התאונה האיומה במסעדה - ותביעת הענק: איילה (שם בדוי), חגגה יום הולדת לחברתה הטובה במסעדה הפופולרית קנטינה בתל אביב. מלצרית שחלפה ליד השולחן שלה, שפכה עליה בטעות כוס מים רותחים. איילה פונתה לבית החולים כשהיא סובלת מכוויות בדרגה 1 באזור הפנים, הצוואר, הידיים, החזה והבטן. חודשים אחרי הפציעה, היא ממשיכה לסבול מכאבים, אדמומיות ורגישות באזורי הכוויות.

כעת, תובעת איילה פיצויים מהמסעדה בסכום כולל של עד 2.5 מיליון שקלים. לטענתה, צוות המסעדה התעלם ממנה לחלוטין בעת שאירעה התקרית החמורה, לא הגישו לה סיוע ולא יצרו קשר כדי להתנצל.

"ישבתי במסעדה עם חברים, בעלי והילדים שלי. הייתה אווירה מדהימה: חגגנו, דיברנו, שמחנו", תיארה איילה הבוקר, "מאחוריי עברה מלצרית ששמה על צלחת קנקן גדול מאוד, ספל בגודל ענק, של מים רותחים. פתאום, ברגע אחד, הרגשתי שנוזל רותח נשפך עליי מלמעלה. לא היה לי מושג מה קורה לי".

"לא הצלחתי לפקוח את העיניים כי זה נשפך עליהן גם. הרגשתי שכל הפרצוף שלי נשרף. קפצתי מהכיסא, מבועתת לחלוטין, הרגשתי שאני נשרפת. החברים ניסו לעזור לי, שפכו עליי מים, עד שהבינו מה קורה לי. הם הסתכלו עליי מהצד וראו המון עשן יוצא ממני, המון אדים. הבן שלי שפך עליי המון מים. חברים הורידו אותי למטה לכיוון השירותים".

איפה הרגשת ששורף לך?
"בכל הפרצוף ובאזור הצוואר, המחשוף, הבטן. הרגשתי שהפרצוף נאכל, נשרף. לא הצלחתי להחזיק את עצמי, כולי רעדתי ובכיתי. שום דבר לא הצליח להרגיע אותי. בסופו של דבר בעלי פינה אותי לבית החולים".

ומה עשה צוות המסעדה בזמן הזה?
"זו הייתה תחושה איומה של כאב, חוסר אונים והשפלה. אף אחד מהמסעדה לא ניגש לעזור: לא לי, לא לילדים שלי ולא לבעלי. בזמן ההמולה הזו ניסיתי להרים את הראש כדי לראות רגע מה קורה סביבי וקלטתי את הבעלים של המסעדה יושב על כיסא בר ופשוט לא זז מהמקום. לא עזר לי, לא בדק מה קורה איתי. המלצרית ברחה. אף אחד לא ניגש אליי מצוות המסעדה, הם אפילו לא הזמינו לי אמבולנס. כשבעלי נסע איתי לבית החולים הילדים נשארו לבד. הבעלים אפילו לא ניגש אליהם לשאול אם הם בסדר, אם צריכים עזרה, אם להחזיר אותם הביתה. כלום".

מה אמרו לך בבית החולים?
"קיבלתי הרבה מאוד מורפיום כי הייתי כאובה ברמות קשות מאוד, לא הפסקתי להקיא, לרעוד ולבכות. משחות, תחבושות. חשבנו שזה יהיה אדום ויעבור, אבל אחרי יומיים הבנתי שהתמונה מאוד קשה. בבית החולים אמרו שזו דרגה ראשונה, ואחר כך כשהלכתי לרופא פרטי, ראו שזו כבר דרגה שנייה. התחילו בועות ענקיות בכל הגוף. אחרי מספר ימים קמתי בבוקר, כשאני בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים, וחצי מהפרצוף שלי נפל כמו חתיכת סטייק לכיור. באותה שנייה איבדתי את ההכרה. הגעתי למצב שלא רציתי לחיות, חשבתי שאשאר מצולקת ומפלצת לכל החיים".

נותחת?
"עברתי טיפולים מאוד קשים אצל רופאים מדהימים שטיפלו בי. כל מה שהם ראו לנגד עיניהם זה להציל לי את הפרצוף והגוף עד כמה שניתן".

יש היום עוד צלקות?
"כן, בהחלט. אני לא יכולה לצאת מהבית בלי לאפר את הגוף. אם אני שמה בגד חשוף אני נחשפת לשמש ואז רואים את מסלול הכוויות מחדש. אם אני שמה בגד סגור, זה כל הזמן מגרד ומעקצץ. זה משהו שאצטרך להתמודד איתו כל החיים שלי, גם בפן הנפשי. הקושי הכי גדול זה שאף אחד לא נותן על זה את הדעת. אחרי שזה קרה המסעדה המשיכה לתפקד כרגיל. הם לא יצרו איתי קשר מאותו היום ועד לרגע הזה".

איך את מסבירה את ההתנהגות הזאת?
"פניתי למלצרית דרך האינסטגרם, ביקשתי שיאתרו לי אותה. אחרי מספר ימים שלחתי לה תמונות שלי, שתראו באיזו צורה היא השאירה אותי בהתנהגות הזו שלה. היא לא נקטה שום אמצעי זהירות כדי שזה לא יקרה. היא אמרה לי שהבעלים דרש ממנה בשום פנים ואופן לא ליצור איתי קשר".

הגשת תביעה. מה הטענה שלך כלפי המסעדה?
"יש טעויות שאפשר לומר שזה נזק תאונתי ובלתי צפוי, אבל כשאת יוצאת החוצה במסעדה, במקום הומה אדם, עם מים רותחים בכמות כל כך גדולה, בלי שום אמצעי הגנה, ואת מניחה את זה על צלחת חלקה, השאלה לא אם יקרה נזק אלא מתי יקרה הנזק. פה בדיוק הבעיה הגדולה. כשהגעתי לחדר הטיפולים חשבתי שאני בין הבודדים, אלא שהתגלו לנגד עיניי תינוקות בני יומם שנשפכו עליהם מים רותחים במסעדות. שם הנזק הוא לא 10-20%, אלא 80-90% מהגוף של התינוק. זה משהו שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום".