אם המבורגר כמו זה של ההמבורגר של גיא (Guy’s Burger Truck) היה מוגש בתל אביב, אין סיכוי שהיה גוף תקשורת אוכל מקומי שלא היה כותב עליו בהרחבה. אבל הוא לא, הוא מוגש בלב מתחם פרדס חנאי טיפה מנומנם שקשה לדעת על קיומו אם אינך תושב האזור, ואומנם - אם תחפשו את שם המקום בגוגל יעלה מספר זעום של כתבות שבהן הוא מוזכר במהלך השנתיים שבהן הוא פעיל.
ההפך ממסעדה
הטראק של גיא בן אשר פועל בלב מתחם הידית - מתחם קולינרי שמשלב גם כמה חנויות יצירה מקומיות (אמרנו, פרדס חנה) - ואלמלא עומס המכוניות החונות בדרך העפר שמובילה למתחם היינו מפספסים אותו בקלות. יושבים כאן מסביב לשולחנות פיקניק מעץ, באווירה מעט מרושלת, ובכלל, הווייב במקום מעביר די במתכוון את התחושה שמדובר בסוד ידוע בקרב תושבי האזור והסביבה, שלא בהכרח מעוניינים שכולם ייחשפו אליו.
את הפוד טראק פתח בן אשר אחרי כברת דרך משמעותית בתעשיית המזון המקומית. במשך שנים הוא הפעיל בבנימינה את מסעדת גאיה (שנסגרה ב-2014), וכן היה הבעלים של מסעדת מנואלה האיטלקית החביבה מאוד בזיכרון יעקב. כמו שפים רבים נוספים, גם הוא עשה בשנים האחרונות את הדרך ממסעדות שף, שמאלצות תמחור גבוה והשקעה בשפע פרטים שאינם בהכרח אוכל, לאוכל פשוט לכאורה שמוגדר טכנית גם כאוכל מהיר, בתקווה שהוכיחה את עצמה שדווקא במקום כזה יוכל לבטא את עצמו בצורה המיטבית, ותכלס גם להרוויח כסף.
טראק ההמבורגרים של גיא הוא ההפך הגמור ממסעדה, וניכר שדווקא החופש הזה מאפשר לו להתמקד בדבר החשוב ביותר: טיב האוכל. הוא גם מאפשר לו למכור ארוחה שכוללת המבורגר, צ'יפס ובירה במחיר של 65 שקלים - וזה במקרה שבחרתם בבירה ממבשלת שבט הפרדס חנאית, שפועלת ממש בסמוך לטראק, ולא ברעותה התעשייתית שעולה 5 שקלים פחות. בקיצור, מחיר שהוא הגון ביותר ביחס לתמחורים המשתוללים בכל הארץ (ובעיקר במרכזה), ובטח ביחס לתמורה שמקבלים פה.
המבורגר טוב צריך רק צ'יפס
ב-Guy’s Burger Truck מגישים המבורגר לא פחות ממעולה (סמאש בורגר, אם תרצו לדייק, ועל כך מיד), בראש ובראשונה כי הוא חף מגינונים. ההמבורגר של גיא לא רודף אחרי התהילה או הצילומים לרשתות החברתיות והוא נקי מכל גימיק. יש כאן המבורגר קלאסי או צ'יזבורגר, וזה הכל. רוצים קציצה כפולה בלחמנייה? אפשר גם. אבל תשכחו מהתוספות מנקרות העיניים שהתרגלנו לראות בשלל המבורגריות שף נוצצות, שפעמים רבות מחפות על טעם הבשר או איכות הצלייה. שום חומרי גלם מפונפנים, שום תיבול אגרסיבי ואף מילה על מנות צד. פשוט יופי של קציצה - לא עבה מדי, לא דקה מדי, עסיסית ברמה שנוזל ממנה מיץ על הידיים בעת האכילה.
לפני שנמשיך, מילה על סמאש בורגר - הטרנד שהגיע אלינו בשנים האחרונות מארצות הברית וזכה להתאזרח פה בכבוד ובמהירות. הדבר היחיד שמייחד את הסמאש בורגר אל מול המבורגר רגיל הוא שטח הפנים שבא במגע עם משטח הצלייה. הקציצה של הסמאש בורגר נלחצת אל המשטח הלוהט, וכך חלקים גדולים יותר שלה מקבלים את הצריבה המיוחלת, וזוכים ליהנות מאפקט מייארד - התגובה הכימית שאחראית לשכבה השחומה, הכביכול מקורמלת, של הבשר. בסמאש בורגר יש יותר מהשכבה הזאת, זה הכל, מה שגם מייצר קציצה פחות סימטרית ועגולה אך לא בהכרח פחות עסיסית.
