עם שובו משדות הקרב בעירק ב-2007, אובחנה אצל טוני מייסי הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – תופעה פסיכולוגית קשה שמלווה אנשים שחוו אירועים טראומטיים. לאחרונה ניתנה לו הזדמנות לשנות את מצבו, כשהצטרף לניסוי קליני שנועד לבדוק את היעילות של MDMA, המרכיב הפעיל בסם אקסטזי, בריפוי חולי PTSD שאינם מגיבים לטיפולים המסורתיים. מדובר בגישה חדשה, לעומת התרופות הוותיקות, שכללו בעיקר תרופות נוגדות דיכאון המעכבות את הספיגה מחדש של המוליך העצבי סרוטונין.
MDMA פועל בדומה לתרופות נוגדות הדכאון כמו פרוזאק, אך גם מגביר באופן ישיר את שחרור הסרוטונין. הניסוי הקליני משלב טיפול ב-MDMA עם פסיכותרפיה. לדברי מיייסי, מאז שהחל הטיפול הוא חש מחובר יותר לעצמו ומרגיש כאילו משא כבד ירד מעל כתפיו. הניסוי היה יעיל עד כדי כך שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר כבר להתחיל את השלב השלישי בניסויים הקליניים – השלב האחרון לפני אישור התרופה, שכולל מספר גדול של חולים.
עוד ב-mako בריאות:
>> שיר אלמליח מלמדת להתחטב מבלי לוותר על שוקולד
>> אימון עצבני לירכיים
>> גילינו מה אורכו של השנ"צ האולטימטיבי
MDMA הראה עד כה יעילות מבטיחה. אחד המחקרים המוקדמים ביותר, שנערך במרכז המחקר MAPS, הראה ש-83 אחוז מהנבדקים שקיבלו את הסם (10 מתוך 12) דיווחו על ירידה משמעותית בתסמינים של פוסט טראומה, עד לרמה בה לא היו מאובחנים עוד כלוקים בתסמונת. השיפור בתסמינים נמשך גם ארבע שנים לאחר מכן. המחקר אמנם היה קטן מאוד, אך תוצאותיו היו מעודדות דיין להצדיק התקדמות לשלב השני של הניסויים הקליניים, שהסתיימו בתחילת השנה.
בשלב הבא ניתנה התרופה ל-136 אנשים שסבלו מ-PTSD ולא הגיבו לטיפולים המסורתיים. נכון לעכשיו התוצאות נראות מבטיחות: שיעור גבוה של החולים חדלו להראות כל סימנים של תסמונת פוסט-טראומטית גם למעלה משנה לאחר סיום הטיפול. הפסיכיאטר ד"ר מייקל מיטהופר, שהיה מעורב במחקר, אמר בריאיון ל"טיימס", "לעתים אפשר לראות שיפור כזה גם בטיפולים המסורתיים, אבל זה עשוי להימשך שנים, אם בכלל".
אקסטזי במקום תרופה פסיכיאטרית
המחקרים בשלב השלישי והמכריע אמורים לכלול מאות אנשים. מנהל אגף התקשורת של MAPS, בראד בורג', אומר: "השלב השלישי יתחיל ב-2017 וצפוי להימשך ארבע-חמש שנים, כך שאנו מצפים שהטיפול יאושר בתחילת 2021". להשלמת הניסויים חייבים MAPS אלצים לגייס בעצמם כעשרים מיליון דולר, ללא סיוע מחברות התרופות, שאין להן עניין כלכלי בפיתוח היות שהפטנט על MDMA כבר אינו בתוקף.
בקבוצת המחקר מתכננים כעת לבדוק את יעילות הרכיב הפעיל של ה"אקסטזי" בטיפול בחרדה חברתית אצל מבוגרים אוטיסטיים ובחרדה שקשורה במחלות מסכנות חיים כמו סרטן. בריאיון לסן פרנסיסקו כרוניקל אמר תומס אינסל, לשעבר מנהל המכונים הלאומיים לבריאות הנפש בארצות הברית, "זו גישה מעניינת מאוד לטיפול ב-PTSD שכן MDMA משפר את ההבנה שיש לחולים ביחס למצבם ואת כישורי החיים שלהם. הצלחת הטיפול ב-PTSD עשויה לפתוח פתח לשימוש רחב יותר ב-MDMA גם למחלות נפש נוספות".
אם MDMA אכן יוכל לשמש תחליף יעיל לתרופות פסיכיאטריות קיימות, עשויה להיות בכך בשורה גדולה ללוקים במחלות נפשיות. עם זאת, יש לזכור ש-MDMA עדיין מוגדר כסם מסוכן ברוב המדינות, שמשפיע על התודעה של המשתמש בו ובמינונים גבוהים גורם בין השאר להזיות ולאובדן הכרה. בדומה לשימוש בקנביס למטרות רפואיות, יידרשו שינוי בתפיסה שלו, מחומר שמוגדר כ"סם בלתי חוקי" לחומר בעל תועלת רפואית, וכמובן פיקוח מחמיר על השימוש בו, אחרת לא יתאפשר להשתמש בו באופן שגרתי כתרופה.
ד"ר עידו מגן הוא מתמחה בכיר במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון