לקום בבוקר ולראות את הילד אוכל יוגורט עם גרנולה, לחזור הביתה ולראות אותו מעביר את הזמן בנשנוש חטיפי כרובית בטחינה ולהתמוגג במהלך ארוחת הערב כשהוא מכרסם עלי חסה וברוקולי וזולל להנאתו קינואה. נשמע לכם כמו חלום רחוק? הורים רבים יעשו הכל כדי לגרום לילד שלהם לאכול בריא ומגוון. אבל מה עושים כשהרצון שלנו לא בדיוק מתיישר עם המציאות והילד מעדיף לנשנש תפוצ'יפס ולאכול רק שניצל מעובד?
* רוצים לזכות בחופשה משפחתית מפנקת על חשבוננו? ענו על סקר בריאות הילד
"כ-50 אחוז מההורים בטוחים שהילד שלהם סובל מבעיית אכילה כלשהי, כך עולה ממחקרים אחרונים בתחום", אומרת טל שדה-קון, דיאטנית קלינית לילדים בקופ"ח "מאוחדת", מחוז מרכז. "כיום הורים מתמודדים עם אתגרים שונים של אכילה - חלקם נלחמים על כל גרם שהילד מכניס לפה ואחרים פונים לטיפול עקב בעיות של עודף משקל.
נושא הבררנות הוא אחד מהתחומים העונים על ההגדרה של בעיות אכילה. ילד בררן זה ילד שאוכל בין 10-15 דברי מזון בלבד, ובמקרים קיצוניים אפילו בין 5-10".
אבל לפני שאתם נלחצים וממהרים לספור מוצרים, שדה-קון מרגיעה ומסבירה שחשוב להסתכל על התמונה הגדולה. לטענתה, פעמים רבות הורים מגיעים לטיפול בטענה שהילד בררן באוכל, ולאחר שאלון תזונתי קצר הם מבינים שלמעשה הוא דווקא אוכל לא רע בכלל, למעט קבוצת מזון כזו או אחרת. כך למשל יכול להיות שהילד לא אוכל ירקות אך מסתבר שפירות הוא דווקא אוהב ושאר התזונה שלו יחסית מאוזנת, לכן, חשוב להסתכל גם על חצי הכוס המלאה ולראות את מה שהילד כן אוכל. "הבעיה האמתית מתחילה כשהילד לא עולה במשקל ואינו מתפתח בהתאם לגילו, והדבר גורר התעסקות בלתי פוסקת מצד ההורים. אם הוא לא אוהב ירקות או מעדיף רק סוגי מאכל מאוד מצומצמים מתוך מגוון קבוצות המזון, אבל הוא מתפתח, חיוני ושמח. תמיד אפשר להסתכל על הצדדים החיוביים ובמקרה הצורך גם להשתמש בתוספי מזון כהשלמה למחסור התזונתי", אומרת שדה-קון.
אל תעבדו עליהם - הם תמיד יגלו את זה | צילום: istockphotoעשה ואל תעשה: כך תמזערו תופעות של בררנות
באופן עקרוני, כמו בהרבה תחומים, גם בתחום האוכל לא כדאי להיות קיצוניים בגישה. לדברי שדה-קון, ככל שנפעיל יותר לחץ וכח שכנוע כלפי הילד כך נשיג את התוצאה ההפוכה. מאידך, אם כל פעם שהילד לא יאכל את מה שיש על השולחן ונמהר להוציא לו שניצל מהמקפיא, הילד עלול להבין שאין גבול ברור ושהוא תמיד יקבל את הדבר הזמין והקל שהוא רוצה.
אז מה לעשות?
- הרגילו אותו לשגרת ארוחה משפחתית: לדברי שדה-קון, לארוחה המשפחתית חשיבות רבה, בתנאי שהיא מתנהלת בצורה רגועה ונינוחה. "שגרה שבה המשפחה יושבת אל מול שולחן שמציע תפריט מגוון הפרוס לעיני הילד תמיד יגדיל את הסיכוי שירצה לטעום ממשהו. זאת בהנחה שהדבר לא נכפה עליו ותשומת הלב לא מופנית דווקא אליו".
- כבדו את רצון הילד: זה בסדר אם יאכל פחות ביום אחד וביום שלאחריו יאכל יותר. גם אתם לא אוכלים בכל ארוחה את אותה הכמות, רק הילד יודע עד כמה הוא באמת רעב. בשום אופן אל תכריחו אותו לסיים את הצלחת אם אינו מעוניין בכך.
- בנו סדר עדיפות: "שניצל תעשייתי עדיף על לא לאכול שניצל בכלל", טוענת שדה-קון. הדבר נכון בייחוד לגבי ילדים שלהם מגוון מאוד מצומצם של מאכלים. חשוב להתאים את עצמנו לסיטואציה לפעמים ולאפשר לאכול גם משהו שאנחנו פחות מאמינים בו - גם אם היינו מעדיפים שיאכל משהו אחר. כמובן שגם במקרה הזה כדאי להפעיל הגיון ולא לתת לילד "לחיות" על מזון ספציפי.
- היו יצירתיים: אם הילד לא אוכל ביצים, תמיד תוכלו לנסות ולהכין לו פרנץ' טוסט או פנקייק. כך הוא ירוויח גם מאכל חדש שיגדיל עבורו את מגוון האופציות וגם לאכול רכיב חשוב.
- שלבו את הקטנים במהלך הבישול: תנו להם לערבב, להריח וליהנות מהתהליך. אוכל זו חגיגה וכדאי שהם יחוו אותו בצורה הזאת. "בעניין זה חשוב להדגיש שאם הילד לא מבקש זאת בעצמו, אין טעם לנסות לגרום לו לטעום במהלך הבישול. כדאי להפריד בין סוגי החוויות ולתת לילד להרגיש חופשי מלחצים ומניפולציות".
עוד בביקור בריא:
>> בואו לגלות: האם הילדים שלכם בריאים?
>> איך לא נדבקים בשפעת? או בצינון? מדריך חורף
>> מתי הוא ישב כבר? מדריך התפתחות לתינוקות
מה לא לעשות?
- תורידו לחץ: ילדים מריחים אוכל וכך גם לחצים המופנים לעברם. אם הילד יושב לאכול וכל העיניים מופנות אליו, וכל ביס שהוא אוכל זוכה לתרועות שלא יביישו שער של מסי, סביר להניח שהוא ירגיש זאת ולא ירצה לקחת חלק ב"חגיגה".
- אל תיכנסו איתו למו"מ: אוכל זה לא עסקת חבילה. לדברי שדה-קון חשוב להציב גבולות ברורים, ולא עלולה להיווצר בעיה בתהליך הלמידה או בחשיפה הנכונה למגוון סוגי מזון. אם הילד לא רוצה חביתה וזה מה שהוא בוחר לאכול, או לחילופין מה שקיים בתפריט ארוחת הערב, אין צורך למהר ולהכין משהו אחר. מה שכן, חשוב שעל השולחן יהיה לפחות מאכל אחד שאליו יוכל להתחבר.
- אל תעשו איתו תנאים: "אם לא תאכל יבוא שוטר"? לא ממש. אוכל הוא לא עונש ולא פרס ולכן לא צריך להתייחס אליו ככזה. כדאי שהילד יאכל את הסלט ולא כדי לקבל את השוקולד שמובטח לו בסיום הארוחה. גם הענשה בכל צורה היא פסולה לדעתה של שדה-קון, כיוון שהיא משדרת שהאוכל הוא מטלה מרתיעה. "צריך להתייחס לארוחה כמשהו טבעי ונינוח".
- אל תעשו השוואות: בית זו מערכת מאוד דינמית וכמו שאחים יכולים להיות שונים באופיים, כך הם יכולים לחוות שוני גם בפן התזונתי. "זה פשוט לא נכון לערוך השוואות בין ילדים - בדיוק כפי שאנו המבוגרים לא אוהבים לאכול את אותם המאכלים ואת אותן הכמויות".
- אל תתנו הנחיות מיוחדות לגננת: הגן הוא מקום נהדר שבו הילד יוכל להיחשף למאכלים שונים ללא לחצים או השפעות הוריות. הוא נמצא בסביבה של ילדים שאוכלים ויכול להיות שבגן ינהג שונה מאשר בבית. לכן, למעט מקרים שהילד סובל מאלרגיה וחשוב לעדכן על כך, דווקא הורה שמראש מנחה את הגננת מה לתת לו לאכול ומה לא, עלול לפגוע בתהליך החשיפה הפוטנציאלי של הילד למזונות רבים ומגוונים.
- אל תעבדו על הילדים: אל תשקרו ואל תחביאו גזר בתוך הלחמנייה. למרות האפשרות שתצלחו במשימה, אתם עלולים להפסיד פה משהו במערכת האמון עם הילד שעשוי לזהות מיד שעשו לו טריק. "למעשה הורים שעושים פעולה כזאת לוקחים סיכון. צריך לשאול את עצמנו אם זה באמת שווה את זה", אומרת שדה-קון.
- הוו דוגמה אישית: אתם לא צריכים לאכול הכל אבל כן חשוב שתראו לילד שארוחה זה דבר מהנה, ושאוכל יכול להיות חוויה חיובית. אם אתם לא נוהגים לאכול בצורה מסודרת או שאתם אוכלים ארוחת ערב באופן נפרד ולא כמשפחה, יכול להיות שאתם משדרים לילד שזו בס"ה מטלה שצריך לסיים איתה.