יש להם את השמות הכי פופולריים בעולם; אנחנו מזמינים אותם בבר, מצהירים על אהבתנו אליהם ונאמנים אליהם לא פחות ממועדון הכדורגל האהוב עלינו. אנחנו נכנסים לוויכוחים עליהם ולא מוכנים להחליף את האהובים עלינו בעד שום הון שבעולם. אבל מי הם האנשים הטובים ששמותיהם ודמותם מתנוססת על התוויות של המשקאות החריפים, ושבזכותם אנחנו יכולים לשכוח לכמה שעות שחשבון הבנק שלנו מעוקל?
ג'ים בים
הבורבון עם התווית הלבנה מזוקק בקנטאקי (ארה"ב) כבר 200 שנה על ידי שבעה דורות של בנים. הראשון היה ג'ייקוב בים (בוהם, במקור), שהיגר לאמריקה מגרמניה בשנת 1795, התיישב במדינה ההררית וניצל את האדמות העשירות לגידול תירס והפקת הוויסקי האמריקני. אחריו השתלט על המזקקה בנו, דיוויד בים, שבזכות הטכנולוגיות החדישות בתקופתו, כמו ספינות הקיטור והטלגרף, הגדיל את תפוצת המותג. אבל השם הסופי - הג'ים שלפני הבים - שייך דווקא לבן שלו.
השם המלא של ג'ים בים הוא קולונל ג'יימס בים, אך למרות דרגתו הוא התעקש תמיד שיקראו לו ג'ים כי אהב לשמור על הדברים פשוטים וישירים. הקולונל גונן כל כך על הוויסקי שלו שהיה נוהג לקחת קנקן דוגמה הביתה בכל סוף שבוע, מסורת הנמשכת עד היום. העסק המשפחתי שגשג תחת ניהולו של ג'ים הנכד, עד שהגיע חוק היובש בשנת 1920 וסגר את המזקקה. 13 שנה לאחר מכן החוק בוטל וג'ים מיהר לפתוח מחדש את המזקקה שלו, למרות שהיה כבר בן 70. בשל המסירות וההתמדה הוחלט בחברה לקרוא למוצר הדגל שלהם על שמו ומאז ג'ים בים הוא שם נרדף לבורבון בכל העולם.
ג'וני ווקר
ג'ון ווקר נולד ליד העיירה קילמרנוק בסקוטלנד ואחרי שאביו נפטר בשנת 1820 והוריש לו 417 ליש"ט (סכום מרשים לאותם ימים) הוא קנה חנות מכולת בה מכר גם משקאות אלכוהוליים. אחד המשקאות שפרנס אותו היה הוויסקי שהוא עצמו הכין ונקרא Walker's Kilmarnock Whiskey.
המשקה היה פופולרי באזור אבל משם ועד הג'וני ווקר המוכר של היום הדרך עוד הייתה ארוכה. כמו במקרה של ג'ים בים, גם את הג'וני הכין דווקא בנו של ג'ון, אלכסנדר, שלמד את אמנות ערבוב התה אצל סוחר תה בגלאזגו (כן, מתברר שאנשים אשכרה למדו שלימונית משתלבת יופי עם לואיזה).
כשג'ון חלה, חזר אלכסנדר לבית הוריו כדי לקחת את העסק המשפחתי לידיו ובעזרת כישורי הערבוב שרכש (זה עדיין מצחיק), רקח אלכסנדר את Old Highland Whisky , שיהפוך ברבות הימים לג'וני ווקר שחור, בעל הגוון הענברי והמוניטין המשובח.
חוזה קוארבו
טקילה אמיתית מכינים מצמח האגבה בטקילה שבמקסיקו. בשנת 1758 נתן המלך פרדיננד הרביעי לאנטוניו דה קוארבו (דרך מקסיקנית מתחכמת להגיד אנטוניו ממשפחת קוארבו) מענק אדמה כדי להקים חוות אגבה. אנטוניו הקים מפעל קטן על אדמה ולאחר מותו העביר המלך קרלוס הרביעי בשנת 1795 את האדמה לאחד מצאצאיו של אנטוניו - חוזה מריה גואדלופה קוארבו, או בקיצור: חוזה קוארבו.
