מומחים למיניהם בתחום התזונה נמצאים בכל מקום. אבל אם אתם מחפשים ייעוץ לדיאטה, ומתלבטים בין דיאטן, מומחה תזונה ואולי מאמן תזונה — רצוי מאוד להיזהר בבחירה. ההבדל בין מי שמוסמך באמת לייעץ לקהל הרחב למי שמתחזה למומחה עלול לעלות במחיר יקר, בכסף ובעיקר בבריאות.
על פי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, שנכנס לתוקף ב–2010 במטרה להבטיח "רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם והגנה על בריאות הציבור", תזונאי או דיאטן הוא "מי שניתנה לו תעודת תזונאי־דיאטן, אשר מצריכה תואר אקדמי ראשון בתזונה, הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות ועמידה בבחינות של משרד הבריאות".
עוד ב-mako בריאות:
>> שאלון: חושבים שהרגלי ההיגיינה שלכם בריאים?
>> האימון הזה לא עוזר לכם, למה אתם עושים אותו?
>> מחקר: ניתוחים קיסריים ישנו את אבולוציית האדם
החוק אוסר גם על התחזות על ידי שימוש בתארים שעלולים להטעות את הציבור באמצעות המושג "תזונה". רבים שמחזיקים בתארים כאלה עובדים בקליניקות פרטיות, מכוני יופי או מועדוני ספורט.
"מטרת החוק היא לקבוע קו אדום שחוצץ בין מי שרשאי להעניק טיפולים ומי שלא, מתוך כוונה לשמור על בריאות הציבור", אומר עו"ד עידן אבוהב, מעמותת עתיד, שהוקמה ב–1998 כגוף הרשמי המקצועי של הדיאטנים בישראל. "כיום פועלים בשוק מתחזים שאינם אנשי מקצוע מוסמכים, אשר מטעים את הציבור. קיימות מכללות שמציעות קורסים מזורזים בני כמה שבועות ועד כמה חודשים, אשר נותנות תעודות ומייצרות עוד 'מומחה תזונה', שהציבור עלול לחשוב שהוא תזונאי מוסמך".
מכללה הפועלת בתחום, לדוגמה, מציעה "שלושה חודשים חווייתיים של אימון אישי ותזונה נכונה", שמשווקים כ"קורס היחיד בישראל המשלב את יסודות הקאוצ'ינג ויסודות התזונה הבריאה בכל מפגש". דרישות הקבלה פשוטות ומסתכמות בראיון אישי עם יועצת הלימודים.
בתיאור הקורס נכתב כי הוא מיועד, בין השאר, למי שמעוניין "בפיתוח קריירה בתחום" — אך עם זאת מצוינת הסתייגות שלפיה "הקורס אינו מכשיר את משתתפיו למקצוע תזונאי או דיאטן לפי חוק הסדרת מקצועות הבריאות". בנוסף נכתב כי "מאמן תזונה אינו תזונאי. הקורס אינו מכשיר את משתתפיו למקצוע דיאטן או תזונאי". עלות הקורס היא 3,300 שקל, והתעודה שניתנת בעקבותיו היא של המכללה בלבד, והיא אינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ומשרד הבריאות — כך ציינה המכללה.
"מי שאינו מוסמך, שלא יודע לקרוא בדיקות דם, עלול להביא לתוצאות הרסניות"
רונית ציוני, תזונאית מוסמכת בעלת תואר ראשון במדעי התזונה ממכללת תל חי ותואר שני במדעי הרפואה מאוניברסיטת תל אביב, מוסיפה כי "השוק מלא בקורסים ותארים לא אקדמיים תחת השם 'תזונה', אשר רבים מהם לא מתבססים על מדע ומחקרים אלא על דעות רווחות שיתכן שטובות לאדם אחד, אך לא בהכרח טובות לשני, ואף עלולות להזיק".
גם דיאטנים מוסמכים אחרים זועמים על הצפת השוק ב"מומחי תזונה". זאת, בשל ההשפעה על יוקרת המקצוע ובשל הסכנה לבריאות הציבור. "מטופלים מגיעים לסכנת חיים בגלל דיאטות חסרות אחריות שמזיקות למטופל גופנית ונפשית, במיוחד כשמבטיחים להם 'גוף רזה ויפה'", אומרת יאסמין ח'טיב, תזונאית בוגרת האוניברסיטה העברית. "דיאטה ותזונה אינם קשורים רק לירידה במשקל. גם מחלות כמו סוכרת ולחץ דם דורשות ליווי של תזונאי מוסמך. מי שאינו מוסמך, שלא יודע לקרוא בדיקות דם, עלול להביא לתוצאות הרסניות".
