כמעט כולם אוכלים דגני בוקר וממתקים, מקשטים את העוגה בסוכריות ושותים משקאות קלים, אבל לא כולם מודעים לכמות צבעי המאכל והחומרים המשמרים שהם מכניסים לגופם באותה הזדמנות. הפתרון: פשוט לקרוא היטב ולקנות בתבונה
לא תאמינו באילו מזונות תמימים יש חומרים משמרים וצבעי מאכל | צילום:
istockphoto
הנחת המוצא היא שהצרכנים כיום - עם שפע תכניות הבריאות והתזונה - מודעים יותר מבעבר למזון שהם מכניסים לפה. הנחת מוצא אחרת היא שהיצרנים והמשווקים מקפידים יותר על הרכיבים שהם מכניסים לאוכל. עדות נוספת לחשיבות הנושא היא מדריך שהשיקו ממש בימים אלה המועצה הישראלית לצרכנות והאגודה לבריאות הציבור שמסייע להתמצא בסבך כל הסימונים.
אך הנחות לחוד ומציאות לחוד. בדיקה שערך "גלובס" מגלה כי צבעי מאכל וחומרים משמרים שכבר נחשדו על-ידי גורמים ממסדיים כמזיקים פוטנציאליים, עדיין נמצאים במוצרי מזון רבים ונפוצים, גם בכאלו שלא חשבתם עליהם. אגב, לא פעם הם נמצאים לצד מרכיבים בריאים או ויטמינים, שאת קיומם חברות המזון דווקא כן מדגישות.
בבדיקת שורה של מוצרים - החל מדגני בוקר, דרך משקאות קלים ועד ממתקים, מצאנו שפע של צבעי מאכל וחומרים משמרים שחשבנו שכבר עברו מן העולם, רבים מהם נמצאים דווקא בפירות היבשים המתועשים - כוכבי החג האחרון.
הגיבורים הראשיים הם צבעי המאכל המלאכותיים העיקריים - טרטרזין (E102), סאנסט ילואו (sunset yellow, המוכר כ-E110) ועוד (ראו בהמשך). קבוצות אוכלוסייה עיקריות העלולות לסבול מהנזקים של צבעי מאכל אלו הם אנשים הרגישים לאספירין, בעלי בעיות נשימה ואסתמה, וכאלו החווים קשיים בקשב ובריכוז. למותר לציין שילדים רגישים יותר לחומרים אלו מאשר אחרים.
במדינות מסוימות, בעיקר בצפון אירופה, נאסר השימוש בחומרים אלה, ובאחרות השימוש בהם הופחת משמעותית בשל השינוי בהרגלי הצריכה של האוכלוסייה. ממש לאחרונה החמיר הפרלמנט האירופי את החובה ליידע על האריזות בנושא שישה צבעי מאכל שעלולים לפגוע בפעילות ובריכוז של ילדים, אך כאן בארץ לא מתכוון משרד הבריאות לאמץ את הסימון.
אגפים נרחבים בתעשיית המזון התרחקו מרחק רב מהמזון הטבעי והבריא כפי שהאדם הורגל לצרוך אותו שנים רבות, ומזון מתועש לרוב יכיל חומרים שאינם מיטיבים עם הגוף, אלא שבכתבה זו נעסוק בעיקר בצבעי המאכל המלאכותיים. בניגוד למדינות שתיקנו תקנות האוסרות על שימוש בצבעי המאכל הללו או שנוצרה בהן אווירה המגבילה את השימוש בהם, במשרד הבריאות הישראלי סבורים שהם בטוחים לשימוש, עמדה זו גם מנוגדת למגמות שמחזיקים בהן היום דיאטנים קליניים ורופאים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם.
אגב, לפני מספר שנים הורה משרד הבריאות חייב לסמן על גבי אריזות המזון את הימצאותם של מספר צבעי מאכל גם בשמם ולא רק במספר ה-E שלהם, מה שהיווה שלב ראשון בסוג של הכרה ממסדית בסכנה הפוטנציאלית, אך בתגובה שהוא שלח ל"גלובס" ניכר שמעדיפים שם לא להביע דעה נחרצת: "לא ניתן לשלול אפשרות שלפרטים בודדים באוכלוסייה ישנה רגישות לצבעים טרטרזין (E102), סנסט ילו (E110) ואלוורה רד (E129), ועל כן התקנות מחייבות לסמנם בשמם המלא".
