ראשונה הייתה שטיסל. סדרת הדרמה שעוסקת בקורותיה של משפחה חרדית ירושלמית עלתה לאוויר ב-2013 ב-YES, "סרוגים" של המגזר החרדי, אם תרצו. עונתה השלישית של הסדרה שזכתה לשבחים צפויה להגיע השנה. בימים אלו משודרות במקביל שתי סדרות שגיבוריהן חרדים: "כיפת ברזל", שהפרק האחרון של עונתה השנייה ישודר בסופ"ש הקרוב בקשת 12, וסדרת הדרמה הקומית שבאבניקים, שעלתה ב-HOT בסוף דצמבר. על פניו שלוש הסדרות שונות לחלוטין - כיפת ברזל עוסקת בחיילי הנח"ל החרדי, ושבאבניקים, כינוי לנוער שוליים חרדי שנפלט מהישיבות, בארבעה צעירי ישיבה "פוחזים", אבל עכשיו זה כבר ברור – העולם החרדי מקבל לאחרונה זמן מסך לא מבוטל דווקא במיינסטרים החילוני.
רעיה שוסטר, בת 29, אחת מארבעת יוצרי "כיפת ברזל", היא חילונית לגמרי להגדרתה, כמו גם היוצרים האחרים – יואב ואיילת שוטן גושן ואבנר ברנהיימר. כילדה היא הייתה צופה מרותקת בסדרה "טירונות". "כולנו גדלנו אל תוך האתוס הצבאי, זה משהו בקאנון הישראלי, המון סדרות, סרטים וספרים מתעסקים בזה. עניין אותי מה קורה לאנשים שלא גדלו לאתוס הזה, שהלכו נגד התרבות והמשפחה", היא מספרת. היא עצמה שירתה בבקו"ם כמפקדת של משתמטים וסרבנים, ונחשפה מקרוב לגיוסים לנח"ל החרדי: "בימים כאלו כל שרשרת החיול הייתה סטרילית מנשים, רק גברים טיפלו בהם".
הרעיון לסדרה נולד בתקופת שבה יאיר לפיד הוביל את חוק השוויון בנטל, שביקש לשנות את הפטור מגיוס שניתן לתלמידי ישיבות. "זאת הייתה תקופה של הפגנות, והנושא היה כל הזמן בכותרות. חשבתי לעצמי מה יקרה אם פתאום החוק ייצא לפועל ויגייסו את כל החרדים בכוח, מה זה יעשה לחברה החרדית ולצבא", היא מספרת.
את חושבת שהיה צמא מצד הציבור החילוני להכיר את העולם החרדי?
"אנחנו לא הראשונים שעשו סדרה על חרדים. "שטיסל" פרצו את הדרך בכל הנוגע להצצה אותנטית לעולם הזה, וההיענות המאוד חיובית שהייתה לזה מראה שהעולם הזה מסקרן את הציבור החילוני. לא בגלל זה עשינו את הסדרה - אותנו סיקרן ספציפית מה קורה לציבור החרדי בצבא, כשהוא נכנס לתוך עולם חילוני ברובו. עניין אותנו מה קורה כשהעולמות האלו מתחברים".
אתם חושפים בסדרה עולם שחילונים לרוב לא מכירים. את חושבת שזה יכול ליצור חיבור בין העולמות?
"כן, אני חושבת שזה מה שטלוויזיה טובה עושה. המטרה שלה היא לספר סיפור שעדיין לא סיפרו אותו, וזה כלי מאוד חזק לגרום לאנשים להתוודע לעולמות שהם לא מכירים, כי זה המדיום הכי ויזואלי, רגשי, זמין. לא המצאנו את הגלגל, לקחנו סיפור די נפוץ בחברה הישראלית, אבל בגלל שהוא לא מיינסטרים, לא סיפרו אותו ככה עד היום. היו כתבות בעיתונות וגם בטלוויזיה, אבל לא בצורה הזו. אני חושבת שזה עשה שירות, בעיקר כי המון חילונים לא נחשפו להתמודדויות של החברה הזו, שהיא יחסית סגורה, ואנחנו לרוב נחשפים אליה רק באור שלילי. למשל כשיש הפגנות של פלגים מאוד קיצוניים בחברה החרדית נגד גיוס - זה הרגעים שבהם אנחנו נחשפים לסיפור של החרדים שמתגייסים, אבל לא הכל שלילי, יש סיפורים מאוד יפים".
לצורך הסדרה, היוצרים ערכו תחקיר מקיף. "דיברנו עם כל מי שיכולנו", מספרת שוסטר, "ערכנו ראיונות ופגישות עם חיילים וחרדים מכל מיני זרמים - ליטאים, חסידים, כדי להבין את השוני בין כולם. יואב שוטן גושן גם הצטרף לטירונות של הנחל החרדי". לדבריה, אירועים רבים בסדרה מבוססים על דברים שקרו במציאות: "הרומן הרדיופוני בין יעקב ותמר קרה באמת בין חייל מהגדוד החרדי לתצפיתנית חילונית, והם התחתנו בסוף בחתונה כשרה".
בתור חילונית, הופתעת מהדברים שגילית על העולם החרדי?
"כן. היו המון דברים שהפתיעו אותי, וגם ההבנה שהם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך. הסיפורים ששמעתי מאוד דומים לדברים שכולנו מתמודדים איתם – אהבות, אכזבות, חברויות, הצורך בתחושת שייכות. כולנו בני אדם, אנחנו פשוט עושים את זה במסגרות שונות".
