המלחמה של רוב מדינות העולם בברוני הסמים מסתכמות במקרים רבים במאבקי חתול ועכבר לאורך הגבולות, אבל מעבר לכסף וכוח האדם שמושקעים משני הצדדים, חלק ממבריחי הסמים גילו לאורך השנים לא מעט תושייה ומקוריות כדי להמשיך להזרים את הסחורה לצרכנים.
חשוב להדגיש שלרוב קרטלי הסמים הגדולים לא בהכרח מחפשים את הדרכים הכי מקוריות ופונים לאלימות בלי לחשוב פעמיים נגד אזרחים תמימים שנקלעים לקו האש. חלק מהשיטות שלהם אכזריות בצורה שאינה נתפסת - כמו הברחה בגופם של כלבים ושחיטתם לאחר מכן מעבר לגבול - אבל חלק מהשיטות חושפות מוחות מבריקים, או לפחות מלאי חוכמת רחוב.
כי לגוף יש חלקי חילוף
במשך עשרות שנים מנסים אנשי המדע והרפואה לשכנע אותנו לתרום איברים לטובת הכלל, אבל אצל מבריחי הסמים מדובר בעסקים כרגיל: כל נקב אנושי הוא חלל לגיטימי שניתן לשנע בו סחורה, ומדי פעם הם אפילו ממציאים מחדש את האנטומיה האנושית וסתירים סמים במקומות שאפילו הרופא שלכם לא יודע שאפשריים.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
אחת הדוגמאות הוא ניסיון ההברחה הכושל, אם כי הראוי לציון, של נובנדה נולובבלו הצעירה מדרום אפריקה. הראסטפרית בת ה-23 הציתה לפני כשנתיים את חשדם של השוטרים בנמל התעופה של בנגקוק, בירת תאילנד, כשאלו הבחינו במשהו לבן מבצבץ מבין מחלפותיה הארוכות.
חיפוש גופני לא איחר לבוא, במהלכו הם שלפו משיערה 1.4 קילוגרם קוקאין ששוויו מוערך בכ-4.5 מיליון באט (יותר מ-560,000 שקלים). מדיניות האכיפה התאילנדית נחשבת לקשוחה במיוחד, וכוללת ריצוי מאסרים ממושכים ובמקרים מסוימים אפילו עונש מוות. לא נעים.
שלא כמו במקרה של נובנדה, הברחת סמים בגוף כרוכה בדרך כלל בכאבים ובסכנת מוות. לפני שלושה חודשים סיפרנו על צעירה שניסתה להבריח שקיות קוקאין בשדייה, בשווי של מיליון וחצי שקלים. השקיות שהושתלו בגופה בניתוח, כמה שעות לפני טיסתה מפנמה לברצלונה, נועדו לשוות לחזה מראה של שתלי סיליקון תמימים.
בבדיקה נמצאו תחבושות שותתות דם על החזה והיא הובהלה לבית החולים המקומי, שם הסירו הרופאים קוקאין במשקל 1.8 קילוגרמים. בהחלט מועקה להוריד מהלב.
אבל איפה שהחיים מפשלים, המתים מצליחים. בטח במקרה של הבלדרים הערמומיים יותר שהבינו שגופות לא נלחצות במכס ולא מפטפטות בחקירה. מה גם שאף בודק בטחוני לא שש במיוחד לפשפש בתוך שק עם גופה נרקבת.
כך בדיוק פעלה כנופייה באפריקה שניסתה לנייד כמות נכבדת של קוקאין בתוך קיבתו של אדם מת. אלו הכחישו כל קשר לעניין, וטענו שבסך הכול הביאו את הנפטר חזרה לקבורה מכובדת במולדתו. והקוקאין? אין להם מושג איך הוא הגיע לשם.
היכונו לשיגור
למרות שהברחות סמים נפוצות בכול העולם, לפי הסטטיסטיקה ארה"ב ניצבת בקביעות בראש רשימת היעדים של קרטלי הסמים. הכביש החד-סטרי מגיע מדרום אמריקה, והחצר האחורית - מקסיקו ומרכז אמריקה - לגבול הדרומי של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. וזה כולל גם את ההברחות.
הניסיונות לפרוץ את החומה האמריקנית, של הרשות למלחמה בסמים (DEA), הפך לספורט לאומי בגבול והמאמצים משני הצדדים הובילו להתפתחות מגוון שיטות וגאדג'טים. זה לא אומר שהנסיונות הרגילים לחצות את המדבר לטקסס עם טנדר עמוס בחומרים לא חוקיים באמצע הלילה נפסקו, פשוט את אלה כבר נהיה ממש קל לתפוס.