בשורה התחתונה, אין תמימות דעים. בקצה אחד עומדים משרד הבריאות וחלק מהיצרנים, הטוענים שמבחינה מדעית אין כל חשש בשימוש בצבעי מאכל ובחומרים משמרים, למעט במקרים חריגים של אנשים אלרגיים ואסתמטיים במיוחד. בקצה השני עומדים רופאים, דיאטנים, נטורופתים ואנשי הרפואה האלטרנטיבית, שממליצים לוותר ככל האפשר על מזון מתועש, מכינים את מרבית המזון בבית ומשלימים בקנייה מוקפדת של מוצרים מוגמרים. אלא שקולם של אנשי המקצוע נוטה יותר ויותר למשנה זהירות בצבעי המאכל ובחומרים המשמרים.
"כשבא אליי מטופל עם היפראקטיביות, אני אומר לו להפסיק ככל האפשר לצרוך צבעי מאכל וחומרים משמרים", אומר פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ומומחה בטוקסיקולוגיה ובבריאות הציבור. "מחקרים מראים ששימוש בצבעי מאכל יכול להגביר היפראקטיביות. צבעי מאכל וחומרים משמרים אמנם לא כלולים בהגדרות הפורמליות של האיגוד הבינלאומי שאחראי על חומרים מסרטנים, אבל יש הרבה שאלות לגבי אינטראקציות בין החומרים הללו. בכלל, לא הייתי מציע לאף אחד להרבות בצבעי מאכל ובחומרים משמרים".
מרציפן צבעוני. האינטראקציות בין החומרים המשמרים - היא המסוכנת | צילום:
sovika, Istock
דפנה זיו, בוסאני דיאטנית קלינית במרכז הרפואי לילדים "שניידר", דוגלת בקו דומה: "באופן כללי צריך להעדיף מוצרי מזון שאינם מכילים צבעי מאכל וחומרי שימור. משרד הבריאות, שמתיר להשתמש בחלק מצבעי המאכל, מתנה את השימוש בהם ב'יחס של כמות נאותה למוצר'. הבעיה היא איך מגדירים מהי אותה כמות נאותה". מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשרותי בריאות כללית, חברת עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "גם אם צבע מאכל או חומר משמר לא מזיק בפני עצמו, הבעיות מתעוררות באכילה מצטברת על בסיס קבוע. לא כדאי לקנות מוצר שיש בו יותר משלושה חומרים מהסוג הזה ביחד. זה מאוד בעייתי".
ואולי זה הסיפור. התקנות נקבעות על פי ניסויים שנעשים לרוב על בסיס חישוב של מבוגרים הצורכים חומר אחד בלבד. בחיים האמיתיים אנחנו אוכלים מזון מתועש כמעט כל היום. אנחנו לא יודעים על הכמות המצטברת המותרת, את זה אף אחד לא בדק.
בכתבה זו בחרנו לדבר על שינוי בהרגלי חיים גם למי שעיקר סל הקניות שלו מגיע ממפעלים. שינוי קטן, מיידי ומשמעותי. התמקדנו במספר מצומצם של צבעי מאכל וחומרים משמרים עיקריים שידועים כבעלי פוטנציאל לנזק בריאותי מסוים, שנפוצים מאוד בתעשיית המזון בארץ, וכאלו שניתן בקלות להימנע מצריכתם. לגזור ולשמור.
משקאות קלים: עדיף לעבור למים
אמנם מרבית החברות הוציאו צבעי מאכל וחלקם אף חומרים משמרים, ובכל זאת, בקריסטל בטעם תפוזים של חברת יפאורה יש קרמוזין אדום וילואו סנסט. סירופ בטעם ענבים של עסיס כולל צבעי מאכל כמו E122 (קרמוזין אדום) לצד חומרים משמרים , E133 וסנסט ילואו. בבקרדי בריזר בטעם אבטיח מצאנו גם אדום אלורה וקרמוזין אדום, לצד חומרים משמרים. מירינדה בטעם תפוזים של טמפו מכיל את החומר המשמר E211 (ראו מסגרת), וג'אמפ ענבים, אף הוא של טמפו, כולל חומרים משמרים כמו סולפיט.