הרגשת שיש נכונות מצד החרדים?
"כל האנשים שראיינו שמחו מאוד לעזור לנו לספר את הסיפור שלהם, כי להם אין את האפשרות לספר אותו באותה צורה כמו שלנו. הם שמחו לספר לנו את האמת על הדברים שהם חווים ביומיום, איך הם מתנהלים בעולם. אני חושבת שהם גם נהנו מהידיעה שהולכים לספר את הצד שלהם בתוך הסיטואציה - בסדרה סיפרנו למה הם מתגייסים, וגם למה הם לא מתגייסים, ואת המורכבויות שיש בזה".
כשאני שואלת לגבי עמדתה על גיוס חרדים, היא מפתיעה אותי מעט: "אני לא חושבת שצריך לגייס את כולם, בלי קשר לחרדים. הצבא לא מתאים לכל אחד, וגם בסופו של דבר אין צורך בכולם". בנוסף, היא מסבירה שהחרדים שמגיעים לצבא הם הרבה פעמים אנשים שלא מצאו את עצמם בישיבות, והאופציה האחרת עבורם היא הרחוב, "ואז הצבא מקנה להם ערכים של אחווה ואחדות. זה מאוד חיובי, אבל לא בשביל כולם".
אמרנו אנשים שלא מוצאים את עצמם בישיבות, אמרנו שבאבניקים. הסדרה החדשה והמרעננת של הוט, שביים מאור זגורי, עוסקת בארבעה בחורי ישיבה צעירים, שרואים סרטים בלפטופ בחדר, מתיידדים עם מלצרית חילונית בבית הקפה הקבוע שלהם וקונים קפסולות של נספרסו לצד איי רובוט מ-eBay.
דניאל פארן הוא היוצר והעורך הראשי של הסדרה, לצד אלירן מלכה, יוצר והוגה הרעיון. "אלירן הביא את הסיפור אליי, וכבר בהתחלה ראיתי יופי בארבעת הגברים האלה", אומר פארן. "אמרתי לו שמבחינה מקצועית הסדרה תעוף ותהיה אחת הטובות בישראל, אם הארבעה האלה ייטמעו בקרב הצופים, והם ירגישו אמפתיה לכל מהלך, מחשבה ודיבור שלהם".
פארן מגדיר את עצמו כאיש דתי, איש ירושלים: "אני מכיר את העולם החרדי, מכיר את השכונות והאנשים. הזרימה היא הדדית, אין שום מרחק או שנאה, חס וחלילה". כמוהו, גם מלכה הוא חובש כיפה ובוגר ישיבה תיכונית, אך השחקנים בשבאבניקים הם חילונים גמורים - שניים מהם מוכרים לכם מהסדרה "זגורי אימפריה", לצד שחקנים מפורסמים כמו גורי אלפי ודב נבון. "אלירן לקח את השחקנים למפגשים עם אנשים דומים להם בעולם החרדי. הם התלבשו כחרדים ויצאו להסתובב בשכונות בירושלים, ממש נטמעו כמסתערבים", מספר פארן. "הם עשו גם שבתות ולימוד, וכל זאת כדי להבין את הלשון, את הניגון הפנימי".
את התגובות לסדרה מגדיר פארן כדבר מדהים: "עשיתי כבר דברים בטלוויזיה שיצרו תהודה, כמו 'עבודה ערבית', אבל זה עולה על כל דבר שקיבלתי עד היום. התגובות הן בעיקר מחילונים, אבל גם מחרדים. בפרק הראשון ביוטיוב צפו מיליון איש, אני חושב מי אלו המיליון האלו, כנראה שרובם מהעולם החרדי, הרי אין להם טלוויזיה".
אתה מרגיש שהתוכנית מקרבת בין חילוניים ודתיים?
"זה לא אני אומר, זה אומרים לי החילונים. עורך התסריט, אורי וייסברוד, אומר לי – דני אני מרגיש שהתוכנית הזאת מקרבת בין דתיים לחילוניים. לא לשם זה נעשה כפי שזה נעשה, אבל אם זה עושה משהו למישהו – אז סבבה".
אסף מלחי, חוקר ומומחה לתעסוקת חרדים במינהל המחקר של משרד העבודה ובמכון הישראלי לדמוקרטיה, צפה בכל הסדרות על החרדים. "אלו סדרות נגישות מאוד, ונוצר סביבן שיח. בחוג מכריי, חרדים וחילונים, הדעות מאוד חיוביות", הוא אומר. "המדיה התקשורתית מנסה לחשוף ולייצר את הדרמות של האוכלוסייה הכל כך מיוחדת הזו, חברה שבמידה רבה מעמידה מולנו תמונת ראי הפוכה של כל הערכים והנורמות שגדלנו והתחנכנו עליהם. לכן זה כל כך מעניין, למשל כל מה שקשור ליחסים שבינו לבינה, כל מערך השידוכים ומה מותר ומה אסור".
מלחי סבור שהסדרות האלו יכולות להפחית שסעים בחברה, ולהפחית את הדעות הקדומות והסטריאוטיפים שלנו כלפי האוכלוסייה החרדית. "ברוב החוגים החרדים יש תודעה של מיעוט שנרדף על ידי המדינה, במיוחד בתקופות שמנסים לכפות עליהם גזרות כמו חוק הגיוס. הסדרות האלו גורמות לחלקנו להסתכל על החרדים במבט יותר משועשע, יותר סלחני ורך, ובעיני זו מגמה חיובית מאוד".