סיגל איצקוביץ, הנאשמת ברצח בנה בן ה-6, כשירה לעמוד לדין – כך עולה מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה היום (ראשון) מטעם הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. על פי חוות הדעת, בזמן האירוע היא חוותה התקף פסיכוטי. בהמשך תוגש גם חוות דעת מטעם ההגנה, והשופטים יצטרכו להכריע איזו חוות דעת מקובלת עליהם.
מכתב האישום שהוגש נגד איצקוביץ באוגוסט האחרון בגין רצח בנה ליאם בן ה-6 וכלבתה באפי, עולה כי ב-16 ביולי האם שהתה לבד עם בנה בביתה שבהרצליה, וסמוך לשעה שלוש נטלה סכין מהמטבח ודקרה את כלבתה. לאחר מכן ניגשה איצקוביץ לחדר הרחצה שבו שהה בנה הקטין, דקרה אותו עשרות פעמים בכל חלקי גופו - עד שבירת הלהב.
לפי כתב האישום, לאחר שרצחה את בנה יצאה איצקוביץ מחדר הרחצה ושמעה את יללות הכלבה הפצועה בסלון הבית. מחשש ששכנים ועוברי אורח ישמעו את היללות, היא סגרה את התריס, יצאה לגינה ורצחה גם את הכלבה. לאחר מכן יצאה מביתה בעודה אוחזת גרזן והלכה כשהיא מגואלת בדם, לכיוון קניון "שבעת הכוכבים" שבהרצליה. בדרכה לקניון תקפה באמצעות גרזן מכסה מנוע של רכב בשעה שהנהגת הייתה בפנים. איצקוביץ תקפה את מאבטח הקניון, אשר נאבק עמה שניות ארוכות בניסיון לקחת ממנה את הנשק הקר. למאבטח נגרמו שבר וחתך בידו השמאלית. איצקוביץ סיפרה בחקירתה שנטלה סמים וששתתה לק לפני המעשה, וכי שמעה קולות של חוצנים וחייזרים שאמרו לה לבצע את הרצח.
מצבי הקיצון של הנפש, כמו התקף פסיכוטי, העסיקו וממשיכים להעסיק את עולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה במרכז הפסיכיאטרי המתקדם MindMe, מסביר: מהי פסיכוזה, איך מאבחנים אותה והאם היא באמת קשורה לשינויים הורמונליים או לעישון חומרים מסוימים?
מהו התקף פסיכוטי?
התקף פסיכוטי הוא מצב שבו אדם מאבד את בוחן המציאות והשיפוט לגבי עצמו או סביבתו. למעשה, לכולנו יש מצפן המצוי לו אי-שם במוח, המצביע לנו על ההבדל בין מחשבה אמיתית למחשבת שווא. למשל, עוזר לנו להבין מה החושים שלנו באמת חווים ומתי מוחנו מתעתע בנו. אם לדוגמה אגיד לאדם מן השורה שאני נשיא ארה"ב, הוא וודאי יצקצק בחוסר אמון. המוח יודע לזהות שהאמירה הזו מופרכת. במצב פסיכוטי הגבול בין מציאות לדמיון הופך מטושטש.
האם אפשר לזהות מראש?
לרוב קשה מאד לחזות מראש התקף פסיכוטי, אבל זה קשור בעיקר לסיבת הופעת ההפרעה. המצבים הנפוצים שבהם הוא מתפרץ הם שינויים במצב גופני כמו גידול מוחי, שינויים הורמונליים קיצוניים, אפילפסיה וכדומה. כמו כן, ההתקף עלול להתפרץ כתוצאה משימוש בחומרים משני תודעה, כמו קנאביס, או ממחלה פסיכיאטרית ראשונית כמו סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, דיכאון וכדומה.
זיהוי מוקדם הוא כאמור מורכב, אך אם מדובר בבעיה גופנית, יקדמו להתקף תלונות שונות כמו כאב ראש במקרה של גידול, או בלבול במקרה של שבץ. במצב של שימוש בחומרים, ככל הנראה יוקדם לכך משבר רגשי, הסתגרות או התרחקות מהסביבה, שקרים ואף הסתבכות פלילית. אם ההתקף נובע ממחלה פסיכיאטרית ראשונית, לרוב יופיו תסמינים מקדימים כמו פגיעה בתפקוד, צמצום אישי וחברתי ושינויים קלים בהתנהגות.
האם אפשר למנוע?
רק באמצעות אבחון וטיפול מוקדם. כמו כן, יש לשמור על הבריאות הנפשית, הגופנית ועל צמצום מתחים בחיים, מה שבהחלט יותר קל לומר מלעשות בימים טרופים אלה. שמירה על שלווה נפשית ועל איזון בין גוף ונפש בהחלט יכולים למנוע משבר או לפחות לצמצם את היקפו ואת עוצמתו.
איך מטפלים?
כדי לתת לאדם את ההזדמנות הטובה ביותר לזיהוי ולטיפול מוקדם (שלרוב יכלול ליווי שיחתי, תרופות או מסגרת טיפולית אינטנסיבית יותר), חשוב ללא צל של ספק לפנות לפסיכיאטר מנוסה הבקיא במצבים כאלה.
"בשביל לתת לאדם את ההזדמנות הטובה ביותר, חשוב ללא צל של ספק לפנות לטיפול"
הרשויות אמורות להיות מעורבות?
חשוב לזכור שפנייה להערכה פסיכיאטרית, אין משמעותה ברוב הכמעט מוחלט של המקרים טיפול בכפייה או עירוב רשויות. היות שמדובר בחולי, הדברים לרוב "מתוקנים" ע"י טיפול והתייעצות עם פסיכיאטרים שבסה"כ רוצים לרפא את האדם ולהשיבו בריא לחיק משפחתו.
עוד מציין הד"ר כי אם עולה חשש למסוכנות פיזית מכל סוג, או שאין שיתוף פעולה מצד האדם הסובל, ניתן בהחלט לפנות להתייעצות עם רופא המשפחה, עם גורמי העירייה והרווחה, וכן עם גורמי חילוץ והצלה, מד"א או משטרת ישראל.