אחת ההמצאות הסטלניות והפחות אלימות שנתקלו בהם הסוכנים הפדרליים הוא תותח הגראס המאולתר שנתפס בחודש פברואר לפני כשנה בעיר מקסיקלי. בפועל מדובר בסך הכול בצינור גדול עשוי פלסטיק שמובל על טנדר ויורה בלחץ אוויר, הנדחס בעזרת קומפרסור פשוט. משהו שאפשר ללמוד איך לבנות כמעט בכל פרק של "מכסחי המיתוסים".
בעזרתו האדיבה של לחץ האוויר ניתן ולשגר איתו עד 13 קילוגרמים של עשב משמח בבת אחת לצד השני של הגבול, וכל מה שנותר לעשות הוא לרוץ ולאסוף את הסחורה מבלי להיתפס. כפי שניתן להבין, לא כל השיגורים מגיעים ליעדם, אבל אין ספק שהסיכון הפחות שווה את ההשקעה.
מכשיר גרילה נוסף, שזכה לפופולריות במדינה היא הקטפולטה, שנראית כאילו יצאה משחזור לא מוצלח במיוחד של קרב מימי הביניים. הפעם העיר הבצורה היא ארה"ב והחשבון הפשוט הוא שכמה שתגיעו יותר רחוק עם המשגר, כך תעשו רווח קל יותר.
פחיות עמוסות בכל טוב מתעופפות בנחת אל השדות הפתוחים של הדוד סאם ומריצים את חיילי המשמר הלאומי שמנסים למגר את התופעה. באחת הפשיטות הם אפילו הצליחו להעלות בחכתם קטפולטה ו-45 קילוגרמים של הסם שחיכו לשיגור.
בים, באוויר, ביבשה - ומתחתיה
אבל כמו שרבים כבר הבינו, ורבים עוד יבינו, זה שיש לך רעיון טוב לא מבטיח שאתה באמת יודע מה אתה עושה. ואז זה הבינו בדרך הקשה חבורת המבריחים שנתפסו באריזונה, בחודש נובמבר האחרון, כשניסו להעביר סחורה באמצעות ג'פ מעל גדר הגבול בגובה 4.5 מטרים.
אבל עם כל הכבוד לרסטות, תותחים, גשרים מאולתרים וארונות קבורה, הבוסים הגדולים - אלו שהכיסים שלהם מרופדים בדינרוס - מוכנים להשקיע בפרויקטים גדולים, חריגים ויקרים שבטווח הארוך יחזירו את ההשקעה.
ניסיונות להבריח סמים באמצעות צוללות אינם עניין חדש, אולם בשנים האחרונות נאלץ משמר החופים האמריקני להגביר את הפיקוח בנושא לאחר שבעשור האחרון נתפסו יותר מ-25 צוללות כאלו. הגדולה מכולן - באורך של 30 מטרים - עליה פשטו בחודש אוגוסט בשנת 2011, הייתה שייכת לברוני סמים קולומביאניים.
הצוללת התגלתה בזמן שניסתה להעביר לא פחות משמונה טונות של קוקאין למקסיקו, וההשקעה בבנייתה נאמדת בכ-2.2 מיליון דולרים. מצד שני, רק שווי הסחורה שנתפסה בפעם הזו עמדה על 180 מיליון דולרים, כך שאפשר להבין איך ההשקעה מחזירה את עצמה די מהר.
שיטה נפוצה נוספת היא באמצעות דאונים, הליקופטרים וכלי טיס נוספים. לפי נתונים סטטיסטיים שסיפקה ארה"ב בשנת 2011, נתפסו יותר מ-225 מטוסים קלים וכלי טיס זעירים שניסו להבריח סמים רק באותה שנה. ולפעמים זה לא נגמר כל כך טוב.
בשנת 2008 המריא דאון עם 115 קילוגרמים של גראס והתרסק ישר לידי משטרת טוסון. אולי אם הטייס היה מעשן קצת זה היה עוזר לו להישאר באוויר.
דרך קלאסית נוספת, שלעולם לא מתיישנת, להבריח עולם ומלואו היא באמצעות חפירת מנהרות תת-קרקעיות ארוכות, ומאז שנת 1990 התגלו בין מקסיקו לארה"ב יותר ממאה מנהרות כאלו.
לכאורה מדובר בקונספט פשוט - כל עוד אתה מתחת לאדמה, לא יעלו עליך. הבעיה מתחילה כשצריך להחביא את פתחי הכניסה והיציאה, ולהסוות את העובדה שמשאיות עמוסות יוצאות מצריף נטוש באמצע המדבר.
אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש במבנים פעילים כמו המנהרה באורך 200 המטרים שהתגלתה בטיחואנה (מקסיקו), מתחת לכיור תמים. כפי שניתן לראות, המנהרה הייתה גדולה מספיק כדי שאדם בוגר יוכל לרוץ בתוכה ואפילו צוידה במערכת תאורה ואוורור לכל אורכה.
