הפיצה, יותר נכון, הפיצות שאכלנו בנאופוליטן נכנסות אוטומטית לרשימת הפיצות הכי טובות בישראל. נאופוליטן מתיישרת לפי הסטנדרט הגבוה של פיצות נפוליטניות מסורתיות: טאבון עצים שמפיץ ניחוחות מופלאים, בצק מחמצת שאור בהתפחה "מחמירה" של 48-72 שעות והקפדה על חומרי גלם איכותיים.

זאת למעשה הפעם הראשונה שאכלנו בנאופוליטן, אבל קדמו לה שני ניסיונות כושלים, זאת בגלל שהבצק פשוט מאוד אזל. זה לא נכתב במרמור חלילה, להפך: זה נכתב בהערכה גדולה לתשוקה וההתמסרות של בעל המקום לאמת שלו. אורן אבני לא מתפשר ולא מעגל פינות, וזה תמיד כיף להיתקל במסעדנים כאלו. 

מסעדת נאופוליטן חיפה (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
מסעדת נאופוליטן חיפה | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

נאופוליטן פיצה. טאבון עצים מרהיב שהגיע מאיטליה (צילום: דרור אבני,  יח"צ)
נאופוליטן פיצה. טאבון עצים מרהיב שהגיע מאיטליה | צילום: דרור אבני, יח"צ

את הארוחה פתחנו בסלט ירוק כיפי, שבתל אביב היינו משלמים עליו לפחות 10-15 שקלים יותר (כאן הוא עלה לנו 37 שקלים). הרכיבים (חסה, ארוגולה, צנונית רד מיט, קיווי ושקדים קלויים) היו טריים שבטריים וקיבלו טיפול מדויק, התוספות פגעו בול ובאופן כללי סלט ירוק טרי ומעט חמצמץ הוא מנה אולטימטיבית ללוות מנת בצק וגבינה. 

סלט ירוק נאופוליטן (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
סלט ירוק נאופוליטן | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

הפיצות כאן מגיעות לצד מספריים או סכין ומזלג, כנהוג לאכול פיצות מהז'אנר הפוליטני, זאת כי הבצק במרכז הפיצה דק ורטוב ופחות מתאים לחיתוך משולשים (והמספריים לא פוגעים במרקם הבצק). פיצה מרגריטה (54 שקלים) מוגשת עם גבינת גרנה פדנו ומוצרלה, רוטב עגבניות, מלח ים ושמן זית של פתורה. אפרופו שמן הזית המעולה של פתורה, עוד טאץ' שמעיד על הרמה הגבוהה בנאופוליטן הן טעימות שמן הזית שמביאים לשולחן: אחד חרפרף ועוקצני ואחד בעל גוף יותר מלא וארומטי. הרי לפיצות הנפוליטניות יש שוליים עבים ותפוחים, אז מפנקים בשמן זית לטבילה. מדובר בפיצה מרגריטה ישר ולעניין, כזאת שאחריה יכולים מיד לחסל עוד אחת (חיפאים אגב יכולים ליהנות ממשלוחים הביתה).

פיצה מרגריטה (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצה מרגריטה נאופוליטן | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

הפיצה השנייה שלקחנו היא מהפיצות המיוחדות של המקום, ולא היה קל לבחור אחת; פיצה ארטישוק ירושלמי (67 שקלים). ציר פטריות, ארטישוק ירושלמי צלוי, מוצרלה, גרנה פדנו מיושנת, גרגר נחלים, אגוזי לוז קלויים ומלח ים. שלל המרכיבים התחברו לכדי ביס נהדר ומאוזן, וכל אחד מהמרכיבים הצליח לבוא לידי ביטוי בפני עצמו. עם זאת, הבטחנו תלונה קטנונית וכעת נקיים: השוליים התפוחים, שהיו טעימים, היו משובצים בקצת יותר מדי בועות שרופות. הטעם השרוף מחמיא לפיצה והוא חלק מהותי מחוויית האכילה, אבל נדמה שפה אפשר היה להסתפק במעט ממנו. זהו, חוץ מזה ברור לנו שעוד נחזור לנאופוליטן ושהיא משמשת תירוץ מיידי לכל פחמימאי חובב להגיע לסיבוב אכילות חיפאי, שהרי לא חסרים בה מוסדות אכילה אהובים וטובים.

פיצה ארטישוק ירושלמי (צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako)
פיצה ארטישוק ירושלמי | צילום: ניצן לנגר, אוכל טוב, mako

נאופוליטן. הנמל 37, חיפה. טלפון: 04-6166950