בלייר אדמס נולד ב-28 בדצמבר, 1964, וגדל בעיר סוריי, מדינת בריטיש קולומביה, קנדה. בבגרותו, הוא עבד בתוך מנהל עבודה בחברת הבנייה של אביו החורג. בגיל 31, הוא עשה רילוקיישן לפרנקפורט, גרמניה, לצורך פרויקט בנייה. מקורביו תיארו אותו בתור אדם עדין וטוב לב, עמיתיו לעבודה לעומת זאת נהגו לומר שהוא גס רוח ואיש שנהג להיגרר לעימותים. אחרי שהתגורר שנה בגרמניה, דפוס ההתנהגות שלו השתנה ואדמס הפך לאדם בלתי צפוי. במקרים מסוימים הוא נהג לעזוב את מתחמי הבנייה שלו מבלי לנעול את השערים, ובמקרים אחרים לעזוב באמצע פרויקט בנייה מבלי לדרוש את כספו.
בשיחה עם אתר החדשות Surrey Leader, חברתו לשעבר של אדמס תיארה כיצד הוא חשש שעמיתיו לעבודה יפגעו בו. לטענת אימו, הוא נהג לומר שאנשים מפיצים עליו שמועות זדוניות, אולם מעולם לא סיפר במה מדובר. עד מהרה, הוא חזר לסוריי ושם התברר לכולם שמנהל העבודה הקנדי חשש שמישהו זומם לרצוח אותו – ושהדרך היחידה לשרוד היא לברוח לארה"ב.
ב-5 ביולי, 1996, אדמס משך את כל חסכונותיו מהבנק, רוקן את תוכן הכספת שלו ונסע לכיוון ויקטוריה – במטרה לעלות עם מכוניתו על מעבורת לסיאטל ומשם למצוא את דרכו למדינת טנסי בדרום ארה"ב. התוכנית שלו כמעט מומשה, עד שפקידי הגירה סירבו להכניס אותו לכלי השיט בגלל שהייתה ברשותו כמות מכובדת של מזומן ותכשיטים. למרות זאת, הוא לא היה מוכן לוותר.
אדמס ניסה לחצות את הגבול לארה"ב ברגל דרך מעבר הגבול הסמוך לעיר בליין, וושינגטון, ולא הצליח. פקידי הגירה סירבו להעבירו כי זיהו שריטות על זרועותיו ורגליו, וטענו שהוא נראה כמו אדם שמבוקש בגין גניבת רכבים. נחוש לחצות את הגבול ומשוכנע שמישהו זומם לרצוח אותו, אדמס נסע לסוכנות להשכרת רכבים בעיר ונקובר, השכיר רכב ונסע איתו לכיוון ארה"ב – הפעם פקידי ההגירה התירו לו להיכנס.
אדמס עשה את דרכו לשדה התעופה בסיאטל ושם עלה על טיסה לבירה, וושינגטון DC. כשהגיע אל היעד, הוא השכיר מכונית נוספת והחל בנסיעה באורך שבע שעות לכיוון העיר נוקסוויל, טנסי. ב-10 ביולי, 1996, לקראת שעות הערב, אדמס הגיע למלון הפיירפילד אין. עדי ראייה שראו אותו ושוחחו איתו באותו יום סיפרו שהוא לא נראה תחת השפעת סמים, אבל כן נראה שמשהו גורם לו להתנהג בצורה בלתי רגילה. באותו יום גורלי, מצלמות האבטחה של המלון תיעדו אותו נכנס ויוצא מהמקום חמש פעמים בטווח של 40 דקות. בשלב מסוים, הוא ניגש לקבלה ושילם 100 דולר במזומן עבור חדר. הפקיד שהיה באותו זמן במשמרת תיאר לשוטרים כיצד אדמס נהג בחוסר סבלנות והיה פרנואיד לחלוטין – כאילו מישהו עוד רגע ייכנס ויחסל אותו. הפקיד הביא לו בסופו של דבר את המפתח לחדר והבחור הקנדי יצא מהמקום. מאוחר יותר התברר שהוא אפילו לא נכנס לחדר. גופתו התגלתה באתר בנייה בבוקר למחרת.
הרצח של בלייר אדמס
ב-11 ביולי, 1996, פועלים שהגיעו לאתר בנייה סמוך למלון הפיירפילד אין מצאו את הגופה של בלייר אדמס. בשיחה עם חוקרים, הם טענו שחשבו בהתחלה שאדמס היה דר רחוב שנרדם במקום. אז הם ראו את אלפי הדולרים שהיו מפוזרים סביבו והבינו שמשהו רע קרה שם.
אדמס נמצא שרוי על הרצפה, מכנסיו מופשלים. גורמים המעורים בפרטי החקירה ציינו שזה נראה כאילו מישהו ניסה להוריד את מכנסיו והפסיק באמצע. ראשו היה מונח על הנעליים שלו כמו כרית ועל גופו היה תלוי פאוץ' עם אבני חן, גושי זהב ותכשיטים. בכיסי המכנסיים שלו מצאו את המפתח לחדר המלון שלו, וגם את מפתחות המכונית ששכר בוושינגטון DC.
מומחים לרפואה משפטית זיהו חבלות בכל גופו, חתיכות שיער שנתלשו מראשו וקרע בקיבה. על פי ההערכות, אדמס הוכה באכזריות ובסופו של דבר מותו נגרם כתוצאה משוק ספטי. חוקרי מז"פ מצאו בידו שיערה אחת ארוכה שהייתה שייכת לאדם אחר. הממצאים בזירה הצביעו על כך שאדמס הותקף מינית לפני מותו, אולם לא נמצאו ראיות שהוכיחו את הסברה הזאת. כלי הרצח מעולם לא התגלה ולא היו עדי ראייה – רק מאבטח שעבד משמרת לילה באותו זמן וטען שבסביבות השעה 03:30, שמע צרחות של אישה שהגיעו מכיוון אתר הבנייה.
הסברה הרווחת בקרב חוקרי המשטרה בטנסי מאז ועד היום היא שאדמס נרצח בזמן שנפגש עם נערת ליווי. אתר הבנייה שבו נמצאה גופתו ממוקם סמוך לחניון משאיות שהיווה במקביל מוקד פופולרי לזנות. על פי התאוריה הזו, הצרחה שנשמעה באותו לילה גורלי הייתה של נערת ליווי, או של אדמס עצמו.
בדיקות טוקסיקולוגיה שנערכו על גופתו של אדמס לא גילו שרידי אלכוהול או סמים. כלומר, הוא היה צלול לחלוטין בזמן הרצח. ישנה הנחה לפיה הוא לקה בהתקף כלשהו, על בסיס העובדה שהוא היה נסער מאוד לפני הנסיעה ותואר על ידי עדים כפרנואיד. אולם, אדמס מעולם לא אובחן עם פראנויה, פסיכוזה, סכיזופרניה או כל מחלת נפש אחרת. עד היום, איש לא יודע להסביר את הרצח שלו.
פרשת הרצח הוצגה בעבר באחת העונות של סדרת הטלוויזיה Unsolved Mysteries – שעוסקת בתעלומות בלתי פתורות. במהלך התוכנית, בלש ממשרד השריף במחוז נוקס ציין שהדרך היחידה לפצח את הרצח של בלייר אדמס היא "אם מישהו שיודע משהו יזדהה וידבר". למרות זאת, עד היום איש לא עשה את זה – וככל שידוע לכולם, הרוצח שלו עדיין מסתובב חופשי.