האיום המרכזי על ארצות הברית איננו דאע"ש. גם לא הטאליבן, צפון-קוריאה או כהונה אפשרית של טראמפ בבית הלבן. הנה משפט שלא חשבנו שנקליד מחוץ לספר בסדרת "צמרמורת": ארצות הברית נמצאת תחת מתקפת ליצנים. באמת, נו. בחודשים האחרונים, מתמודדת מעצמת הענק עם עשרות מקרי תקיפה, שוד, מעקב וסתם קריפיות כללית שמבוצעים כולם על ידי אנשים בתחפושת ליצן. הם מתחבאים בשיחים או בצמחיה גבוהה, יוצאים מתאי שירותים ציבוריים בתחנות דלק או מופיעים כמו משום-מקום באמצע הלילה על כביש שקט עם תאורה עמומה. הם מתקרבים בדממה מלחיצה לקרבנותיהם ולא מגיבים לאזהרות. בצפון קרוליינה דווחו מקרים בהם ליצנים ניסו לפתות ילדים לבוא איתם לטיול ביער ובאלבמה נעצרו שבעה אנשים בחשד למעורבות בפעילות טרור במסגרת כנופיית ליצנים. ואנחנו חשבנו שסלמנולה זה מפחיד.
התקשורת הליצנית
לאף אחד לא ברור מה המקור למתקפות הללו, אולם המחשבה שמדובר בהתארגנות קבוצתית חלפה כנראה בראשם של לא מעט עיתונאים, פרשנים ואנשי משטרה, שמנסים לזרוע סדר בהמולה הליצנית שנוצרה. התאוריה הרווחת כרגע היא שלא מדובר בהתארגנות מתוכננת אלא בשרשרת מקרים נפרדים, ושבדחנים עם חוש הומור מעוות ועבריינים בוחרים להתחפש לליצנים כדי להפוך בעצמם לחלק מהתופעה. כלומר, משערים שמדובר לרוב במעשי קונדס חקייניים, שמבצעיהם נהנים לרכוב על גל הסיקור התקשורתי ומקווים להפוך לוויראליים בעצמם. למקרי הפשע האמיתיים שבוצעו בחסות האף האדום והחיוך המלאכותי אין למשטרה האמריקאית עדיין הסבר. כך או כך, אפשר כנראה לבטל את המחשבה על רשת ליצנים רצחנית שזורעת כאוס ברחבי ארצות הברית.
אבל מצב הרוח ברחבי המדינה איננו רגוע. סטודנטים באוניברסיטת פנסילבניה יצאו למסע ציד המוני של ליצנים בחצר הקמפוס ובסביבתה, תוך שהם שואגים קריאות עידוד. תמונות מההתכנסות המשונה ההיא שהועלו לרשתות החברתיות חושפות שחלק מהסטודנטים אפילו התחמשו בכלי נשק מאולתרים. הנהלת האוניברסיטה הכריזה על עוצר, וחמש מאות התלמידים חזרו למגוריהם. שום ליצן לא נפגע באירוע.
וזה לא נגמר שם: בתי הספר הציבוריים בניו-הייבן, קונטיקט, פרסמו חוזר שאוסר על תלמידים להגיע בתחפושות ליצן בהאלווין (ליל כל הקדושים). לדידם, תחפושת ליצן נחשבת ל'סמל טרוריסטי', ולבישתה מהווה סכנה של ממש. במחוז רידינג באוהיו, הושבתו כל בתי הספר למשך יממה לאחר שגבר בתחפושת ליצן תקף אישה בחצר ביתה, ואיים גם שיהרוג את כל תלמידיו של אחד מבתי הספר באזור. האישה השתחררה מאחיזתו והליצן נמלט.
Fam these clowns are in the UK pic.twitter.com/oSuQCoWtsb
— Eman Kellam (@EmansBlogs) October 6, 2016
רונלד מקדונלד בחל"ת
וכמו בכל מקרה שאירע פחות או יותר במאה השנים האחרונות, גם תופעת הליצנים זוכה להתייחסות מצד תאגידי הענק. רשת מקדונלד'ס העולמית הודיעה שבכוונתה "להוריד פרופיל" לרונלד מקדונלד, הליצן הידידותי שמשמש כקמע של הרשת מאז 1963. בהודעה לעיתונות ששיגרה, ציינה מקדונלד'ס כי היא מתחשבת ב"אקלים הנוכחי בכל הנוגע לתקריות הקשורות לליצנים", ותשקול בהתאם את הופעותיו הקרובות של רונלד.
תגובה נוספת הגיעה מחברי Insane Clown Posse (כנופיית ליצנים מטורפים בתרגום חופשי), צמד היפ-הופ ותיק מדטרויט, שהגיע למעמד קאלט בארצות הברית. מעריציהם האדוקים של הלהקה, המכונים ג'אגלוס (Juggalos), נוהגים להתאפר כליצנים מזוויעים בצבעי שחור ולבן, וידועים לשמצה בשל מעורבותם בתקריות אלימות רבות. למעשה, הג'אגלוס מסווגים על ידי ה-FBI כשייכים לדרגה אחת מתחת לחברות בכנופיה. לבישת סמלי הלהקה, הדבקת מדבקה עם סמלה על חלון המכונית או בחירה בקעקוע ששואב מעולם הסמלים שלה - כולם יכולים, בנסיבות הנכונות, להוות עילה למעצר. על פניו, הכי מתבקש לטפול את האשמה בהם ולסגור עניין. אך במאמר תוכחה שכתב ויולנט ג'יי, מחצית מהצמד, לאתר המגזין TIME, הופנתה האשמה דווקא אל המשטרה: "למרות הדיווחים הסנסציוניים על ליצנים רצחניים שזורעים הרס ברחבי המדינה, יש ליצנים אמיתיים שם בחוץ, והם הורגים את הזכויות שלכם ושלנו כאזרחים אמריקאים".