עם האדמה ניתן למשפחת קוארבו הרשיון הראשון אי פעם להכין טקילה לשיווק מסחרי. הם בנו מבשלה גדולה יותר על הקרקע בשם פבריצה לה רוחנה, ובשנת 1880 החלו למכור את הטקילה בבקבוקים. בשנת 1873 נמכרה הטקילה לראשונה לארה"ב וב-1890 החליט חוזה קוארבו לה-בסטידה להעניק למבשלה את שמה המפורסם ועד היום היא מנוהלת על ידי הצאצאים למשפחת קוארבו.
קפטן מורגן
מכל הרשימה הזו, קפטן מורגן הוא היחיד ששמו מתנוסס על משקה שאין לו שום קשר אליו (חוץ מזה שהוא היה שותה אותו המון). הנרי מורגן, שודד הים המפורסם ביותר בהיסטוריה, נולד בשנת 1635 בוויילס וכבר בנעוריו היה פרחח. לא עבר זמן רב ומורגן מצא עצמו בכלא הבריטי ובשנת 1655, כשהיה בן 20, הוא נשלח יחד עם אלפי אסירים ופושעים לאי חדש שנכבש על ידי הממלכה בשם טורטוגה (אתם מכירים אותו כיום בשם ג'מייקה).
המטרה הייתה פינוי מקום בבתי הכלא ואי בקריביים נראה רחוק מספיק בשביל שהפושעים לא ימצאו את דרכם חזרה למולדת. אבל בכלא כמו בכלא, בין כנופיות הפושעים שצמחו באי הייתה אחת דומיננטית מכולם – הבוקאנירים, ששלחו פלוגות שודדים בספינות לאיים הסמוכים במטרה לקחת כמה שיותר כסף וזהב מהספרדים, אויביה המושבעים של אנגליה.
מורגן החל את דרכו כחייל פשוט בבוקאנירים והתקדם במעלה סולם הדרגות עד שהפך לראש הכנופיה. בהמשך סייע מורגן לאנגליה במלחמות מול ספרד ואף כבש את פנמה. כשמלחמת אנגליה-ספרד הסתיימה, נשלח מורגן לכלא על מעשי השוד שלו אך קיבל חנינה מהמלך צ'ארלס השני כאות תודה לפועלו במלחמה.
מלך אנגליה שלח את מורגן חזרה לג'מייקה כמושל שם הוא שלט באי ללא קושי ונהג לבלות בבתי המרזח המקומיים. מורגן אף ניסה לזקק רום בעצמו אך לא הספיק לסיים את המלאכה לפני שמת בשנת 1688. הפושע המהולל זכה ללוויה מלכותית ומפוארת וב-1944, כשתאגיד האלכוהול "סיגרם" החליט לזקק רום בג'מייקה, הם לקחו את שמו של האיש המזוהה ביותר עם המקום - רוצח, שודד ושיכור. הוא בחיים לא היה מערבב את זה עם קולה.
ג'ק דניאלס
הפרטים על ג'ק דניאל (ה-ס' היא S השייכות; כלומר, הוויסקי של ג'ק דניאל) לוטים מעט בערפל משום שכל הרישומים עליו נהרסו בשריפה. הסברה היא שג'ק נולד בשנת 1850 ובגיל שבע כבר החל לעבוד במזקקה. בגיל 16 הוא זיקק את הוויסקי הראשון שלו.
הטריק של ג'ק היה ועודנו העברת הוויסקי המוכן (לאחר יישון של ארבע שנים) דרך מכל גדול עם פחם מצופה מייפל דבש. כדי להפוך למותג שהוא היום, ג'ק השתעשע בכמה תעלולים שיווקיים כמו מכירת הוויסקי בבקבוק זכוכית ולא חרס, כפי שהיה נהוג אז, ויצירת בקבוקים מרובעים במקום העגולים המוכרים.