"אני בכלל ממליצה לוותר על משקאות קלים", אומרת הדיאטנית מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית, חברת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. "הם כוללים כמויות גדולות של סוכר שלא מצדיקות את השתייה. מיצי הפירות התעשייתיים גם לא יכולים להוות מקור לוויטמינים. אני ממליצה לעבור למים. ילדים לא אוהבים מים? הם גם לא אוהבים לחגור חגורות ולסדר את החדר".
לא אוהבים מים? שווה ללמוד לאהוב | צילום:
רויטרס
תגובות:
מיפאורה, יצרנית משקאות קריסטל, נמסר כי החברה עומדת בכל התנאים, ההנחיות והתקנים של משרד הבריאות ללא פשרות. גם טמפו מסתמכת על אישור משרד הבריאות, ועסיס מציינת כי היא פועלת להוציא צבעים מלאכותיים אלו ממוצריה. זה היה משמח לולא העובדה שעסיס הינה מקבוצת החברות של אסם נסטלה, וראוי שהייתה עושה זאת מזמן כפי שעשו מתחרותיה.
דגני בוקר: לא תמיד בריאים
מה ערכם של הדגנים המלאים אם הם טובלים בצבעי מאכל שמדינות מסוימות כבר אסרו לשימוש? מגמה של עירוב בין הצהרות בריאותיות וצבעי מאכל מלאכותיים מצאנו דווקא בחברת אסם, המתהדרת בדגנים מלאים בשאר מוצריה ובמוצר זה אך מותירה במוצר טריקס פירות צבעי מאכל ידועים לשמצה, כמו אדום אלורה, צהוב סנסט ו-E133. אסם נסטלה, מסתבר, לא רואה סתירה בין השניים ואישור משרד הבריאות מספיק לה על מנת לשלב חומרים שנויים במחלוקת אלו במוצר. במוצר אחר - פיטנס פירות יבשים - מצאנו כמות מזערית של סולפיט. יפה שהדבר מצוין על האריזה למרות שהכמות אינה מחייבת, אבל חבל שיש שימוש בפירות יבשים כאלו ולא בפירות המיובשים בייבוש טבעי.
גם ב-FRUITY BEBBLES של חברת POST מצהירים בגאווה על האריזה כי הם מכילים 11 סוגים של ויטמינים ומינרלים, אולם לצידם גם צבעי מאכל בעייתיים כמו אדום אלורה, צהוב סנסט, טרטרזין, בריליאנט בלו ואחרים.
תגובות:
תגובת נסטלה: "סולפיט הינו חומר משמר המקובל לשימור סוגים מסוימים של פירות יבשים. הסולפיט נמצא ברמה נמוכה ביותר במוצר, שלא מצריכה סימון על פי נהלי משרד הבריאות. עם זאת, נסטלה מציינת על גבי האריזה גם את נוכחותו המזערית של רכיב זה על מנת לאפשר שקיפות לצרכן".
קישוט עוגות: עדיף לקשט בקצפת
ילדים חשופים במיוחד להשפעה של חומרים כימיים. גופם עדיין גדל, מערכת העצבים שלהם עדיין מבשילה, וכל השפעה - טובה או רעה - משמעותית יותר מאשר בגיל מבוגר. עצוב לראות כי צבעי המאכל החשודים כמזיקים פורחים בכל יום הולדת בגן. אם אין אין אין מסיבה בלי בלי בלי עוגה, הרי כמעט שאין עוגה לילדים בלי צבעי מאכל. עדיף להשתמש בסוכריות על בסיס צבעי מאכל טבעיים, בזילופי קצפת או בציפוי מסוג אחר.
סוכריות Werner's Deco שמיובאות על ידי ליימן שליסל הן סוכריות דרז'ה צבעוניות שמיועדות להתמקם על העוגה ולעטר אותה מלאות בצבעי מאכל כמו טרטרזין, סנסט ילואו ואדום אלורה (E132).
גם "המרציפן השמח" של המרשלג מכיל מרכיבים לא משמחים כמו טרטרזין, סנסט ילואו, קרמוזין אדום, פונסו 4R, אינדוגוטין (E132), ובריליאנט בלו. בסוכריות הכתומות לקישוט עוגה של חברת הנמל הצבע הכתום מתקבל כתוצאה מקוקטייל מלאכותי של טרטרזין, E102, פונסו (E124), בריליאנט בלו וצהוב סנסט. סוכריות צבעוניות של הנמל (הסוכריות הקלאסיות לקישוט עוגות) מכילות צבעי מאכל כמו טרטרזין, פונסו, צהוב סנסט ובריליאנט בלו. תמצית בטעם רום של שופרסל מכילה את צבע המאכל קרמוזין אדום.
