פטרייה בציפורן באה לידי ביטוי בשינוי ועיוות של הציפורן בעקבות זיהום פטרייתי. ברוב הפעמים הזיהום דווקא מגיע מעקב כף הרגל. הנטייה של הזיהום היא להתפשט לכיוון האצבעות (שם יש זיעה, לחות ואקלים שנוח לפטרייה ומאפשר לה לצמוח ולהתפתח) עד שהיא מגיעה לציפורן עצמה. תסמיני פטרייה בציפורן הם הצהבה של הציפורן, עיבוי של הציפורן ושכבות קרן מתחת לציפורן (מסה רכה המצטברת מתחת לציפורן). קיימים שלושה סוגי פטריות - עובשים, שמרים ודרמטוסיטים. במקרים מסוימים סוגי הפטריות ישליכו על דרך הטיפול.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
פטרייה בציפורן קיימת גם בחורף וגם בקיץ
מבחינה אפידמיולוגית אין שונות בין עונות החורף והקיץ מבחינת שכיחות תופעת הציפורן ברגל. בדרך כלל ההתעסקות עם הפטרייה בציפורן מגיעה בקיץ וברוב הפעמים הסיבה היא אסתטיות. בקיץ אנשים עוברים לנעליים פתוחות, חלקם אף חושפים ציפורניים ואצבעות בסנדלים, חלקם אוהבים ללכת יחפים, ואז מגלים שהציפורן לא נראית כל כך טוב או שיש שינוי שאינו נעים למראה בציפורן.
זה מידבק!
הפטרת בציפורן מגיעה ומופיעה מכמה מקורות. הדבקה היא בהחלט אחת מהן. על פי רוב הפטרייה מתחילה בעקב הרגל וכדי להידבק צריך מגע הדוק וממושך עם קורים של פטרייה. מבחינה סטטיסטית רוב ההידבקויות קורות דווקא בבית מבן משפחה באמצעות שטיחונים רטובים, מקלחות וכדומה. עם זאת קיים אחוז מסוים שההדבקה מתקיימת באתרי בילוי קיציים כגון מקלחות ציבוריות בבריכות שחייה, חופי ים, והעובדה שלא מעט מהמבלים שוהים בם ברגליים חשופות במקום אחד קטן ורטוב. גם לגנטיקה יש תפקיד, פעם אחת בהדבקה, ובשנייה בעצם הופעת הפטרת. לא כל מי שנחשף לפטריות אכן נדבק, אלא בעיקר אנשים עם נטייה גנטית מסוימת לפטריות הרגל והציפורן.
יש מה לעשות
יש בהחלט כללי התנהלות שיכולים למנוע ובוודאי להפחית את הסיכון להידבק בפטרת הציפורן. הכלל החשוב ביותר הוא שמירה על היגיינה והגנה. היגיינה בכך שיש להקפיד בסיום כל מקלחת לנגב היטב בין אצבעות הרגליים כדי שהאזור יהיה יבש ולא ייוותר לח. כמו כן, יש תמיד לנעול כפכפי פלסטיק במקומות ציבוריים, להימנע עד כמה שניתן מחום ולחות בכף הרגל, לשמור על הרגל מאווררת. יש לזכור שבתנאים של חום ולחות פטרייה מתרבה. עד שהפטרייה מגיעה לציפורן יכולים לעבור חודשים, ולכן יש חשיבות להתמדה בשגרה בכל פעולות המנע הללו.
טיפולים
הטיפול בפטרייה בציפורן הוא טיפול בשלבים או בתהליך. בשלבים ראשונים הטיפול מקומי ועשוי לתת מענה הולם לנגע. אם יש הצלחה בטיפול המקומי, אין צורך להגיע לרופא מומחה. למשל, הטיפול בלק הציפורניים בטרפן או אמטריקס שנחשבים יעילים. בטיפול מקומי לא חשוב מה סוג הפטרייה כדי להגיע לתוצאות יעילות. כאשר הטיפול הוא סיסטמי - בכדורים, ישנה חשיבות לסוג הפטרייה, ולפיה תותאם התרופה המתאימה.
ההחלטה אם לנסות טיפול מקומי או טיפול בכדורים קשורה למצב הפטרייה בציפורן. כאשר ציפורן מעורבת לכל אורכה בנגע, אז יעילות הטיפול המקומי נמוכה ונדרש טיפול בכדורים.
טיפולים מקומיים יעילים עד שליש מאחוזי המקרים של פטריה בציפורן. הריפוי עם כדורים גבוה יותר ומגיע לרמה של 70 אחוז מהמקרים. במרבית המקרים תכשירים ללא מרשם כמו לק הציפורניים הטיפולי יעשו את העבודה. ישנן גם 'תרופות סבתא' למיניהן. לא פעם הטיפול הוא ניסוי וטעייה, וכאשר רואים שאין שיפור עם תכשירים קוסמטיים טבעיים, מגיעים לרופא משפחה או רופא מומחה. על הטיפולים המקומיים ניתן להתייעץ עם הרוקח או עם האחיות בקופת החולים.
עוד ב-mako בריאות:
>> נוטים להשמין יותר באזור הבטן? זה מה שזה אומר
>> חוקרים: המאכל הזה משפר את חיי המין פלאים
>> אתם במרחק של 15 דקות מבטן חזקה וחטובה
הגיל משפיע
ככל שיותר צעירים, ובעיקר בקרב ילדים, יש פחות הופעה של פטרת בציפורן. ומדוע? אצל ילדים הגדילה אינטנסיבית וכך, הציפורניים גדלות הרבה, מהר ונגזרות ברוטינה הרבה יותר אינטנסיבית מאשר בקרב מבוגרים. שכיחות פטרת בציפורניים עולה עם הגיל, ובאוכלוסייה מעל גיל 65 השכיחות גבוהה יותר.
* ד"ר יורי שקלר, מומחה למחלות עור ומין שירותי בריאות כללית ומכבי