יום לא מוצלח שעבר עלינו בעבודה, ויכוח עם בן או בת הזוג או מחשבות כלליות על החיים – באופן טבעי, כולנו סובלים ממצב רוח ירוד שלעיתים נגרם מסיבות שונות.
לעומת זאת, דיכאון הוא מצב חמור יותר. הפסיכיאטר ד"ר שחק יריב, מציין שכשישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בישראל מאובחנים מידי שנה עם דיכאון פעיל. מרביתם, אגב, נשים.
"דיכאון הוא למעשה הפרעה שעשויה להשפיע על הסובל ממנה בהיבטים רבים בחייו, ולעיתים אף לפגוע באופן משמעותי באיכותם", מציין ד"ר יריב. לדבריו, אחת התופעות המזוהות ביותר עם דיכאון היא חוסר עניין בתחומים שונים בחיים. "התופעה מוכרת מאוד ומכונה 'אנהדוניה' (Anhedonia). הסובלים מהבעיה לעיתים רבות מתקשים ליהנות מדברים שמהם הפיקו הנאה בעבר, כמו אוכל משובח, יחסי מין או מפגש עם חברים".
תסמין נוסף של דיכאון הוא פסימיות. "אנשים הסובלים מדיכאון נוטים לראות את המציאות בשחור", מסביר ד"ר יריב. "הם שליליים גם כלפי הסביבה אבל גם לא פחות - כלפי עצמם. לעיתים רבות, הם מתמקדים בכישלונות שלהם ובחסרונות שלדעתם קיימים באישיותם".
ד"ר יריב מציין כי הפרעת הדיכאון עשויה להשפיע גם על היבטים פיזיולוגיים שונים: "ידוע שאנשים הסובלים מדיכאון נוטים לסבול גם מהפרעות שינה. אצל חלקם העניין מתבטא בשעות שינה מרובות, בעוד שאצל אחרים – ביקיצות מרובות ובנדודי שינה. גם יכולת הריכוז נפגעת לעיתים רבות, וכך גם מערכת העיכול שעשויה להתבטא מלבד חוסר תיאבון גם בתסמיני 'מעי רגיז' – המתבטאת בכאבי בטן ובפעילות יתר כמו שלשולים וגזים מרובים או לחלופין – בעצירות ממושכת.
כמו כן, מציין ד"ר יריב כי דיכאון עשוי להופיע בדרגות עוצמה שונות. "כאשר הדיכאון מתבטא במקבץ של תסמינים לרוב נהוג להתייחס אליו כאל דיכאון קליני. לעומת זאת, דיכאון המכונה "מג'ורי" מתאפיין בעיקר בתפקוד ירוד ובמצב רוח ירוד".
הסיבות לדיכאון
ד"ר יריב מסביר כי למרות מחקרים רבים שנעשו בתחום, עד כה לא ברורות לחלוטין הסיבות שמובילות לדיכאון. עם זאת, הוא מסביר כי ישנם גורמים מוכרים שבהחלט עלולים להגביר את הסיכוי ללקות בו. "משברים שונים בחיים, טראומות או הזנחה בילדות, סיבות גנטיות ועוד – כל אלה יכולים להוות קטליזטור לדיכאון. אגב, גם אנשים רבים שסובלים מתסמיני 'פוסט קוביד' לאחר החלמה מקורונה, מוצאים את עצמם לעיתים מתמודדים עם תופעות שונות של דיכאון, כגון: תנודות במצב הרוח, רגישות יתר, יכולת ריכוז פחות טובה, התפרצויות בכי ועוד. בחלק מהמקרים התופעה חולפת מאליה, אך בחלקם היא מובילה לדיכאון ממושך המצריך טיפול.
חרדה ודיכאון – מצאו את ההבדלים
רבים נוטים להתבלבל בין חרדה לבין דיכאון. ד"ר יריב מבהיר כי חרדה היא מצב שבו המתמודד חש בדאגה קיצונית, תחושות של פחד או חשש, ולעומת זאת דיכאון הוא כאמור הפרעה העשויה להתבטא בתסמינים שונים שבראשם חוסר הנאה מהיבטים שונים בחיים. "בפועל, כ 60 אחוז מהאנשים הסובלים מדיכאון מתמודדים גם עם חרדה במקביל. לשמחתנו, מרבית התרופות המיועדות לטיפול בדיכאון משמשות גם לטיפול בחרדה".
מפעילות אירובית ועד טיפול תרופתי: דרכי הטיפול
ד"ר יריב מסביר שככל שהדיכאון חמור יותר, כך קשה יותר להתאושש ממנו. עם זאת, הוא מציין שכיום ישנם מגוון המלצות וטיפולים בהחלט שיכולים לסייע לחולים לזכות באיכות חיים טובה, ולעיתים רבות לתפקד כרגיל לצד הדיכאון.
פעילות אירובית – במהלך פעילות אירובית כמו ריצה, שחייה או הליכה, מופרשים במוח חומרים שונים שמסייעים מאוד בשיפור מצב הרוח. ליתר דיוק, ד"ר יריב מציין כי אימון של 3 פעמים בשבוע במשך 40 דקות, משפר את הסיכוי להתאושש מדיכאון פי שניים.