אך לעומת סיפור חייו, מותו של ג'ק בשנת 1911 הוא אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בעולם האלכוהול. יום אחד, כשהיה בעבודה, ניסה ג'ק, שהיה כבר שיכור כמו שהיה בכל יום, לפתוח את הכספת שלו ולא זכר את הקוד. הוא בעט בדלת הכספת בכעס, פצע את עצמו בבוהן וגרם לזיהום שהוביל למותו. מכיוון שלא היו לג'ק ילדים, הוא הוריש את המזקקה לאחיינו לם, שיצר את הג'נטלמן ג'ק - ויסקי המיושן חמש שנים עם 50% אלכוהול. אחלה דרך להנציח קרוב משפחה.
פיוטר סמירנוב
האיש שיצר את וודקה סמירנוף בכלל העדיף להיות כומר. פיוטר היה נוצרי אדוק ולא נגע באלכוהול פרט לטעימות של המשקה שלו, אבל מפני שהיה בן למשפחה ענייה והוריו היו איכרים, כנער צעיר הוא נאלץ לעבוד בפאב של דודו.
הפאב שירת את כל האיכרים בסביבה, ושם ראה פיוטר את רגעי האושר הקטנים שזכו להם האיכרים מהאלכוהול, וגם את הפוטנציאל הכלכלי הגלום באושר הזה. אז הוא החליט לזקק וודקה בעצמו.
סמירנוב פתח את המבשלה שלו בשנת 1860, בתקופה שקריאות רבות קמו ברוסיה נגד המשקה האלכוהולי הלאומי. כדי להימנע מהפרסום השלילי, במקביל להכנת הוודקה המצליחה ביותר ברוסיה והוודקה האהובה ביותר על הצאר הרוסי, פיוטר היה הראשון שנעזר במודעות בעיתון ובתשלומים לאנשי כנסייה כדי להתמודד עם הדרשות נגד המשקה. בסופו של דבר, אחרי שמת, שלטה וודקה סמירנוף בשני שלישים מהשוק הרוסי, וסמירנוב הפך לאגדה. מארק צוקרברג הרוסי, אם תרצו.
אלכסנדר גורדון
כשאלכסנדר גורדון הסקוטי החל להכין ג'ין, המשקה הזה שכולם נורא אוהבים בעולם ואף אחד לא אוהב בישראל, איכות הג'ין הייתה נמוכה במיוחד. המשקה לא היה נקי, הוא היה מתוק מדי ופעמים רבות עורבב עם טרפנטין כדי להגביר את אחוזי האלכוהול.
גורדון פתח את מזקקת הג'ין שלו בשנת 1769 והשתמש במרכיבים האיכותיים ביותר תוך שמירה על נאמנות לג'וניפר - המרכיב המרכזי בג'ין. אלכסנדר דאג שהאלכוהול יגיע מהדגנים, יהיה נקי ומזוקק שלוש פעמים, וששאר צמחי התבלין במשקה - זרעי כוסברה, שורש אנג'ליקה ועוד - יהיו איכותיים ומעורבבים בכמות נכונה. קיצר, מקצוען אמיתי.
המתכון שיצר נחשב למתכון-העל של ג'ין יבש לונדוני ועד היום רק 12 איש יודעים לדקלם את מרכיבי המתכון המיוחד של המשקה, שמי שלא אוהב אותו עדיין בטוח שהוא מכיל בעיקר טרפנטין.
כנראה שהמידע הזה לא יגרום לכם לעבור מג'ק לג'וני, או להיפך, אבל לפחות תישמעו חכמים יותר בפעם הבאה שחבר שיכור בפאב יתהה מי האנשים האלה שמונעים ממנו לחזור הביתה.