הקציצה של גיא מבוססת על תערובת נתחי בשר בקר סודית (כך לפי העובדים פה) עם אחוז שומן ניכר, שנקצצת ביד ומתובלת במשורה במלח ופלפל בלבד. היא עולה על הפלאנצ'ה עם ההזמנה, משודכת לירקות פריכים ופלפל חלפיניו כבוש (למי שבעניין של תוספת חריפה, נעימה וחמצמצה, והאמינו לנו שאתם בעניין), ונכנסת ללחמנייה מתוקה מעט, אוורירית וקלילה במיוחד.
אחרי שניסינו גם את הגרסה הרגילה של ההמבורגר וגם את הצ'יזבורגר, אנחנו יכולים לדווח שאפילו בתוספת הגבינה, שמוסיפה עוד נופך שומני לחגיגה, אין צורך. השומן של הקציצה מספיק בהחלט, וכך גם אפשר ליהנות עד תום מטעמי הבשר הנקיים והמוצלחים, מבלי לעמעם אותם. כשההמבורגר טוב, אין צורך בשום תגבור. אולי רק של צ'יפס.
וגם על הצ'יפס כאן ראוי להרחיב: לא הגרסה הקפואה הדקה שהתרגלנו לפגוש כמעט בכל המבורגרייה (גם הנחשבות ביותר), לאור רצון לחסוך בעלויות ובשעות כוח אדם, אלא פלחי תפוחי אדמה אדומים על קליפתם, שמטוגנים פעמיים לפי הספר, ומוגשים מהבילים אחרי הקפצה קלה במלח. צ'יפס מחוספס וכפרי, נימוח ורך בפנים, שעושה כבוד לתפוח האדמה ולטעמו, כזה שקשה להפסיק לאכול עד שאחרון הפלחים אזל מהמגש. ההערה היחידה שלנו היא שנדרש שדרוג ברמת הרטבים, כי לצ'יפס והמבורגר כאלה מגיע יותר ממיונז, קטשופ וחרדל תעשייתיים, פופולריים ככל שיהיו. טאץ' קטן בדמות איולי שמכינים במקום או אפילו רוטב חריף שיחליף את החרדל - והחוויה כולה תהפוך למוצלחת יותר. בטח כשמאחורי המקום עומד שף.
כן, פרדס חנה
באופן כללי אין הרבה מקומות בישראל שהצליחו לאפיין ולייחד את עצמם כמו פרדס חנה, עם אווירת הרוגע והשאנטי, מגוון הטיפוסים הצבעוניים וגם בתי האוכל והמסעדות. בזמן שחלק ניכר מערי ישראל נראות כמו העתק הדבק זו של זו, פרדס חנה מצליחה להתבלט בנוף בזכות חד פעמיותה. בשנים האחרונות היא גם הולכת והופכת למוקד קולינרי עם סגנון משלו, ששופע ייצור ארטיזנלי בדגש על תוצרת מקומית, ונוכחות בולטת של אוכל טבעוני, כתוצאה מהביקוש בקרב תושבי האזור. אפשר למצוא בפרדס חנה את אחת ממנות הראמן הטובות מסוגן בארץ, במסעדת קמדו היפנית; אוכל תאילנדי מעולה במחתרת התאילנדית, שראויה גם היא לביקור במסגרת המדור הזה; ואחלה של אוכל הודי באננדה המקסימה.
מלבד טראק ההמבורגר, שפעיל בימים שלישי עד שישי משעות הצהריים ועד הלילה, ומבשלת הבירה שבט שעושה כבוד לאלכוהול המקומי, בשעות היום פועל כאן גם בית קפה מעולה בשם בלומס, שמציע מאפים מתוקים ומלוחים שמיוצרים על בסיס יום יומי על ידי שתי אופות מהאזור וגם קפה מצוין. בימי רביעי בערב נפתחת מול טראק ההמבורגרים מסעדת פופ אפ יפנית בשם YATAI (שבשבועיים הקרובים נמצאת בהפוגה אך תשוב בקרוב), המציעה אוכל יפני ביתי שמכינות אם ובתה, יפניות במקור, כולל מספר רולים משתנים של סושי, אגדאשי טופו מעולה, אוניגירי וקארי יפני בשרי וטבעוני לצד בירה יפנית. אם כל זה לא מספיק, השבוע נפתח כאן בימי שישי דוכן מאפים וקינוחים חדש של אופה מקומי, שגם מספק את הבראוניז שמוגשים לקינוח בטראק ההמבורגרים.
ההיצע כאן שופע וכמו שאפשר לראות רק מתרחב כל הזמן, כך שיש לא מעט במה להתקנא בתושבי האזור, שיצרו להם סצנה טעימה ומבודלת משלהם בעוד ערים גדולות קרובות ומאוכלסות בהרבה כמו חדרה או אפילו נתניה נותרו הרחק מאחור. ועכשיו, כמו שלמדנו בביקור הנוכחי, למיקרוקוסמוס הקטן והטעים הזה מצטרף גם המבורגר פשוט ומעולה, ששם בכיס הקטן כמה מההמבורגרים הכי מדוברים בארץ.
Guy's Burger Truck. מתחם הידית, חרושת 1, פרדס חנה. 054-6644090