שווארמה היא אחד ממאכלי הרחוב האהובים ביותר בישראל, ולגמרי אפשר להבין למה; פיתות ממולאות בבשר מתובל (הודו, פרגית או כבש), סלטים, רטבים וצ'יפס לא מרגיש כמו משהו שאפשר ליפול איתו. גם אנחנו אוהבות שווארמה, מאוד, ולכן החלטנו ללכת על קרב בין שתי מנות סופר-מיתולוגיות: השווארמה של שמש ברמת גן ושווארמת כתר המזרח בתל אביב.
כתר המזרח
מה הזמנו? מנת שווארמה פרגית בפיתה עם עמבה, טחינה, סלט ירקות וסלט כרוב. שילמנו על הפיתה (כולל שקית צ'יפס, שהיה משמים במיוחד) 35 שקלים.
מה חשבנו? במבט ראשון הפיתה של כתר המזרח שידרה לנו בלגן אטומי: העמבה נזלה מכל כיוון, הטחינה הציפה את הכל, ובאופן כללי כנראה שכל מי שהוא טיפה איסטניס היה חוטף ממנה חלחלה. אבל הטעם - הו הטעם! פיתה רכה מלאה בבשר פרגית עסיסי ומתובל במידה, עם סלטים שהיו בדיוק בכמות הנכונה ורטבים במידה מספקת.
שורה תחתונה: אומנם לאכול אותה יאלץ אתכם להתלכלך – אבל זה לחלוטין שווה את זה. יופי של פיתה באחלה מחיר.
שווארמה שמש
מה הזמנו? פיתה עם שווארמה הודו, שהייתה אמורה להכיל גם מגוון סלטים, טחינה ועמבה. שילמנו 33 שקלים.
מה חשבנו? הפיתה של שמש הייתה פיתה מרובעת קטנה ואסתטית במיוחד. הדבר הבולט ביותר בה היה שהיא הכילה כמות מכובדת מאוד של בשר, אבל שום דבר אחר: לא טחינה, לא נוכחות של עמבה ובוודאי לא של סלטים. אנחנו באופן אישי התאכזבנו כי התוצאה הייתה פיתה יבשושית במיוחד. בקיצור, פיתה שמיועדת לחובבי ה"נטו בשר", אם כי חשוב לציין שהבשר לא היה עסיסי אלא יבשושי ופריך. אולי אתם תיהנו כאן, אנחנו קצת פחות.
שורה התחתונה: ציפינו להרבה יותר ממי שנחשבה בעבר כשווארמה מיתולוגית. פייר, התאכזבנו.
