זוכרים שניתרתם מהמיטה בבוקר והמבוגר האחראי (אמא), היה מיד קופץ בראש ואומר: "אל תקומו מהר. תהיה לכם סחרחורת"? ואז כשגדלתם קצת, ותפסתם שנ"צ על הספה רק כדי להתעורר בבהלה כדי למהר לאסוף את התינוקת מהגן, ובאמת חטפתם כזו סחרחורת שקולה של אמא הדהד לכם בראש בזמן שכל החדר הסתובב לכם? ובכן, כן. מסתבר שאמא צדקה. שוב. 

סחרחורת כתוצאה מקימה מהירה היא תופעה נפוצה ויש לה שם פחות מוכר והרבה יותר קשה לביטוי: "תת לחץ דם אורתוסטטי", ובמילים אחרות הרגע או ה"כמה רגעים" שבהם אנחנו חווים סחרחורת קלה אחרי שאנחנו עוברים ממצב שכיבה או ישיבה לעמידה. מעבר לפתרון המתבקש של 'לקום לאט יותר' - למה זה קורה ובאילו מקרים זה אמור להדליק לנו נורות אזהרה?

מה קורה לגוף בזמן שאנחנו קמים?

תת לחץ דם אורתוסטטי (נקרא גם תת לחץ דם תנוחתי) הוא ירידה פתאומית בלחץ הדם המתרחשת כאשר אנחנו קמים. בזמן שאנחנו עומדים הדם זורם באופן טבעי אל הרגליים ולחץ הדם יורד, בשלב הזה הגוף צריך לעבוד קשה יותר כדי לשמור על תנועת הדם בחזרה ללב על ידי הגברת לחץ הדם וקצב הלב ומכאן תחושת הסחרור. סחרחורת בעמידה יכולה להשפיע על כל אחד, אבל היא שכיחה ביותר אצל אנשים מעל גיל 65, מכיוון שכלי הדם נחלשים ככל שמתבגרים.

בעוד שסחרחורת קצרה לא אמורה להוות סיבה לדאגה ישנם כמה סימנים שעשויים להצביע על גורמים חמורים יותר והם כוללים התעלפות או איבוד הכרה, נפילות או חוסר יכולת לעמוד ללא תמיכה, כאבי ראש, ירידת סוכר בדם או היפוגליקמיה. אלו 7 הסיבות העיקריות לסחרחורת בזמן קימה:

  1. קימה מהירה מדי

    כאמור, דרוש מאמץ נוסף כדי שהלב שלנו יזרים דם כשאנחנו עומדים, בהשוואה לשכיבה. לחץ הדם שלנו משתנה באופן טבעי בהתבסס על מצב הגוף על מנת לשמור על הומאוסטזיס, מצב של איזון המאפשר למערכות הרבות של הגוף לפעול כראוי. כאשר הגוף מתרגל לתפקוד במצב מסוים, שינוי עמדות יכול לזעזע את המערכת על ידי מניעת דם לרגע מהמוח.

    הודות לכוח הכבידה, הדם נשאר לזמן קצר בפלג הגוף התחתון כשאנחנו עומדים, בעיקר אם אנחנו נעמדים במהירות, וייתכן שייקח לגוף כמה שניות, אפילו דקה, להסתגל. עד שהדם ימשיך להסתובב בכל שאר הגוף, לחץ הדם יכול להשתנות ולגרום לסחרחורת.
  2. התחממות יתר והתייבשות

    אם אתם לא שותים מספיק מים, במיוחד כשחם בחוץ, אתם עלולים להתחמם ואף להתייבש. הטמפרטורה של הסביבה עולה ולחץ הדם יורד באופן טבעי, מה שמוביל לתחושות של סחרחורת. פחות מים בגוף פירושו פחות מים בדם, מה שעלול לגרום ללחץ הדם לעלות או לרדת. בטווח הקצר, התייבשות עלולה לדלל את נפח הדם ולהוביל ללחץ דם נמוך. אבל לאורך זמן, התייבשות עלולה לגרום ללחץ דם גבוה על ידי כיווץ כלי הדם.

  3. צריכת אלכוהול

    אלכוהול יכול לגרום גם הוא להצרה של כלי הדם, הפחתה של זרימת הדם ולגרום לגוף לעבוד קשה יותר כדי לווסת את לחץ הדם. כתוצאה מכך, אתם עלול להרגיש מעט סחרחורת כשאתם נעמדים לאחר שתיית אלכוהול. בנוסף, שתיית אלכוהול יכולה לשנות את צפיפות הנוזלים בתעלות האוזן ולעורר סחרחורת. מכיוון ששינוי פתאומי בתנוחה כבר משפיע על לחץ הדם, הוספת אלכוהול יכולה להגדיל עוד יותר את הסיכוי שתרגישו סחרחורת לאחר שינוי של תנוחת הגוף.
  4. פעילות גופנית

    בזמן שאנחנו מתאמנים, השרירים שלנו מעודדים את זרימת הדם לכיוון הלב. לאחר מכן כאשר אנחנו נחים, הדם נוטה לזרום בחזרה לגפיים. השינויים האלו יחד עם ירידה בלחץ הדם כתוצאה מהפעילות הגופנית האינטנסיבית, יכולה לגרום לסחרחורת ברגע שאנחנו משנים תנוחה.
  5. תרופות

    תרופות מסוימות עלולות לגרום לסחרחורת בעת קימה מכיוון שהן משנות את לחץ הדם. כך למשל תרופות הפועלות באופן ספציפי על לחץ הדם או תרופות שעלולות לגרום ללחץ דם נמוך כתופעת לוואי. 

  6. תסמונת טכיקרדיה אורתוסטטית תנוחתית (POTS)

    POTS היא צורה חמורה יותר של אי סבילות אורתוסטטית. לאנשים הסובלים מ-POTS, הגוף לא יכול לווסת את לחץ הדם באופן אוטומטי, כך ששינויים ביציבה עלולים לגרום לסחרחורת מתמשכת. תסמינים נוספים של POTS כוללים: דפיקות לב, קוצר נשימה, כאבי ראש, רעידות והזעות ובעיות שינה.
  7. בעיות בריאותיות

    מצבים בריאותיים אחרים שאינם קשורים ללחץ דם כמו בעיות במערכת העיכול, בעיות באוזן הפנימית ושינויים הורמונליים עלולים גם הם לעורר ורטיגו וסחרחורת בעת קימה וחשוב במקרים כאלו להתייעץ עם רופא. בעיות בריאות אחרות עלולות לגרום לסחרחורת בעת קימה מכיוון שהן כרוכות בירידה בלחץ הדם כמו בעיות לב, תת פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, אנמיה ומצבים נוירולוגיים כמו דמנציה ופרקינסון.