טיפולי גמילה מעישון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
התשובה לשאלת העישון פשוטה: זו התמכרות ככל ההתמכרויות | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
אם אתם מעשנים אני מזהיר מראש שיכול להיות שהכתבה הזו תעצבן אתכם, אבל לפני שאתם קופצים: קחו אוויר ונסו לפתוח את הראש לגישה קצת שונה. המטרה היחידה היא לייצר מעט פתיחות לצורת חשיבה אחרת ממה שהורגלתם אליה, ואולי בסופו של דבר גם להזיז אצלכם משהו כדי שתתנו לעצמכם הזדמנות לשינוי ושיפור בחיים.

נתחיל בעובדות שכולם כבר מכירים (אבל מדחיקים), מעשנים חיים בממוצע 10 שנים פחות מלא מעשנים, עישון הוא גורם המוות המוביל הניתן למניעה, מעשן יוציא במהלך חייו קרוב לחצי מיליון שקל על סיגריות ובכל סקר נתון 50% מהמעשנים מצהירים שהם מעוניינים להפסיק לעשן. אבל בפועל הסיפור הוא שונה, חלק גדול מהמעשנים ממשיכים לעשן כרגיל בלי שום כוונה אמיתית לעשות משהו בעניין בזמן הקרוב. ממה נובע הפער בין הנתונים המדאיגים על נזקי העישון וההצהרות של המעשנים לבין העובדה שרובם לא עושים שום דבר בעניין?

הפחדות לא עוזרות

כדי לענות על השאלה צריך לנסות להיכנס להלך הרוח וצורת המחשבה של מעשנים. זו לא הכללה גסה וגם לא התנשאות, אני בעצמי מעשן לשעבר ובכל יום אני פוגש ומטפל במעשנים. נכון שיש טיפוסים שונים, עם שוני באופי, בסגנון החיים וביכולות הקוגניטיביות אבל יש כמה דברים שמשותפים כמעט לכל המעשנים.

ראשית רובם כבר אדישים לשיחות על נזקי העישון. הרי אם תגידו למעשן שעישון הורג אותו מה הדבר הראשון שהוא יעשה? ידליק סיגריה רק כדי להירגע מהמחשבה המלחיצה הזו. לא מאמינים? לכו לבתי חולים למחלקות אונקולוגיות ותראו מה קורה שם בפינות עישון - המאפרות מלאות בבדלים של חולים, אנשי צוות וקרובי משפחה, כולם יודעים שעישון מזיק, אבל הם עדיין עושים זאת.

הפחד מנזקי העישון הוא לא מספיק חזק כי יש פחד אחד גדול ממנו שמונע ממעשנים להפסיק לעשן וזהו הפחד מכך שהחיים ללא סיגריות יהיו פחות מהנים. אם זה לא ברור לכם כי אף פעם לא עישנתם נסו לדמיין אדם שמעשן כבר עשרות שנים, עשרים-שלושים פעם ביום, הסיגריה תמיד נמצאת שם לצידו כשהוא לחוץ, משועמם, מתרכז בעבודה, מסיים ארוחה, נהנה מבילוי, שותה קפה על הבוקר -זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. לבקש ממנו לוותר על זה, זה לא דבר פשוט והוא חושב לעצמו "אז מה אם אהיה יותר בריא...איך אשתה את הקפה של הבוקר בלי סיגריה? מה אעשה כשאצא לבילוי עם חברים? איך אוכל ליהנות מהחופשה הקרובה?" ואז מגיעה המסקנה שעדיף אולי לחיות פחות שנים מאשר להעביר את החיים בגעגוע לסיגריה.

סנופ דוג (צילום: Kevin Winter, GettyImages IL)
זה לא באמת כיף כמו שזה נראה | צילום: Kevin Winter, GettyImages IL

למעשה, הפחד מהפסקת עישון עולה וגובר על הפחד ממחלות ומנזקים. והאמת היא שזה לא פחד, אלא זו חרדה, ונכון שזה לא הגיוני אבל אין כאשר אנחנו מונעים מחרדות ההיגיון מפסיק לעבוד.

מה גורם לאנשים לעשן?

התשובה לכך היא פשוטה - זו התמכרות. והמשמעות שלה התמכרות היא שאדם עושה משהו באופן אובססיבי בלי שתהיה לו שליטה או בחירה בדבר. בהקשר של העישון מעשנים לא בוחרים לעשן, נכון שהם בחרו לעשן את הסיגריה הראשונה אבל מאותו רגע נגמרה הבחירה, הרי אני לא שואל את עצמי כל בוקר אם בא לי או לא בא לי אני פשוט מעשן, גם כשאני בריא וגם כשאני חולה, גם כשזה נעים וגם כשזה מגעיל, גם את הסיגריות שאני רוצה וגם את אלו שלא, אחרת כל מעשן היה מעשן רק את הסיגריות המיוחדות ולא חפיסה ביום או יותר.

