תפקידם של עורקי הגוף שלנו הוא להעביר דם עשיר בחמצן מהלב לכיוון תאי הגוף. העובדה שהם גמישים ואלסטיים, לרוב מאפשרת להם לעמוד במשימה חשובה זו. אבל מה קורה כאשר אחד העורקים נעשה צר או נסתם?
פרופ' יעקב הנקין, קרדיולוג בכיר בשירותי בריאות כללית מחוז דרום, מציין שבעיות קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם) הן הגורם השני בשכיחותו למוות בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, והן עלולות להיגרם מסיבות שונות. השכיחה ביותר לדבריו, היא מחלת טרשת העורקים הנגרמת בשל חסימה של עורקי הגוף, לעיתים בעורקים הכליליים (coronary artery) המספקים דם לשריר הלב. אחד הגורמים העיקריים שמובילים לחסימה הזאת הוא הצטברות הדרגתית של כולסטרול בעורקים.
"כאשר ההצטברות נגרמת לאט ובהדרגה, היא עלולה להוביל לתעוקת חזה בשעת מאמץ. במקרה כזה, לרוב פותחים את הסתימה באמצעות תומכן. לעומת זאת, כאשר ההיצרות חוסמת את העורק באופן פתאומי, היא גורמת למוות של תאים - מה שעלול לגרום בפועל ל'אוטם שריר הלב' או לשבץ", מציין פרופ' הנקין.
מה בעצם קורה בגוף בזמן שמתרחשת חסימה כתוצאה מהצטברות של כולסטרול? ובכן, פרופ' הנקין מסביר שהחסימה מתרחשת כאשר חלקיק הנושא את הכולסטרול המכונה LDL ("הכולסטרול הרע"), חודר לתוך דופן העורק, וכך גורם ליצירת רובד טרשתי ולהיצרות חלל העורק. לפעמים הרובד הטרשתי מתפקע באופן פתאומי וגורם ליצירת קריש דם החוסם את חלל העורק ומוביל לאוטם שריר הלב או לשבץ מוחי.
לדברי פרופ' הנקין, ישנם גורמים שונים שמעלים את הסבירות לתרחיש כזה: גורמים גנטיים, עישון, רמה גבוהה של לחץ דם, סוכרת, רמה גבוהה של LDL כולסטרול או רמה נמוכה של HDL כולסטרול ("הכולסטרול הטוב"). אגב, אנשים שסובלים ממספר גורמי סיכון במקביל, נמצאים לדבריו בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים.
רוצים לדעת עוד על כולסטרול?
"המחלה השקופה" שמגבירה את הסיכוי להתקפי לב >>
הכול נשאר במשפחה: גם הכולסטרול >>
האם מדד הכולסטרול בדם שלכם מסכן אתכם? >>
המדריך: כל מה שחשוב לעשות ביום שאחרי אירוע קרדיווסקולרי
פרופ' הנקין מציין שאנשים שעברו אירוע "קרדיווסקולרי", נמצאים בסיכון גדול לעבור אירוע נוסף - פי 4 עד 5 בערך מאנשים שלא עברו אירוע כזה מעולם.
למרבה המזל, מסתבר שיש לא מעט דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי שזה יקרה, כפי שהוא מפרט. שימו לב:
די לסיגריות - הימנעו לחלוטין מעישון
"אפילו כמה סיגריות בודדות ליום יכולות לגרום לנזק", מציין פרופ' הנקין. אגב, לדבריו לא הניקוטין עצמו הוא זה שמעלה את הסיכון לבעיות קרדיווסקולריות, כי אם חומרים שונים שמצויים בעשן הסיגריות, אשר פוגעים בשכבת התאים אשר מגנה על העורקים. פגיעה כזאת למעשה מאפשרת לכולסטרול לחדור לתוכם. מעבר לכך, חומרים אלה מעלים את הסבירות לקרישי דם, מורידים את רמת ה-HDL ("הכולסטרול הטוב") ומעלים את לחץ הדם. יתרה מכך, פרופ' הנקין ממליץ להימנע גם מעישון פסיבי. למי שמתקשה במשימה הוא ממליץ להצטרף לאחת הסדנאות המוצעות במסגרת קופות החולים.
