>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אבל איך תדעו במה לבחור ומה מתאים לעור שלכם? או לילדים שלכם? ועד כמה חשוב שיהיה תה ירוק או פרו ויטמין B5 במסנן הקרינה שלכם? ד"ר ניר נתנזון, רופא עור בכיר, מומחה לרפואת עור, מנהל המרכז למיפוי שומות בתל אביב וד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור בכירה, עושים סדר בתהליך קבלת ההחלטות.
מרקמים
חברות הקוסמטיקה שהבינו את הפוטנציאל המסחרי שיש במסנני קרינה, הרחיבו בשנים האחרונות את גבולות המותג. היום תמצאו על מדפי הקוסמטיקה תכשירים במגוון מרקמים שלא הייתם מעלים בדעתכם לפני 5 שנים. תחליבי הגנה וקרם פנים הם המרקמים הבסיסיים, שיש לכל חברה. הם נספגים יפה בעור, יש מהם שמשאירים תחושה שמנונית מעט, אבל מרביתם מבטיחים ומקיימים מרקם נעים ולא שמנוני. קרם פנים מכיל בדרך כלל SPF גבוה יותר, אבל לא בהכרח. יש גם מוצר חדש יחסית שנקרא ג'ל – המיועד לבעלי עור רגיש ויש לו הרכב חומרים שמתאים לטבעונים, טהרנים וחובבי תיאוריות קונספירציה: ללא פראבנים, ללא מרכיבים מהחי, ללא בושם וצבע, וללא שמנים.
מה עוד תוכלו למצוא על המדפים?
מוס: לא ברור מה יתרונות של המוס מבחינת מריחה, ועד כמה ה"אווריריות" שמיוחסת לו תורמת להגנה על העור, או לנוחות מריחת המוצר. "מוס זה קצף, ויש אנשים שזה נעים להם יותר למריחה", מדגישה ד"ר לנדאו. "מוס זו צורת הגשה, כמו תחליב, ג'ל או תרסיס. אין הבדל בין המוצרים מבחינת הגנה על העור".
תרסיס ו/או ספריי: מדובר בשתי קטגוריה מובחנות, מבחינת היצרנים, פחות מובחנות מבחינתנו הלקוחות. לא הצלחנו למצוא הבדלים משמעותיים בין שני המרקמים ונדמה שמדובר בגימיק שיווקי. "הרי תרסיס זה ספריי בעברית", גם ד"ר לנדאו תוהה על ההבדלים, "התרסיסים מתאימים לשימושם של גברים שעירים, שלא נוח להם למרוח על העור תחליב".
כלומר, גם במקרה הזה מדובר ב"צורת הגשה" בלבד. אבל חשוב להדגיש: ה-FDA האמריקני אינו מעודד את השימוש בתרסיסים, משום שבצורת הגשה זו קשה לכמת את הכמות שמורחים על העור ואין אפשרות לדעת האם היא מספקת (כמה למרוח? ראו בסוף הכתבה).
שקוף או אינויזבל: מגיע בצורת ג'ל או תרסיס. יתרונות: אינו משאיר סימנים על פני עור. להבדיל מתחליבים שלעתים מותירים פסים לבנבנים. כפי הנראה, מדובר בסוג של תכשירי שהמשמעות היחידה שלו היא אסטטית.
האם למרקם יש משמעות מבחינת הגנה מפני שמש?
"מה שמשנה זה החומרים הפעילים, שזהים פחות או יותר בכל המוצרים, למרות שמה שמבדיל זה האריזה, הריח והמרקמים. זו הדרך של חברות הקוסמטיקה לבדל את עצמן. באיזה מרקם כדאי להשתמש? זה עניין של תחושה על העור והעדפה אישית. מבחינת הגנה על העור זה בכלל לא משנה. ההבדלים הם שיווקיים בלבד", מדגיש ד"ר נתנזון.
משום שמדובר במוצר קוסמטי, למרביתם מוספים כל מיני תוספים בעלי אפקט כזה או אחר. בין השאר, תוכלו למצוא במסנני הקרינה שעל המדפים פרו ויטמין B5 תה ירוק, ויטמין E סיליקונים אלסטומרים, אלוורה ואלנטואין.
עד כמה התוספים הללו מגנים על העור?
"מדובר במעטפת שיווקית. קוסמטיקה היא שוק של אשליות ואני מאמין במחקרים מדעיים, כאלה שהוכיחו שהם תורמים משהו באמת, לא ברמה מולקולרית מעבדתית, אלא ברמת העור עצמו. אלה חומרים שיש להם איזה אפקט קוסמטי אבל הם לא משפיעים על הגנת העור פני קרינה. מבחינה קוסמטית, זה שמכניסים חומר למוצר עדיין לא אומר שהוא באמת פעיל, נכנס לעור ועושה את מה שהוא מתיימר לעשות. אין בארץ גוף שיש לו תקציבים שיכול לבדוק אם הם עומדים בהבטחות ובתקנים, למשל אם פרו ויטמין B5 באמת מונע חמצון, האם יש הבדל בין קרם עם או בלי תוסף כזה או אחר", מסביר ד"ר נתנזון.
