מה גורם לשני צעירים עירוניים עם תארים אקדמיים וניסיון של שנים לעזוב עבודות מבטיחות ולהתחיל לשתול עצים? רצון עמוק ואמיתי ליצור שינוי ולהכניס לחייהם קצת יותר משמעות. חגי הירשפלד (34) ושי אטיאס (39) מנהלים יחדיו את עמותת "ונטעת". עמותה המייסדת מאות גינות טיפוליות שיקומיות אשר פועלות עם מגוון אוכלוסיות מוחלשות ובעלות צרכים מיוחדים. העמותה מעודדת ומלמדת אנשים כיצד להכניס לביתם שבעיר קצת יותר ירוק, מקיימת הרצאות, סדנאות ומונה מאות מתנדבים ומתנדבות מסורים. "כדי לעבוד בהייטק או לנהל עמותה כמו שלנו צריך פחות או יותר אותם כישורים - לדעת לנהל כספים, לעבוד בצוות, ליזום וכו'. אז אמרתי, אם אני כבר עושה את הדברים האלה, למה שלא תהיה גם מטרה טובה?", מספר שי.
שי וחגי תמיד אהבו את חיי העיר, אבל משהו שם הרגיש חסר. הם שאלו את עצמם - האם יש דרך להכניס את הטבע גם לכאן? להרגיש קרובים לאדמה אפילו כשגרים במרכז תל אביב? אז מסתבר שכן, ואפילו יש לזה שם: "עיר-יער". הקונספט של עיר-יער הוא פשוט - להפוך ערים שבדרך כלל מייצרות זיהום אוויר גבוה ואין בהן כמעט צמחיה - לערים שהטבע הוא חלק מהן. השניים החלו לחקור את הרעיון של עיר-יער, למדו על מיזמים דומים ברחבי העולם והחלו לדמיין תמונה עתידית של ערים ירוקות וקהילתיות גם כאן בישראל. ערים עם יותר צל, פחות זיהום אוויר, יותר מיזמים חברתיים וחיבורים בין אנשים. "התרגלנו לחיות בעולם של בטון. עד 2050 שני שליש מאוכלוסיית העולם תחיה רק בערים", שי מוסיף.
לדבריו, יצירת מרחבים ירוקים תסייע לתושבי העיר במגוון דרכים: ראשית, זה ישפר את הבריאות הנפשית והפיזית שלהם. הצמחיה מייצרת אווירה נעימה ורגועה יותר. העצים יוצרים צל ברחובות שיכול להוריד את הטמפרטורה בכמה מעלות עבור ההולכים ובכך לעודד הליכה ברגל. מעבר לזה הרעיון של עיר-יער מסייע גם לשמירה על הסביבה. הצמחים מבצעים פוטוסינתזה - קולטים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן, ובכך מטהרים את האוויר שכולנו נושמים. ואלו רק חלק מהיתרונות ששתילת צמחים בעיר יכולה להעניק לתושביה.
השותף השני בעמותה, חגי הירשפלד מקיים את החזון הלכה למעשה. הוא מטפח בעצמו מרפסת תל אביבית לתפארת הכוללת עץ זית, עץ בננה, עץ אבוקדו ומגוון צמחים נוספים. לאחר שעבד במשך שנים עם חברות מסחריות הוא חיפש להכניס לחייו קצת יותר משמעות. הוא נדד באזורים שונים בארץ שם עבד בגינה אקולוגית, למד את האדמה בידיו והפיק אירועים וכנסים בנושא. כשחזר לבסוף לתל אביב הוא התקשה להתמודד עם הפקקים, הרעש, הלחץ והעשן וחיפש כיצד יוכל ליצור מרחב ירוק גם בעיר.
הפרויקט הראשון שלו כלל הקמת משתלה שיקומית לאנשים המתמודדים עם אתגרים נפשיים בבת ים, בשיתוף עם עמותת יוצאים מהקופסא. אז גם עלה הרעיון להקים את "ונטעת" ודרכה להתחיל לגייס תרומות להקמת גינות טיפוליות נוספות ולנטוע עצים בכל רחבי הארץ. אביב בייליס לרנר ושי אטיאס התגייסו ויחד איתם העמותה נוסדה. הם אספו מאות מתנדבים ויחד נטעו מעל 2,300 עצים. "התחלנו לעשות חיבורים בין אנשים שרצו לתרום כסף ולרכוש עצים, לבין אנשים שרצו לנטוע בטבע, לבין אגרונומים שעזרו במתן ייעוץ של מה כדאי לנטוע ואיפה", מסביר חגי.
משם התרחבה פעילות העמותה לסדנאות, הרצאות, עבודה עם רשויות מקומיות וארגונים. הראשונה להצטרף לחזון שלהם היתה עיריית הוד השרון, שזיהתה את הפוטנציאל של המיזם ואחריה הצטרפו גם רמת גן וראשון לציון, אלא שאז הגיעה הקורונה. "התחלנו לחבר רשויות מקומיות וחברות עסקיות לנושא של אחריות תאגידית, יזמנו ימי נטיעות ב-15 חברות שונות ואז הקורונה הגיעה", משתף חגי.
למרות הקשיים שעלו בעקבות המגפה חגי ושי החליטו לא לוותר. הם יצרו סדנאות זום במסגרתן נשלחו ערכות זרעים לילדי עובדים בחברות וכך שיתפו פעולה עם חברות ענק כמו אינטל, אפל, אפלייד מטיריאלס, בנק לאומי, ביטוח הראל, בנק הפועלים ועוד. במהלך תקופת הקורונה הם יצרו חיבורים עם כ-200 מרכזי שיקום לאוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות כמו תשושי נפש, קשישים, הלומי קרב, בעלי מוגבלויות, נערות שורדות זנות ונשים שחוו אלימות ותקיפות מיניות. לכל פרויקט שכזה הוצמדו אדריכלי נוף ואגרונומים. ונבנתה תוכנית לימודית במסגרתה אנשי העמותה הכשירו ולימדו את הצוותים של מרכזי השיקום על גידול וטיפול באדמה, תחת הכותרת - "אדם.אדמה.קהילה".
בימים אלו מיזם עיר-יער של עמותת ונטעת יצאו בקמפיין גיוס המונים חדש לטובת הקמת בוסתנים על גגות בתל אביב, נטיעת יערות מאכל בפארקים, טיפוח גינות טיפוליות והמשך הגשמת החזון: איזון מערכות האקלים המקומיות וחיזוק הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. קירוב בין קהילות וקידום צמיחה חינוכית וכלכלית.