מארי (Maree)
מארי היא מסעדת רופטופ המשתרעת על שטח של 900 מטרים בקומה 15 במלון Vert. אחרי שהתפאורה הדרמטית, הצוות והווליום הגבוה של המיקסים של הדי.ג'יי יפסיקו להמם אתכם תגלו שגם האוכל במקום לא רע, ומשקאות האלכוהול מצוינים ממש. על התפריט חתום השף אביב משה, והוא כולל כבד אווז (כמובן), פילה לברק, חלת בקר, שקדי עגל, פילה מוסר ונתחי בשר מעולים הנצלים בתנור ג'וספט. המחירים לא נמוכים ועומדים על 60-98 שקלים למנה ראשונה, 58-138 שקלים למנת ביניים ו-138-239 למנה עיקרית, והמנה הכי יקרה היא צלעות טלה - 349 שקלים. אומנם לא זול, אבל חוויית בילוי "בגבוה" שכנראה תזכרו הרבה זמן.
האפיסרי
מעדנייה המוגדרת כבית אוכל, גם היא של השף אביב משה, הפועלת במתחם פיאנו ומציעה אוכל מוכן מכל העדות לקנות הביתה, וגם ארוחת טעימות לאכול במקום. את הארוחה אפשר להזמין בימים ראשון-רביעי ב-12:00-16:00 והיא עולה 69 שקלים. במחיר הזה תקבלו 5 סלטי "פותחים שולחן", בייגל ירושלמי, מנה ראשונה שיכולה להיות מרק קובה סלק, קובה מטוגנת או מלפוף כרוב ומנה עיקרית מנחמת. את החלל עיצבה המעצבת מאיה גיגי (בת זוגו של משה), ומוצבת בו ויטרינה מפוארת שמציגה את האוכל בצורה שלא תשאיר אף אחד אדיש. חוץ מאוכל מוכן אפשר לקנות במקום שמני זית וסוגי חומץ מיוחדים, ממרחים, תבלינים, תערובות תיבול, ריבות, מבחר סוגי דבש, גלידות, מתוקים, גרנולות, פיצוחים, סלטים, פסטות, רביולי ורטבים להכנה בבית. בקיצור, לא מומלץ להגיע רעבים.
פלאפל נתניה
הפלאפלייה הצנועה למראה היא הזוכה שלנו בתואר העצירה הכי כיפית על כביש החוף במחלף נתניה. היא ממוקמת בכניסה לתחנת דלק סונול ושום דבר מבחוץ אינו מרמז על כך שמדובר במקום נהדר שכדאי לעצור בו. השירות מדהים, תמיד חייכני וכיפי, ותוך שניות תקבלו מנה של פלאפל רותח בפיתה מפוצצת בכל טוב. אין פה אגדות וסיפורים עתיקים, גם לא מתכון סודי או אג'נדה שיווקית. פשוט מקום מצוחצח שכיף לאכול בו פלאפל טעים, לא משנה באיזו הזדמנות ובאיזה הרכב.
הבוריקה של הרצל
השמועה מספרת שלמעשה השוק של נתניה נבנה סביב דוכן הבוריקה של הרצל. מדובר אולי בדוכן המיתולוגי ביותר בשוק, וללא ספק מהעמוסים שבהם, שכל נתנייתי אוהב ומכיר כבר למעלה משישים שנה. מציעים כאן שרשרת אינסופית של בוריקות (אפשר גם בוריקה בפיתה) עם ביצה ותפוחי אדמה. אין מה להכביר מילים, אין לנו ספק שאם אתם מכירים מישהו מנתניה הוא כבר סיפר לכם על הדוכן הזה. ואם לא, בואו לאכול בוריק פריך ותיווכחו בעצמכם.
מעדניית בוקובזה
גיא בוקובזה הוא דור שלישי למעדניית בוקובזה בלב השוק הנתנייתי. הדבר הראשון שעובר בראש כשנכנסים למעדנייה הזאת: איך לעזאזל כל כך הרבה אוכל נכנס למקום כל כך קטן? מדובר בפלא של ממש. בכל פעם שפוסעים לאורך המסדרון הארוך, שהוא בעצם המעדנייה, מגלים על המדפים קסמים חדשים: אוכל מוכן מכל הסוגים - קרעפלך, קיגל, גפילטע פיש וגם מפרום; זיתים מכל הסוגים והמינים; כבד קצוץ; אינספור סלטים חמים וקרים; מיני סוגי אורז; קציצות בקר; לטקעס ועוד ועוד. בימי שישי המבחר מתרחב אפילו יותר והמקום מציע גם בשרים כמו אסאדו או תבשיל לשון. אנחנו נפלנו בקסמם של הדגים הכבושים והמלוחים שנעשים כאן ומבחינתנו הם בעצמם שווים ביקור במקום: טונה נהדרת בעישון קר, סלמון מעושן פנטסטי, פורל, לקרדה, בוטרגה וכל מה שחובבי דגים מלוחים יכולים רק לחלום עליו. תענוג.
