1. מה גורם לאחד "להישרף" ולאחר לתפוס צבע מוקה בדקותיים?

    "בעולם הרפואה הדרמטולוגית ישנה חלוקה לפי סולם פיצפטריק, המדרג את גווני העור ולצד כל גוון עור – ומידת החשיפה והסכנה", מסבירה דוקטור סיון מרסר, מומחית לרפואת עור. "באופן כללי, ישנם שישה גווני עור אוניברסאליים כאשר ההשפעה על קליטת הצבע לאחר חשיפה לשמש קשורה ברמת הפעילות של המלונציטים בעור של כל אחד ואחד מאתנו ובהתאם לרמת הפעילות כך נמדדת הסכנה של הגוון הבהיר או הכהה הנידון". 

    לסיכומו של סולם; ככל שגוון העור בהיר יותר, סיכויים גבוהים יותר לכוויות ושריפה לאותו מטופל וכך גם ככל שהעור כהה יותר הסיכוי שלו לכוויות נמוך יותר – חשוב לציין שהוא עדיין קיים והסכנה מחשיפה שאינה מבוקרת רלוונטית לכולם ללא יוצא מן הכלל.

  2. האם הסיכון בחשיפה לשמש בקרב ילדים שונה מזה של מבוגרים?

    אחת ולתמיד: הסכנה קיימת ורלוונטית לכל גיל ומין, לכן ההקפדה על צל, שימוש תדיר במקדמי הגנה ושתיית מים מרובה – היא חובת כולם כאחד. עם זאת, יש הבדל בין עור בוגר לעור תינוקי בתולי, אומרת ד"ר מרסר. "ההבדל קיים בתוצאה ובחומרת הכוויה שכן בעור צעיר - מעטה הגנה שלם וחזק של העור בפני נזקי הסביבה – טרם התפתח והוכח שכוויות שמש בקרב ילדים נמצאו כבעלות קשר למלנומה.

    בשורה התחתונה, חשיפה לשמש היא בהחלט חיובית על מנת לספוג ויטמין D שנחוץ לגופנו אך חשוב שחשיפה זו תהיה מדודה למס' דקות נמוך, בעדיפות לשעות בין ערביים כשהסכנות מקרני השמש פוחתות.  
  3. האם בגדי ים עם שרוול ארוך אכן מסייעים? 

    השאלה החשובה היא האם בגדי הים עומדים בתו התקן. לדברי מרסר, כיוון שתו התקן בישראל בעניין הזה, קצת גמיש במילותיו ומכאן ככל הנראה אין חובה לציין את כמות ההגנה כאשר מדובר בבגדי ים המבטיחים הגנה כמו של מקדמי הגנה למריחה – כדאי להיצמד לפרמטר הבטוח ביותר; צפיפות הבד. ככל שהבד צפוף יותר ובהיר יותר - כך הוא קולט פחות את חום הקרניים. 
  4. כיצד נזהה כוויה של העור כתוצאה מחשיפה מוגזמת לשמש?

    חשוב לזכור ששיזוף, יפה ומחמיא ככל שמאמינים, הוא פצע לכל דבר. "מדובר בפציעה של האיבר הכי גדול של הגוף, העור. בהתאם לסולם פספטריק ולדירוג תגובת סוג העור לשמש, ניתן לראות שלאף אחד אין הנחה - על כולם להגן על העור מהשמש – אם כי יהיו מטופלים שייאלצו לטפל תכופות בכוויות השמש שלהם ואף לגשת לטיפול רופא עור.

    "כאשר מתלווה לאדמומיות העור גם כאב - כנראה שדרגת הכוויה גבוהה, אם כי הסיכוי שלאחר 48 שעות הכאב יפחת. במידה וזה לא קורה חשוב לראות רופא בהקדם. כל עוד לא ניתנה הוראה למרוח משהו להרגעת העור, חשוב בשעות הראשונות להימנע משימוש בתכשירים המכילים אלכוהול או סבון על מנת לא לייבש את העור עוד יותר ממה שהוא, לצד כל מיני הרגעה באמצעות יוגורט, אלוורה וכו' חשוב שהעור יהיה במנוחה במקום קריר/מוצל ושהמקלחת תהיה במים פושרים ( לא קרים).  במקרים קיצוניים בהם נוצרו שלפוחיות בעור- חשוב להגיע בהקדם לרופא שיאבחן את חומרת הכוויה".
  5. מהי פטריית שמש?

    הכינוי "פטרייה" דבק בה כי נגעי הפטרייה על העור בולטים וניכרים כאשר העור שזוף, אך בפועל – אין קשר בינה לבין שיזוף. פטריית שמש הינה סוג שמר, סוג של פטרייה שנמצאת בסביבה הטבעית שלנו, אך רק 5-10% יפתחו את המחלה כתלות באזור הגאוגרפי, חשיפה לשמש, הריון, שימוש ממושך בסטרואידים ועוד.
    אז מה עושים איתה? ניתן לאבחן אצל רופא עור עד כמה היא חמורה או מצריכה טיפול שכן הטיפול בה שונה מאדם לאדם. הטיפול המקובל לרוב הוא טיפול מקומי בקרמים אנטי פטרייתיים וכן במגוון סוגי שמפו ובמקרים מיוחדים גם בכדורים, אך צריך לזכור כי המחלה נוטה לחזור גם אחרי טיפול מוצלח ולכן מקובל מומלץ להמשיך בטיפול מניעתי כדי למנוע חזרה זו.

  6. מדוע אנשים שמשתזפים על בסיס קבוע מתקמטים מהר יותר?

    מרגע חשיפה לשמש כבר נוצרת פגיעה בתאי האפידרמיס, אלו מתכהים, נשרפים ומתים מיד וכך נוצר נזק לדנ"א של העור. כך נוצרת גם התעבות של העור, המאבד אלסטיות ומכאן הדרך להופעת קמטים ראשונים בעור קצרה. סיבי הקולגן נפגשים עם קרני השמש וממצב גמיש הופכים נוקשים, שבירים והמבנה שלהם נהרס. זהו תהליך ההזדקנות המואצת שהעור עובר בחשיפה אל השמש. 
    הדרך לעצור תהליך זה ברורה מאליה: התרחקות מהשמש והקפדה על מקדמי הגנה בכל שעות יום ואפילו הימנעות מוחלטת מהשמש - אך כיוון שמדובר במשימה שכמעט ואינה אפשרית, במיוחד בישראל  ניתן לתמוך בעור בלחות מוגברת ובהגברת ייצור הקולגן והאלסטין באמצעות חומצה היאלרונית בטיפולים אסתטיים אצל רופאי עור העוסקים בכך.