תגובות:
אלחנן אייכלברג, מנכ"ל המרשלג: "אם היינו מוצאים צבעים טבעיים מבחינת המראה וללא טעם לוואי היינו מחליפים מיד. אנחנו משתמשים בכמויות קטנות ומניחים שאלו מוצרים שלא אוכלים אותם באופן קבוע".
ממתקי עלה: "החברה מחפשת פתרון לבעיה תחת הכשרות המהודרת שיש לה".
ליימן שליסל: "היצרן מסר שהוא בוחן אפשרויות שונות לשימוש ברכיבי מזון טבעיים".
סוכריות קישוט. יפה, אבל מאוד לא בריא | צילום:
Ju-Lee, Istock
משרד הבריאות: החומרים בטוחים
ממשרד הבריאות נמסר: "אכן ידוע לנו על החלטת הפרלמנט האירופי בנוגע לחובת סימון מידע נוסף על 6 צבעים מלאכותיים לגבי האפשרות של השפעה על פעילות וריכוז של ילדים. על פי דעת מומחים בארץ ובחו"ל, לרבות המומחים של הרשות האירופית לבטיחות מזון, המחקר שהוביל להחלטה זו אינו מהווה בסיס לשינוי תנאי השימוש בצבעים הללו. גם על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), השימוש בצבעים אלו נחשב לבטוח על פי מיטב הידע המדעי המצוי כיום. התקנות בישראל מחייבות את סימון הוספת הצבעים ברשימת הרכיבים, כפי שגם מחייבת החקיקה במדינות מפותחות רבות אחרות ועל פי התקינה הבין-לאומית.
"סודיום בנזואט E211 הינו חומר משמר המותר לשימוש בתנאים מסוימים באיחוד האירופי כמו גם בישראל, וזהו המצב גם במדינות מפותחות נוספות כגון ארצות הברית. חומר משמר זה הינו בטוח לשימוש בתנאים הנקובים בתקנות הישראליות, וזאת על סמך מיטב הידע המדעי המצוי כיום הכולל את המלצות ארגון הבריאות העולמי.
"ערכי הסף הבטיחותיים עומדים בקו אחד עם אלו אשר במדינות המפותחות הכוללות את ארה"ב והאיחוד האירופי".
צבעי המאכל העיקריים שמומלץ להימנע מהם:
מתוך ספרו של ד"ר חיים סדובסקי: "לסלק את הקוץ", ומדריך מספרי ה-E של מוריס הנסן
טרטרזין - E102: עלול לגרום הפרעות קשב, היפראקטיביות אלרגיות, אסתמה, כאבי ראש. חשוד כמסרטן, שילובו עם חומרים משמרים כמו חומצה בנזואית ונגזרותיה מסוכן במיוחד לילדים.
סנסט ילואו - E110: צבע צהוב-כתום עלול לגרום להיפראקטיביות והפרעות קשב, לאלרגיה ואי סבילות (ברגישים לאספירין), חשוד כמסרטן. כשהוא מעורב עם צבעים אדומים עלול לגרום לאסתמה.
קרמוזין אדום- E122: עלול לגרום לדלקות עור, אלרגיות והיפראקטיביות, לבעיות נשימה הזעה. מסוכן בעיקר לרגישים לאספירין ולילדים.
אדום אלורה - E129: עלול לגרום לאלרגיות ולהיפראקטיביות, במיוחד בקרב בני אדם הסובלים מרגישות בדרכי הנשימה או אסתמה או הרגישים לאספירין.
פונסו - E-124: עלול לגרום ללחץ בחזה, לבעיות נשימה ואסתמה, היפראקטיביות ולאלרגיות כשהוא מעורב עם צבעים צהובים-כתומים.
בריליאנט בלו - E133: עלול לגרום לאלרגיות, היפראקטיביות והפרעות קשב. אסור בחלק מהמדינות, מוגבל על ידי האיחוד האירופי במידה רבה יותר מאשר בישראל. נאסר לשימוש במדינות מערביות רבות.
