורד אוונס, בן 17, עם גרזן – בזמן שגיסה של הינדלי היה בבית.
בזמנו, השניים ניסו לגייס את בעלה של אחותה, אבל הוא נבהל והזעיק מיד את המשטרה למקום. מאוחר יותר, במאי 1966, השניים הואשמו ברצח של שניים מקורבנותיהם – אדוורד אוונס ולזלי אן דאוני. מעבר לזה, ברדלי נמצא אשם ברצח של ג'ון קילברייד בזמן שהינדלי הואשמה בסעיף של סיוע. ברדלי קיבל עונשי מאסר עולם על כל אחד מסעיפי הרצח, בזמן שהינדלי קיבלה רק שניים יחד עם עוד 7 שנות מאסר על הסיוע ברצח של ג'ון קילברייד.
בהקראת גזר הדין, השופט פנטון אטקינסון הגדיר את ברדלי בתור "רשע בלתי ייאמן". בשנת 1985, 19 שנים אחרי ההרשעה, ברדלי הודה ברצח של פולין ריד וקית' בנת – שמקום קבורתם איננו ידוע עד היום. שנה מאוחר יותר, הוא השתתף ביחד עם הרשויות בחיפושים אחר הגופות, אך ללא הצלחה.
שמונה שנים מאוחר יותר, כאשר הינדלי הגישה בקשה לחנינה, היא סיפרה את ההתנהלות של שניהם כבני זוג. במסמך של 7 עמודים, היא טענה שהוא נהג להכות אותה, לאנוס אותה ולהטיל שתן בתוכה. במהלך הזמן שלהם ביחד היא הייתה מכוסה תמיד בסימנים כחולים ונשיכות, אבל היא הייתה מאוהבת בו ולכן לא נפרדה ממנו. היא סיפרה שהוא תמיד נהג להזהיר אותה שאם היא תלך, היא תצטער על זה מאוד.
בשנת 2002 מירה הינדלי מתה בכלא כתוצאה מכשל נשימתי, אחרי שחזרה בתשובה ועשתה שני תארים במדעי הרוח. ב-15 למאי, 2017, איאן ברדלי נפטר בתא המאסר, לוקח איתו לקברו את מקום קבורתם של שניים מקורבנותיו הצעירים.