שניצל איילה
אחד המוסדות המפורסמים ביותר בנתניה וסביבותיה, שפועל כבר עשרות שנים באותה נקודה בדיוק בפאתי השוק. שמו של המקום הולך לפניו - בזכות האוכל, אבל גם בזכות הגישה הקשוחה שמאפיינת אותו. אנחנו ממליצים לכם להתגבר על החשש ולא להתרגש, השניצל בהחלט שווה את זה. אל תשכחו לבקש את החציל המטוגן הנהדר בצד, מדובר בסוג של צ'יפס דק עם שכבה פריכה של קמח, ביצה ותבלינים כיפיים, מטוגן לכדי שלמות וממכר. את השניצל אפשר לאכול בבגט, בפיתה או בצלחת, ובתפריט יש גם מנות כמו שקשוקה, חביתה ומעורב, אבל לכאן מגיעים בשביל שניצל בבגט גדול, עם לימון כבוש טוב, צ'ירשי כמובן, כרוב לבן, חומוס וטחינה.
צ'צ'ו
מסעדת צ'צ'ו היא כנראה המסעדה הכי מפורסמת בנתניה, ובצדק. את המסעדה פתח ויקטור וטורי בשנת 1963 והבנים שלו, נתן ויצחק, ממשיכים את דרכו ומעמידים את הסירים על הפתיליות מדי לילה. גם למי שפחות מתחבר לאוכל הזה שווה להגיע, ולו רק בשביל הריח הנוסטלגי של הפתיליות. הסירים כאן בדרך כלל קבועים, אך יש גם תבשילים עונתיים מתחלפים, וחשוב לדעת שאחרי השעה שבע בערב אין מה לחפש פה כי האוכל נגמר והולכים הביתה. בין הסירים תמצאו תבשיל שעועית עם בשר; דג מרוקאי; קציצות בשר; מפרום תפוחי אדמה או חציל; פקיילה; ובמיה עם תפוחי אדמה (החביב עלינו מכולם!). לא רוצים להיכנס למרכז העיר? סניף נוסף של צ'צ'ו פועל בפולג ואף מציע משלוחים, למרות שלטעמנו אין על המקור.
פינוקי האוכל של כרמל
גם את פינוקי האוכל של כרמל אי אפשר שלא להזכיר כשמדברים על שוק נתניה ועל אוכל נתנייתי בכלל. גם כאן המטבח הוא טריפוליטאי ועל השולחן תפגשו מנות כמו טבחה ביל סלק עם תפוחי אדמה, בשר, שעועית ועלי מנגולד שבושלו לכדי גוון שחור-ירוק עמוק ועז טעמים; תבשיל שעועית ובשר ברוטב עגבניות; קוסקוס ועוד.
חומוס עוזי
חומוס עוזי הוא עוד מוסד נתנייתי מפורסם ששמו הולך לפניו. שנים על שנים שהנתנייתים שומרים על נאמנות לחומוס הזה, שמוכן כמובן מדי יום, וחייבים לבוא מוקדם כי אחרת החומוס נגמר ואז זהו, המקום נסגר לאותו היום (כמה מוקדם? אל תנסו להגיע אחרי שתיים או שלוש). גם לפול שמוגש עם החומוס (לא חובה כמובן) יש עדת מעריצים לא קטנה, וכל שנותר לכם הוא לשפוט בעצמכם.
JB פטיסרי
את הפטיסרי הצרפתי הזה פתחו שני בני דודים, קונדיטורים במקצועם, שרצו לתת מענה לקהל הצרפתי ההולך ומתרחב בנתניה, ובייחוד זה שתר אחרי הקרואסון עתיר החמאה או הפאן או שוקולה. ג'יי.בי צוברים להם עדת מעריצים שהולכת ומתרחבת בזכות תופינים צרפתיים כמו אקלרים טובים, מאפה קווין אמאן, עוגיות מדלן קלאסיות וקינוחי ויטרינה מרשימים, וגם בזכות מבחר כריכים וטוסטים שמציעים כאן לרעבים יותר.
הפריקסה של חיימיקו
רגע רגע, לפני שאתם אומרים לנו שהפריקסה של חיימיקו הוא בכלל מהוד השרון, הרשו לנו לבשר שגם בנתניה יש סניף. המקום נפתח ממש עם פרוץ הקורונה, התחלה לא אידיאלית, ומגיש פריקסה קלאסי, בוריק בתוך פריקסה לחובבי הטיגון על טיגון, בוריק ביצה או תפוחי אדמה, פריקסה שקשוקה וכן מנת קינוח מטוגנת, שנקראת בננה לוטי אך מוגשת בפריקסה.