טיפול פסיכולוגי: טיפול באמצעות שיחות יכול לסייע למתמודד עם דיכאון באמצעות חיזוק יכולות ההנאה ומנגד גם על ידי שינוי בתפיסות העולם השליליות. לעיתים איתור מוקד הדיכאון והמלצה לטיפול בו יכולה לפתור את הבעיה. אם למשל הדיכאון נובע מבעיות בחיי הנישואים יומלץ על טיפול זוגי, ואם הוא נובע מחוסר סיפוק בקריירה יומלץ על שינוי בתחום.
טיפולים ביולוגיים – אלה כוללים שימוש בגירוי מוחי (בעזרת אנרגיה חשמלית או מגנטית) ממוקד שמשנה בהדרגה את הפעילות המוחית ומתאים אותה באופן סתגלני ויעיל יותר או באמצעות תרופות נוגדות דיכאון.
טיפולים תרופתיים - ד"ר יריב מסביר כי טיפולים ותיקים אלה פופולריים במיוחד בקרב הסובלים מדיכאון. לדבריו, רוב התרופות ששייכות לקבוצת ה"נוגדי דיכאון", מיועדות גם לטיפול בחרדה.
"התרופות הקלאסיות שהיו מקובלות לטיפול בדיכאון בעבר היו כרוכות בתופעות לוואי רבות ומשמעותיות כמו: עלייה או ירידה במשקל, נתק רגשי, אדישות ועוד", מציין ד"ר יריב. "אולם, כיום פרופיל תופעות הלוואי, לפחות של חלקן, ידידותי יחסית. באופן כללי, התופעות השכיחות כוללות: שינויים במשקל ובחילות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ונתק רגשי – כל אלה לרוב חולפות בטווח הקצר וגם לרוב ניתנות לטיפול בתקופה הקצרה שבה הן מתרחשות. באופן כללי, המטרה היא למצוא את הטיפול שיאפשר למטופל לחיות ללא 'שאריות' של דיכאון ובמקביל – להימנע מתופעות לוואי".
ד"ר יריב מסביר שישנן תופעות העשויות לפקוד את המטופל לטווח ארוך, ולכן חשוב להתמיד במעקב כדי להימנע מהן ככל שניתן. "חשוב לבדוק שהתרופה אינה ממשיכה לגרום לשינויים במשקל או פוגעת בתפקוד המיני. חשוב לציין כי בחירת הטיפול הנכון עבור החולה מאפשרת לו ליהנות מאיכות חיים משופרת כמעט בלי לסבול מתופעות לוואי".
עוד מציין ד"ר יריב כי במקרים חמורים שבהם הטיפול התרופתי אינו תורם לשיפור המצב, יהיה צורך לשלב בין תרופות מסוגים שונים.
מה עושים כשגם שילוב בין שתי תרופות לא עוזר?
המקרים שבהם שני טיפולים של נוגדי דיכאון קלאסיים או יותר לא עוזרים, מביאים את המטופל לחוש תסכול מכך שהטיפול לא עוזר – מה שכמובן לא תורם לסיכויי ההצלחה. במקרים כאלה, יש אפשרות להוסיף תרופות מקבוצה אחרת במינון נמוך שהוכיחו את עצמן כיעילות מאוד.
"כיום ישנם טיפולים חדשים שאף נכנסו לסל התרופות. חלק מהם מראים לא רק יעילות טובה אלא גם כרוכים במעט תופעות לוואי, מה שיכול לשפר את סיכויי ההצלחה, להפחית את תסמיני הדיכאון ולאפשר נטילה לאורך זמן", מציין ד"ר יריב. "במקרים של דיכאון חמור שאינו מצליח להשתפר מספיק לאחר נטילה או שילוב של שתי תרופות, ניתן לשקול שימוש בטיפול גרייה מוחית או פסיכותרפיה. כאשר הדיכאון עמיד לטיפול, נהוג להציע טיפול הפועל במנגנון שונה מזה שכבר ניסה המטופל".
אגב, לדבריו לעיתים מסתבר כי האדם שלכאורה סובל מדיכאון עמיד לטיפול, למעשה מתמודד עם תופעה אחרת כמו למשל הפרעה דו קוטבית או פוסט טראומה, הדורשים גישת טיפול שונה ומכאן חשיבות האבחון, המעקב והתאמת הטיפול הנכון.
"דיכאון הוא הפרעה נפשית מוכרת ומטרידה. כיום ישנם טיפולים שונים שבהחלט יכולים לסייע למי שסובל ממנו – החל מטיפול פסיכולוגי ועד לטיפול תרופתי. במקרים מסוימים יידרש שילוב בין תרופות שונות. בעזרת טיפול נכון ומותאם, ניתן להגיע לשיפור ניכר במצב הדיכאון בלי לסבול מתופעות לוואי משמעותיות", מסכם ד"ר יריב.