"יש הרבה פריצות בתחום", אומר אבוהב. "רבים מ'מומחי התזונה' קיבלו את תעודותיהם ממכללות לא אקדמיות גם לפני כניסת החוק לתוקף, אבל החוק חל רטרואקטיבית. כלומר, גם אנשים שקיבלו את התארים שלהם לפני החוק, חייבים לשנות את הנוסח שבאמצעותו הם מציגים את עצמם כך שאינו יכיל את המילה תזונה — למשל, מאמני אורח חיים בריא".
"תזונה זה מקצוע מורכב שלוקח ארבע שנים ללמוד רק את הבסיס שלו, שלא לדבר על ההתמחויות לאחר מכן. אני לא חושבת על גניבת פרנסה, אבל מן הראוי שלא יציגו לציבור מצג שווא — כי זה פוגע בתזונאים המוסמכים", אומרת ציוני. ח'טיב, לעומתה, רואה זאת יותר בחומרה: "אני מרגישה לעתים קרובות שאנחנו התזונאים עומדים לבד במאבק הזה. צריך גוף מורשה, מעורב וחזק, שיסביר לציבור יותר אודות המצב ומה עמדתו בנושא". משרד הבריאות אכן מודאג מהנושא ומפקח עליו — אך אכיפתו מינימלית.
אנשים פרטיים פותחים מכללות ללא פיקוח
דרישות התזונאים המוסמכים לא נופלות על אוזניים ערלות. בימים אלה מתקיים שיתוף פעולה בין עמותת עתיד לבין משרד הבריאות, בעיקר באמצעות הוועדה נגד הטעיית הציבור בפרסום. הוועדה מאתרת מתחזים, בעיקר דרך פרסומים מטעים של משווקי ויטמינים או תוספי תזונה, שמייחסים למוצריהם סגולות רפואיות. הוועדה פונה למי שנחשד כעלול להטעות את הציבור, ומבקשת את התואר שאיתו הוא מציג את עצמו. לעתים די בפניה לשם הרתעה ושינוי המצג.
עם זאת, מקור במשרד הבריאות מודה כי האכיפה מינימלית: "במשרד הבריאות יש אגף תזונה שעובד על פי החוק וקובע סנקציות פליליות, ובמסגרתו פועלת וועדה נגד הטעיית הציבור — אך בפועל האכיפה שהיא מפעילה מינימלית. הוועדה יכולה, למשל, לתת צו למכללה לשנות את התואר שנרשם בתעודה שהיא נותנת מ'מאמני תזונה', או 'יועצי תזונה', לדוגמה, ל'מאמן לאורח חיים בריא'. גם אם היא עושה את זה, לא תמיד זה מספיק".
מה קרה לשוק הזה בשנים האחרונות?
"אנשים פרטיים פותחים מכללות או קורסים ללא פיקוח, מוציאים תעודות וגורמים נזק למי שלומדים אצלם, שאינם מודעים למורכבות התחום וחושבים שהם מוכרים ומוסמכים על ידי משרד הבריאות. נזק נגרם גם לציבור שפונה לאותם 'מאמנים' ועלול לחשוב שמדובר בתזונאים מוסמכים. המושג מאמן תזונה יוצר מן אחיזת עיניים. רוב הציבור לא בודק, ובטוח שמדובר באדם מוסמך שיכול לייעץ לו, למשל אחרי תוצאות בדיקות דם. כל אדם יכול לשלם עבור כל טיפול שבו הוא בוחר מרצונו החופשי, אבל אנשים צריכים לדעת איזה סוג של טיפול הם באמת מקבלים".
למה האכיפה כל כך קשה?
"האכיפה קשה בעיקר משום שההטעיות הן גבוליות בחלק גדול של המקרים. הציבור צריך לדעת להבחין בין תזונאי מוסמך למי שאינו כזה. חשוב לשאול לפני קבלת הטיפול היכן למד התזונאי והאם יש לו תואר אקדמי והסמכה מטעם מדינת ישראל".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת הוועדה המייעצת למניעת הטעיית הציבור בפרסום, פועל המשרד באופן שוטף לאיתור הטעיות בפרסום מוצרי בריאות וטכנולוגיות רפואיות. המשרד בוחן את פניות הציבור בכל הקשור לייחוס תכונות בריאותיות ורפואיות למוצרי בריאות ופרסום אסור על ידי אנשי מקצועות הרפואה, וכאלה שמתחזים לעוסקים במקצועות הבריאות. בעלי מקצוע הבריאות הנקובים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות התשס"ח 2008, צריכים לעמוד ברמה המקצועית המינימלית הנדרשת על מנת לעסוק בהם. לפיכך מחייב המחוקק את המבקשים לעסוק במקצוע דיאטן/תזונאי לעמוד, בין היתר, בתנאים המצטברים הנקובים בחוק, שהם: תואר אקדמי ראשון בתזונה, תעודה רשמית, הכשרה מעשית במשך תקופה שנקבעה בתקנות ועמידה בבחינות משרד הבריאות".
הכתבה פורסמה במקור באתר The marker