קהלי יעד
בידול נוסף הוא מבחינת הפנייה לקהלי יעד. אם בשנים עברו כולם השתמשו באותו המוצר, כלומר בתחליב הבסיסי, היום יהיה עליכם להבחין האם אתם קונים עבור מבוגרים, ילדים, תינוקות, ספורטאים או מי שהעור שלהם רטוב, והכוונה איננה לדולפינים, כמובן.
עור רטוב – זו קטגוריה חדשה שמיועדת ליוצאים מהמים ורוצים להתמרח בלי לנגב את הגוף קודם. למה? לא לגמרי ברור. "נכון שמדובר בתכשירים שכפי הנראה מכילים חומרים עמידים יותר שפחות נשטפים במים, אבל ממילא אף קרם לא מחזיק מעמד על העור מעבר לשעתיים וצריך למרוח מחדש", מסביר ד"ר נתנזון.
"חברות הקוסמטיקה עושות כל מיני מאמצים כדי לבדל את עצמן. כנראה שמדובר פה על נוסחה מעט שונה, שמשנה את צורת המריחה, לא יותר מכך", מוסיפה ד"ר לנדאו.
ספורטאים – לא בטוח שיש לספורטאים עור שונה, בטוח שהם חשופים לפרקי זמן ארוכים בשמש. האם זה מצדיק קטגוריה או שמדובר בתעלול שיווקי? באתר ד"ר פישר, למשל, נכתב כי תכשירים לספורטאים אינו גורם לגירוי בעיניים, אינו שמנוני, מתייבש במהירות. נדמה שדי ברור שלא מדובר באבחנה רפואית כלשהי.
ילדים ו/או תינוקות - עורם של ילדים עדין ורגיש יותר משל מבוגרים, ושל תינוקות רגיש אפילו יותר. האם יש הצדקה לתכשירים ייעודיים לקטנים? תכשירים שמיועדים לילדים, או ספציפית לתינוקות, הם בעלי מקדם הגנה (SPF) גבוה יחסית, אלא שיש גם תכשירים למבוגרים בעלי מקדם הגנה גבוה יותר משל ילדים ותינוקות, אז מדוע יש צורך להפריד?
"ההבדל בין ילדים או תינוקות הוא סמנטי. נכון שעורם של ילדים ושל תינוקות עדין ויש הצדקה לשים בתכשירים שמיועדים להם חומרים שהם פחות מגרים, אבל קשה לומר שיש הבדל מדעי. ובכלל, לפי מה הם קובעים מה מתאים לילדים ומה לתינוקות?", מתפלא ד"ר נתנזון.
"תכשירי הגנה עושים שימוש בחומרים פיזיקליים ובחומרים כימיים. האחרונים עלולים לגרות את העור, לכן משתמשים במספר חומרים בכמויות קטנות. כשמדובר בילדים ובתינוקות עדיף להשתמש במסנני קרינה פיזיקליים בלבד, שאינם מגרים את העור. בכל מקרה, אנחנו ממליצים לא לחשוף לשמש תינוק מתחת לגיל חצי שנה. ילדים בני 3-4 יכולים כבר להשתמש גם במוצרים של מבוגרים ולא יקרה להם שום נזק, גם אם יכניסו ידיים לפה", מוסיפה ד"ר לנדאו.
אז איך בכל זאת תדעו מה לקנות?
ד"ר נתנזון וד"ר לנדאו מדגישים כי יש החלטות שצריך לקבל על בסיס מדעי: לרכוש תכשיר יש בו לפחות 30 SPF לכלל האוכלוסייה, ומעל 30 SPF אם נכללים באחת מקבוצות הסיכון לסרטן העור. כמו כן, חשוב לוודא שעל האריזה מצוין במפורש כי התכשיר מגן ב-90 אחוז לפחות מפני קרינת UVA.
ויש החלטות שמתבססות על העדפה אישית של ריח, מרקם, צורת מריחה, תחושה בעור (שמנוניות, למשל) וכמובן מחיר. "אלה הן החלטות קוסמטיות שאין להן משמעות מבחינת ההגנה על העור", מדגישה ד"ר לנדאו.
וכמה צריך למרוח?
לדבריה של ד"ר לנדאו המריחה הנכונה היא 1 מ"ל תכשיר לכל סמ"ר של עור. באתר האגודה למלחמה בסרטן מציעים טבלה מפורטת מעט יותר. שווה להציץ.
מעבר לכך, ד"ר נתנזון מבקש להתריע: "מאד חשוב לבוא להיבדק לפחות בשנה על ידי רופא עור ולזכור שגורם הסיכון המרכזי למלנומה הוא לא קרינת השמש אלא ריבוי של נקודות חן (מעל 20). כמו כן, צריך לדרוש מרופא העור לבדוק את כל נקודות החן בדרמוסקופ, גם במקומות נסתרים כמו בתי השחי ומתחת לציפורניים".