כדי להסתכל על דברים מהצד השני, נסו לדמיין שחבר טוב שלכם היה אלכוהוליסט. למתבונן מהצד ברור שזה לא טוב לו ושאין לו בחירה אמיתית ושעדיף לו להפסיק עם זה, אבל אם תדברו איתו על הנושא מה הוא יגיד? סביר להניח שהוא יגיד שהוא בשליטה, שזה לא הזמן המתאים ועוד כל מיני הסברים של "המוח המכור".

אותו דבר אצל מעשנים - תמיד ימצאו הסברים ותירוצים למה להמשיך לעשן: כי זה לא זמן טוב, כי זה מרגיע אותי, כי אם אפסיק לעשן אעלה במשקל והטיעון העיקרי - כי אני נהנה לעשן. קוראים לזה רציונליזציה -אנחנו מחפשים הסברים הגיוניים למשהו שהוא לא הגיוני ואנחנו מאמינים להם בכל ליבנו. מאחורי הכול מסתתר אותו פחד שההפסקה תהיה קשה מידי, שההנאה מהחיים תיעלם, והפחד הגדול מכולם: שכל החיים אהיה לא מעשן שרוצה לעשן שאתגעגע לסיגריות ואקנא במעשנים אחרים. 

תלות פיזית או מנטלית

נכון, עישון זו התמכרות והסיבה היחידה שבגללה אנשים מעשנים היא בגלל שהם מכורים לניקוטין - החומר הממכר שבסיגריות - אבל זה לא מה שמונע מהם להפסיק. מאוד קל להשתחרר מניקוטין התלות הפיזית עוברת אחרי כמה ימים והיא כמעט בלתי מורגשת, לראיה אנשים שלא מעשנים בשבת לא סובלים משום תופעות לוואי.

המחסום העיקרי הוא המחסום המנטלי: האהבה לסיגריות והרצון לעשן ועד שלא נטפל בו לא נשתחרר באמת. מה המשמעות של שחרור אמיתי? לא רק להפסיק לעשן, אלא להפסיק לרצות לעשן - לאבד את המשיכה לסיגריות, להגיע למצב שאני יכול לשבת בחדר עם מעשנים ולהיות אדיש לחלוטין לנושא, לא להרגיש כמו מעשן לשעבר אלא להרגיש כמו אדם שאף פעם לא עישן. שחרור כזה הוא שחרור אמיתי וכל מעשן יכול להגיע אליו, אבל הוא דורש פתיחות מחשבתית ונכונות להטיל ספק בכל מה שחשבתי שהוא נכון.

תופעת העישון כפי שאנחנו מכירים אותה בהיקפים הנוכחים היא תופעה של כ-100 שנה בלבד. בתקופה הקצרה הזו הצליחו תאגידי הטבק לגרום להתמכרות של מאות מיליוני מעשנים בעולם, לייצר נזקים בריאותיים ומוות יותר מכל קורבנות המלחמות בכל ההיסטוריה האנושית ולשטוף לנו את המוח להאמין שעישון סיגריות לצד הנזקים שבו נותן לנו איזושהי תועלת. זהו השקר הגדול מכולם וזו הנקודה שצריך להתפכח ממנה כדי להשתחרר באמת.

מד מן
דוקטור, אפשר מרשם ומאפרה? מתוך מד מן

 אז למה כדאי להפסיק לעשן? 

יש המון סיבות להפסיק לעשן, אתם תחיו יותר שנים ואיכות החיים שלכם תהיה הרבה יותר טובה, אתם תראו יותר טוב, יהיה לכם יותר כסף, אבל לא פחות חשוב מכך, החיים ללא סיגריות הרבה יותר מהנים, קשה למעשנים לתפוס את זה אבל תסתכלו על החברים הלא מעשנים שלכם - האם חסר להם משהו? האם הם נהנים פחות מכם? האם הם מקנאים בכם? ברור שלא. גם אתם יכולים לחיות כך, כי כך הייתם לפני שהתחלתם לעשן ותוכלו לחזור לזה ברגע שתשתחררו באמת ותוכלו לנצח את הקול הקטן הזה בראש שאומר לכם שאתם לא יכולים.

אתם לא צריכים באמת לרצות להפסיק כדי להצליח, ובמילא לכל מעשן יש קול קטן בראש שאומר "שזה לא הזמן הנכון". כמה זמן הקשבתם לקול הזה ולאן הוא הוביל אתכם עד היום? נסו להקשב לקול ההגיון האחר שאומר שאתם צריכים פשוט להפסיק עם זה. תקשיבו לו, הוא יוביל אתכם למקום הנכון. בהצלחה!

* הכותב הוא מעשן לשעבר ומדריך לגמילה מעישון בשיטת אלן קאר