יותר ירקות, יותר קטניות – שפרו את התזונה
רבות נאמר בשבחה של התזונה הים תיכונית וביכולתה לצמצם את הסיכוי למחלות שונות. פרופ' הנקין מסביר שלתזונה זו ישנה השפעה חיובית גם בהיבט מניעת מחלות קרדיווסקולריות. "חשוב לצרוך מזונות כמו: קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות במידה, דגים וגם שמנים טובים כמו שמן זית או אבוקדו. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי כדי להתאים תפריט רלוונטי עבור המקרה האישי", ממליץ פרופ' הנקין.
לא לכורסה, כן לנעלי ההתעמלות
פרופ' הנקין ממליץ להתמיד בפעילות אירובית מתונה כמו הליכה או שחייה, בין 150 עד 300 דקות בשבוע. עבור מי שחווה אירוע לב, הוא ממליץ להירשם למסגרת של שיקום לב. "הפעילות האירובית תורמת לאיזון לחץ הדם, ותורמת ל'מעקפים הטבעיים' של הגוף", הוא מסביר.
טיפול במחלות הרקע
"אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשמור על איזון לחץ הדם והסוכר בגוף. כשמטפלים בגורמי הסיכון המוכרים אפשר להפחית באופן משמעותי את הסיכוי להישנות של אירועים קרדיווסקולריים", מסביר פרופ' הנקין.
אם עדיין לא הבנתם את הרמז – זה בדיוק הזמן לתאם תור אצל רופא המשפחה שלכם ולהתמיד במעקב.
שימוש בתרופות ייעודיות
אז כאמור - תזונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית בהחלט יכולות לתרום לצמצום הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חוזרים. פרופ' הנקין מציין שגם שימוש בתרופות להורדת כולסטרול מסייע להפחית את הסיכוי לכך ב-25 אחוז אצל אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר.
"התרופות החשובות ביותר המסייעות במטרה זו הן תרופות ממשפחת הסטטינים, המעכבות את ייצור הכולסטרול בכבד. במקרים שבהם טיפול זה גורם לתופעות לוואי או עבור אנשים שסובלים מרמת כולסטרול גבוהות במיוחד, נהוג להמליץ על תוספת של תרופה מסוג אחר המעכבת את ספיגת הכולסטרול במעיים".
"במקרים שגם טיפול זה אינו מסייע, ניתן להתאים תרופות מהסוג החדש, שתפקידן הוא לעכב או למנוע יצירתו של חלבון מסוים בדם (PCSK9) שעלול להשפיע לרעה על רמת הכולסטרול בדם. כמו כן, הוא מסביר שטיפול זה בטוח והוא מיועד לשימוש במשך כל החיים. הפסקתו תביא לעלייה מחודשת של רמת הכולסטרול.
ולסיום – זה הזמן לחשוב גם על הילדים שלכם
"באופן כללי, חשוב שכל אישה וגבר שחצו את גיל 30 יבדקו את רמת הכולסטרול בגופם. גם לילדים עם סיפור משפחתי של מחלות לב או כולסטרול גבוה מומלץ להיבדק. ניתן לעשות את זה באמצעות בדיקת דם פשוטה לאחר ייעוץ עם רופא המשפחה. במקרים מסוימים יומלץ על טיפול מניעתי גם עבור אנשים שלא חוו אירועים קרדיווסקולריים בעברם. כך או כך, חשוב להבין כי אבחון מוקדם וטיפול נכון הם המפתח למניעת תחלואה ומוות", אומר פרופ' הנקין לסיכום.
למידע נוסף על כולסטרול >>