משחקים במחבואים
כשכל האמצעים כשרים להשגת המטרה, הבינו סוחרי הסמים במהרה שמה שלא יעשה הכוח והמוח, יעשה הלב. ובכל מה שנוגע למעבר במכס, הם שיערו שאף אחד לא היה רוצה לעכב יותר מדי נכים ומוגבלים. ניצול ציני כזה נחשף בכיסא הגלגלים של מקסיקני בן 43, שמשך את עינם של הפקחים בביקורת הדרכונים בארה"ב.
אחרי שהם התגברו על חוסר הנעימות וחרצו את כרית המושב שלו בסכין, גילו פקידי המכס חמש חבילות של קוקאין במשקל 3.2 קילוגרמים, בשווי של 65,500 דולרים.
ניסיון מתוחכם יותר בוצע על ידי צ'יליאני בן 66, שנחת בשדה התעופה בברצלונה (ספרד) כשהוא מרותק לכיסא הגלגלים שלו ורגלו מקובעת בגבס. כלב הגישוש, שלא התרשם במיוחד, ריחרח מיד שהגבס עשוי כולו מקוקאין במשקל חמישה קילוגרמים.
ובזמן שרובנו נעים בכיסא באי נוחות, בזמן הטיסה, יש כאלה שנהנו מהנוחות של חיתול למבוגרים מלא בקוקאין. שתיים מהן אפילו נתפסו כשניסו להמריא מהרפובליקה הדומינקנית, כשהן לובשות חיתולים, שהוכנו בעזרת מחוכים שחורים ונייר דבק כדי להכיל 6.5 קילוגרמים של קוקאין. השתיים סיפרו כי הובטח להן בתמורה 10,000 דולרים כל אחת.
הכדור הוא עגול?
אסירים יעשו הכל כדי להבריח חומרים אסורים לכלא, ובחלק מהמקרים השיטות כל כך יעילות שהדרך היחידה לעצור אותן היא בזכות הלשנה, כמו במקרה של חוברות הצביעה שעבדו בצורה מושלמת במשך תקופה ארוכה.
על חוברות הצביעה התמימות למראה של סינדרלה ושלגייה נכתב "לאבא", ולסוהרים התברר מאוחר מדי שבין שרבוטי העפרונות הצבעוניים היה גם חומר כתמתם שהתגלה כסמים: סובוקסון - המשמש מכורים לגמילה מהרואין - והסם אוקסיקונאטין.
הסמים הודבקו בעורמה ונשלחו לאסירים על ידי שתי נשים מחוץ לכלא, אחת מהן נמלטת מן המשטרה. הלקח: אף פעם אל תתרברבו על הברחת הסמים שלכם בפני חבריכם.
לעומת זאת, לפעמים הגאונות היא בפשטות וכשמדובר בסמי מעבדה, הרבה יותר פשוט להסוות אותם לתרופות יומיומיות חוקיות. לידי רשות התרופות הלאומית של בודפשט הגיעה משלוח של 90,001 כדורי ויאגרה מחשידים, שעל כולם הוטבע לוגו הנפוץ על כדורי אקסטזי.
המפתיע היה הדמיון המוחלט לגלולת ויאגרה, שמגיעה בצורתה הרגילה בצבע כחול. בבדיקת מעבדה נמצא כי הגלולות המזויפות הכילו 15 מיליגרם של אמפטמין ואחוז מסוים של הסם MDMA. גלולות מזויפות נוספות הופצו ככל הנראה בשוק, ולמרות שהן אולי גרמו אושר זמנו למי שנטל אותן, הן כנראה לא עזרו למי שבאמת היה צריך ויאגרה מאחר ואקסטזי נוטה לעשות את הפעולה ההפוכה.
גם סם האונס, שצבר פופולריות רבה במדינות מערביות בשנים האחרונות, הפך למצרך מבוקש מאוד, וקל מאוד להברחה. הסיבה לכך היא שהסם ההזייתי, ורב העוצמה, מגיע כנוזל שקוף וחסר טעם, המסייע למזוג אותו בהיסח הדעת למשקה של הקורבן, אך גם להסוות אותו לכל נוזל תמים.
במקרה אחד הואשם תושב ניו יורק (ארה"ב) בכך שניסה להבריח את הסם לתוך המדינה, על ידי הסוואתו בתוך בקבוקים של מים קדושים. כלב הגישוש המשטרתי עצר את וורן מיינרד בן החמישים בגבול קנדה, שטען כי הוא בסך הכול רכש לעצמו כמה פריטי קדושה.
