"תסמונת המסעדה הסינית" הוא שם כולל לכמה סימפטומים, שיכולים לכלול כאב ראש, הסמקה, זיעה ועוד הרבה מרעין בישין, והיא קשורה, כפי שמרמז שמה, לאכילה במסעדה סינית או אסייתית. הסיבה לכך אינה השימוש במקלות אכילה, רוטב הסויה או העיצוב (למרות שגם זה לפעמים כאב ראש לא קטן), אלא – מפתיע מישהו? – משפר הטעם מונוסודיום גלוטמט.
אז מה זה מונוסודיום גלוטמט (או בקיצור מונוסודיום)?
המונוסודיום הוא מלח נתרן של חומצה גלוטמית, והוא התגלה בשנת 1908 לאחר שבודד מאצות ים מסוג קומבו. הטעם של המונוסודיום הגדיר טעם נוסף על ארבעת הטעמים הקיימים – מתוק, חמוץ, מלוח ומר – שנקרא אומאמי, שמשמעו "טעים" ביפנית, והוא מאופיין כטעם "בשרי".
מאז הפך המונוסודיום למשפר הטעם הנפוץ ביותר בעולם. הצלחתו של הטעם החדש גרמה לייצור מסחרי של המונוסודיום מאצות. כעבור שנים של שימוש במונוסודיום המופק מאצות, החלו לנסות ולהפיק מונוסודיום בדרכים שונות כמו מגלוטן חיטה, מהתססה של מולסה ועמילן ובאמצעות חיידקים.
המונוסודיום נראה כמו מלח לבן ואבקתי והוא מאוד זול להפקה, לכן היצרנים מרבים להשתמש בו על מנת לתת טעמים למזונות שאין להם טעם, שטעמם תפל, או לכאלה שטעמם רע, או אפילו מקולקל.
למה כדאי להימנע מהמונסודיום?
מונסודיום גלוטמט יכול לגרום לאנשים שרגישים אליו לחוש, כשעה לאחר צריכתו, חולשה, צמא, זיעה קרה, בחילות, כאבי ראש, לחץ בפנים, תחושת נימול, דופק ברקות, דופק מהיר וסחרחורות. בנוסף, למרות שלא הוכח קשר ודאי ומוחלט בין צריכה של מונוסודיום לבעיות רפואיות שונות, מחקרים רבים הראו על קיומו של קשר בין צריכה של מונוסודיום להשמנת יתר, לאוטיזם אצל ילדים ולהפרעות שונות אחרות. נוירולוגים מזהירים כי צריכה מוגברת של מונוסודיום עשויה להיות מסוכנת מאוד למערכת העצבים ואף לגרום לשיבושים במערכת החשמלית במוח, מה שעשוי, בין היתר, לגרום גם לבעיות התנהגותיות חמורות כגון היפראקטיביות, אגרסיביות והפרעות קשב.
באילו מוצרים יש מונוסודיום?
כמתבקש, ברוב המסעדות האסייתיות נעשה שימוש במונסודיום. בנוסף, נעשה בו שימוש במוצרי מדף בסופר כגון אבקות מרק, אריזות מאכלים אינסטנט, ירקות משומרים, קרקרים, בשרים מעובדים ועוד.
וכיצד ניתן להימנע?
ברוב המסעדות אפשר לבקש את המנות ללא מונסודיום גלוטמט. תנסו. מחוץ למתחם האסייתי, הדרך הטובה ביותר להימנע ממונוסודיום היא לצרוך אוכל טבעי ולא מעובד. בעולם של היום זה לא קל, ולכן כאשר אתם קונים בסופר, מומלץ לבדוק ברשימת הרכיבים שאין נוכחות של מונוסודיום גלוטמט, MSG או E-621. אם היצרן מקפיד לכתוב את כל הרכיבים יהיה קל להימנע, אך לעתים ייתכן שמאחורי מילים כמו ציר בטעם בקר או עוף, קזיאין (חלבון חלב), ג'לטין, משפרי טעם, תבלינים, חומצה גלוטמית ועוד – מסתתרים רכיבים העשויים להכיל מונוסודיום. לכן יש להיזהר גם מהסימונים המספריים הבאים: E-635 E-631 E-627 E-625 E-624 E-623 E-622 E-620. זה פחות או יותר יכסה אתכם.
לרוב במוצרים שכתוב עליהם "רכיבים טבעיים בלבד" אין מונוסודיום, והכי בטוחים הם המוצרים שמתהדרים בכתובת הפשוטה "ללא מונוסודיום גלוטמט".