מדי פעם מתפרסמות בעיתונים כותרות שמזהירות אותנו לא להתלטף עם החתולים שלנו, שמא נחטוף מחלה זיהומית מסכנת חיים בשם "מחלת שריטת החתול". אבל לפני שאנחנו מגרשים את החתול שמגרגר לנו על הבטן, מוטב שנבין במה מדובר ומי באמת נמצא בקבוצת הסיכון לחלות במחלה.
מחלת שריטת החתול היא מחלה זיהומית נדירה שגורם החיידק Bartonella henselae, השוכן מתחת לציפורניים של חתולים וברוק שלהם. כמעט מחצית מהחתולים נדבקים במהלך חייהם בחיידק הזה, שעובר אליהם בדרך כלל על ידי פרעושים. לחתלתולים צעירים יש סיכוי גבוה יותר לשאת את החיידק, ולכן רוב מקרי ההידבקות קורים במגע איתם.
עוד ב-mako בריאות:
>> יש דרך קלה להיפטר מאפטות
>> תופתעו: כמה סוכר יש בכוס מיץ תפוזים?
>> צפו: האימון המושלם לפלג הגוף העליון
B. henselae הוא חיידק תוך תאי ממשפחת הברטונלה, שנחשב אצל בני אדם לחיידק אופורטוניסטי, כלומר כזה שאינו מזיק לנו בדרך כלל, אבל עלול לנצל הזדמנות לתקוף כשהגוף חלש. החיידק מבלה חלק ממחזור חייו בתוך חיות כמו פרעושים, קרציות, זבובי חול ויתושים, ובעקיצתם מועבר למחזור הדם של יונקים. מיונקים כמו חתולים החיידק יכול להגיע לבני אדם, למשל בשריטה של חתול או כשחתול מלקק פצע פתוח של אדם. תסמיני המחלה מופיעים בדרך כלל תוך יומיים עד שבועיים ממועד ההדבקה, ומאופיינים בבלוטות לימפה נפוחות, כאבי ראש, חום, ירידה בתיאבון ועייפות. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה, שהורגת את החיידק.
רגע לפני שאתם נכנסים לפאניקה, חשוב לציין כי שריטת החתול היא מחלה נדירה, ורוב התחלואה היא אצל אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת או לא מתפקדת, כמו ילדים קטנים, זקנים, חולי איידס או חולים המטופלים בתרופות כימותרפיות או בסטרואידים. מחקר אמריקאי שסקר את כל מקרי מחלת שריטת החתול שדווחו בארצות הברית בשנים 2013-2005 מצא שכ-12 אלף איש אובחנו כחולים, ו-500 מהם נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים. מדובר ב-0.003 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית, מה שמדגיש עד כמה המחלה הזאת נדירה.
אפשר לצמצם את הסיכון להידבק במחלה על ידי שטיפת שריטות או נשיכות החתול במים ובסבון, הרחקתם מפצעים פתוחים ומתן טיפול נגד פרעושים לחתול. בכל מקרה, אף וטרינר לא ימליץ להפסיק ללטף ולאהוב את החתול שלכם.