מוקיון מודאג נוסף הוא ג'ורדן ג'ונס, בן 22 מפנסילבניה, שעובד כליצן באטרקציית בית רדוף, מקום אליו אנשים נכנסים בדיוק בשביל לאשש את הסטריאוטיפים הכי גרועים על ליצנים. "אני חושש לחיי", אמר ג'ונס בראיון. "אנשים מסתכלים עלי כאילו אני מנסה לפגוע בהם… אנשים יוצאים לצוד ליצנים כי נראה להם שזה הדבר המגניב לעשות. אני פוחד שמישהו ידרדר לאלימות". ג'ונס, שעושה דרך ארוכה בנהיגה אל מקום עבודתו וממנו, סיפר שהוא סומך על שכניו שיזהו אותו וידעו שאין ממה לחשוש, אבל פוחד ממה שעלול לקרות לו בדרך. "אנשים לא מזהים אותי עם האיפור והציוד", אמר, "הם שוכחים שיש אדם מתחת למסכה… אנחנו לא האויב". כדי להזכיר לנו את הפרט החשוב הזה (כאילו שלדמיין מה נמצא מתחת למסכת הליצן יהפוך אותו לפחות מפחיד), עומד ג'ונס בראשה של היוזמה החברתית "חיי הליצנים חשובים" - Clown Lives Matter - שם ששואב השראה מתנועות המחאה האפרו-אמריקאיות שקוראות להפסקת האלימות המשטרתית נגד שחורים בארצות הברית תחת הסיסמה Black Lives Matter. נשמע כמו בדיחה בטעם רע? לא היינו מצפים אחרת מליצן. ג'ורדן מפרסם את משנתו בחשבון הפייסבוק שלו, שהכניסה אליו אינה מומלצת למי שגם ככה חושב שליצנים הם שליחי השטן.
הפסיכולוגיה של הליצן
כמו בכל פוביה, גם הפחד מפני ליצנים הוא בו זמנית הגיוני להפליא ומופרך לחלוטין. כשם שאפשר להתענג על ההופעה המגוחכת של הליצן וליהנות מהתעלולים הפיזיים שהוא מבצע, אפשר להיבהל מהפנים המעוותות או מהבחירה לא להשמיע קול ולדבוק בפנטומימה, אחת האמנויות הכי מלחיצות שיש עוד לפני ששידכו לה פנים אחוזות דיבוק שכלואות בחיוך תמידי. הפחד מליצנים תועד היטב בסרטים, סדרות טלוויזיה וספרים, בהם סרט האימה "פולטרגייסט" ורומן האימה עב-הכרס "זה" של סטיבן קינג. בשניהם מופיעים ליצנים מבעיתים ומסוכנים, שגם באור יום אינם מעוררים את אהדתם של הגיבורים. ועל אף שישראל רגילה לליצנים מסוימים במסגרות מסוימות (שירי פורים, מחלקות ילדים בבתי חולים ואולי איזו קלטת ילדים פה ושם) - גם כאן דווחו לא פעם מקרים של חרדת מוקיונים לא לגמרי מנומקת.
אבל לאמריקאים יש סיבה אמיתית לפחד. היסטוריית ארצות הברית רצופה בליצנים מפחידים פחות או יותר, אבל אחד מהם - הוא המפחיד מכולם. בין 1972 ל-1978 רצח ג'ון ויין גייסי 33 נערים ובחורים צעירים, וטמן 26 מהם בחלל הצר שבין רצפת ביתו והמרתף. גייסי, שעבד כקבלן והיה מוכר ואהוב על שכניו, נהג להשלים הכנסה כליצן במסיבות ימי הולדת של ילדים. את תחפושת "פוגו הליצן" הוא נהג גם ללבוש בשעה שאנס, עינה ורצח את קרבנותיו.
גייסי, שעבר מסכת התעללות מינית ופיזית כילד, נלכד לאחר שנער בן 15 היה אמור להגיע אליו לראיון עבודה ומעולם לא חזר הביתה. הוא נשפט לעשרים ואחד מאסרי עולם ולהוצאה להורג. הוא הומת בזריקת רעל ב-1994, וממשיך לסקרן את האומה האמריקאית גם היום. דמותו של גייסי היוותה השראה לליצן הרצחני טוויסטי בעונה הרביעית של הסדרה "אימה אמריקאית". כלומר, למרות הרצון המתבקש להגחיך את פחדם של האמריקאים וללעוג להיסטריה שנקלעו אליה, אפשר גם להבין אותם. בכל זאת, ליצנים הם מלחיצים, וליצנים בודדים שעומדים באמצע הכביש ומחכים, רק מחכים שתתנגש בהם - זה כבר מפחיד באמת.