נדמה שרק סיימנו לטחון סופגניות, והנה אנחנו מוצאים את עצמנו בשיאה של עונת אוזני ההמן - עוגיות שיש להן הרבה פחות מעריצים מאשר למתחרות מחג האור, אבל עדיין מחזיקות בקהל אוהדים נאמן. אז הפעם התכנסנו כדי לבדוק איפה אפשר למצוא אוזני המן קלאסיות וטובות, ועימתנו ראש בראש בין רשת רולדין לרשת המאפיות שמו.
במבחן הטעימה בחרנו ללכת על הווריאציות הקלאסיות ביותר - אוזן המן במילוי שוקולד ואוזן המן במילוי פרג. ברולדין זכינו לרכוש את אוזני ההמן ביחידות - 6 אוזניים עלו לנו 24 שקלים (120 לקילו) - ואילו בשמו נאלצנו לרכוש קופסה שלמה, שעלתה לנו 39 שקלים.
מה חשבנו?
באופן כללי, אוזני ההמן של רולדין היו גדולות ומכובדות יותר מאלה של שמו, שהיו קטנטנות וקוקטיות (ומכיוון שהן מגיעות בקופסה גדולה, ככל הנראה אפשר לאכול מהן עד שהקופסה מתרוקנת, בלי לשים לב). כשאחזנו בידינו אוזן המן של רולדין הייתה לנו תחושה של עוגייה של ממש, שיחידה ממנה תספק אותנו.
כחובבי פרג שמחנו בכמות המילוי הגדולה שהסתתרה באוזן ההמן של רולדין. גם הבצק הפריך של רולדין היה מצוין בגרסת הפרג. אצל שמו, לעומת זאת, הרגשנו שהבצק הפריך חוטא לשמו - יותר ממה שהוא היה פריך הוא נטה להתפורר, ומלית הפרג הייתה דלה מדי ולא פיצתה עליו.
>> מחפשים רעיונות למשלוח מנות שווים?
בגרסת השוקולד התוצאות היו הפוכות. הבצק הפריך של שמו אכן היה פריך כראוי, אוזני ההמן הדיפו ניחוחות מטריפים ומילוי השוקולד היה נהדר ועשיר. גם אוזן ההמן השוקולדית של רולדין הייתה טובה ועשירה במילוי, אבל הפעם הקטנות הממכרות של שמו גרפו את הניצחון. למעשה, אוזני ההמן השוקולדיות של שמו היו המנצחות של מבחן הטעימה כולו.