קפה ונציה
מוסד נתנייתי שנראה כאילו קפא בזמן מאז נפתח בשנת 1967, ומשרת נאמנה את חובבי הקינוחים הטריפוליטאיים שמבוססים בעיקר על שקדים. יש כאן עממבר - עוגיות ללא קמח על בסיס שקדים במרקם מצוין שהולכות נהדר עם אספרסו; בוריק מתוק ממולא בקרם שקדים; עוגיות רייבה טריפוליטאיות (שיש שמכנים אותן עוגיות חול); עוגיות לחות של שקדים וסולת; וקינוח בוקה די דאמה, או בתרגום חופשי "שפתי הגברת" - עוגת שקדים מתוקה מתוקה. מה שותים? רוזטה כמובן, גם היא נעשית במקום.
בר איטליה
בר איטליה הוא בראסרי איטלקי רחב ידיים שפתחו המסעדן שימי שוורץ והשף שחר ברנע (מסעדת פומו). במרכז המקום בר גדול והתפריט מציע מנות איטלקיות הפופולריות בישראל עם הרבה רטבים עשירים, כמהין שמאוד בולט בהרבה מנות וערמונים כמובן. הכי כדאי להזמין כאן מנות עם דגים טריים שהן ממש מעולות כמו למשל ברוסקטת טונה אדומה. הפיצות שבתפריט ענקיות, הרבה יותר גדולות ממה שנהוג להגיש במסעדות איטלקיות ומבחר פסטות כולל טורטליני נהדרים ממולאים בבשר אסאדו בבישול ארוך, חמאת שימאגי, פטריות יער ודמי גלאס פרמז'ן. גם מנת ניוקי לא פחות ממעולה והיא מגיעה עם חמאת כמהין וצ'ינזנו ערמונים. המנות נדיבות, המחירים בהתאם, האווירה מרשימה ביותר והשירות אדיב ממש. בקיצור, לרגע תשכחו שאתם בעצם בנתניה.
ני-שי
המסעדה האסייתית המדוברת שפתחה קבוצת קיסו במלון ווסט לגון, שהיא אחת המסעדות הגדולות והמעוצבות בנתניה, עם קיר פסיפס צבעוני בכניסה, בר ענק, מטבח חצי פתוח ושטח כולל של 500 מ"ר. התפריט כנהוג בכל מסעדות הקבוצה מציע סושי, מנות ווק, מנות גריל, כיסונים מאודים, לחמניות באן, סלטים ועוד.
פלאפל מוסא
הפלאפל הבולט של נתניה, שמגיש מנות פלאפל שונות מאלה שאנחנו רגילים אליהן. בפיתה אחת כאן יש הכל מהכל: נוכחות ניכרת של חומוס עם גרגירים, ביצה, כדורי פלאפל וסלטים. זו מנה לאנשים שלא מפחדים לערבב, ואנחנו בהחלט לא מפחדים. פיתה פלאפל משביעה במיוחד שהיא להיט בטוח בביקור בעיר.
פראטלי
מסעדה נוספת שנפתחה בגל האיטלקי שפקד את נתניה. פראטלי ממוקמת באזור התעשייה ומציעה עיצוב דרמטי ועדכני ותפריט שכולל את כל הקלאסיקות, כמו פולנטה, ארנצ'יני, קרפצ'ו, סלט קפרזה, פנצנלה, פסטות, ניוקי ציידים, ריזוטו ופיצות, ביניהן פיצה קרבונרה ופיצה בוראטה. בגזרת העיקריות מציעים כאן בין השאר שוק אווז קונפי ורוטלו תרד.
Mojo ו-Mojo next Door
Mojo הוא מוסד קולינרי הפועל באזור התעשייה של נתניה, ובצמוד אליו פועל אחיו הצעיר Mojo next Door, שהוא בר קוקטיילים אסייתי. התפריט של מוג'ו מציע את כל מטבחי מזרח אסיה בגרסאות מותאמות לקהל ים תיכוני, כך שיש כאן גם סושי, גם פאד תאי וגם מנות עם טאץ' הודי כמו בומביי צ'יקן ראפ. במרכז המסעדה בר ומסביבו שולחנות הממוקמים במפלסים שונים.
בר הנקסט דור הוא הגרסה הצעירה של המסעדה, ותפריט האוכל שלו מציע כדורי סושי, פאני פורי, אספרגוס צלוי וביף באן – בקיצור, מנות קטנות שהולכות טוב עם אלכוהול.
בתיאבון!