לפני שבע שנים, דוד כהן ומשפחתו ארזו את חייהם ועלו ארצה מליון שבצרפת. זה היה תהליך לא קל, הם למעשה החלו את חייהם מחדש, אבל זמן לא רב לאחר מכן הם כבר נטעו שורשים בארץ ישראל. במהלך הדרך אשתו של כהן החליטה לרשום אותו ל"מאסטר שף", והוא יצא למסע הקולינרי של חייו. אך הערב (שבת), כהן מצא את עצמו מחוץ לתחרות לאחר שהודח בסופה של משימת ההדחה הכפולה.
"ידעתי זה יהיה ממש קשה עבורי, אני לא אוהב להכין אוכל מתוק", סיפר כהן ושחזר את הרגעים הקריטיים בחלקה השני של משימת ההדחה, "התחלתי להכין עוגה המבוססת על מתכון שאני מכיר, אבל זה לא עבד עם הגזר והירקות. במהלך ההכנות, ראיתי את המנות שהמתמודדים האחרים מכינים, ולא הייתי בטוח בעצמי".
הבנת את מה שהשופטים אמרו על המנה?
"כן, אני חושב ששמתי יותר מדי אגוזים בפנים. גם מבחינת הצלחות, הנחתי על הצלחת קליפות של גזר, וזה היה פחות יפה".
רגע ההדחה של כהן מהתחרות, סיפר את דרכו בתחרות בצורה מושלמת. "יש לך חופש פנימי, אתה לא מפחד ממהלכים ויש לך שמחה שיוצאת מהאוכל בעקבות כך", אמר אייל שני כשנפרד מהמתמודד החייכן ורותי ברודו הוסיפה: "אתה אסתטיקן, יש לך יד מאוד טובה". במהלך השיחה, כהן סיפר כי מאז ומתמיד הנפש שלו הייתה חופשיה, מה שהוביל אותו לראות את התחרות שיכולה להתפרש עבור רבים כמלחיצה כמשחק הנועד להנאה. "ידעתי מההתחלה שהמשימות יהיו עבורי כמו משחק, שיהיה לי כיף", סיפר.
במהלך השיחה, כהן נותר נאמן לאנרגיה החיובית שכה מאפיינת אותו וסיפר כי מבחינתו הוא היה יוצא שוב למסע ששמו "מאסטר שף". "הייתי עושה את זה שוב פעם מחר", סיפר, "'מאסטר שף' זאת חוויה מטורפת, אני אוהב את האדרנלין".
סיפרת במהלך הדרך שההורים שלך לא רצו שתתעסק בקולינריה.
"אמא שלי לא רצתה שאלך ללמוד בישול, היא רצתה שאלך לבית ספר רגיל. זה היה לפני עשרים שנה, אז להיות שף זה לא היה מכובד ומוערך כמו היום".
במבט לאחור היית הולך ללמוד קולינריה?
"כן, אני אוהב אתגרים ואני מבשל מהלב, אני אוהב לראות שהאוכל עושה טוב לאנשים, שטעים להם. הבישול נמצא בלב שלי".
לפני מספר שנים, משפחת כהן ארזה מזוודות ועלתה ארצה. ההחלטה נעשתה כדי להעניק ביטחון לילדים. "היו הרבה בעיות בצרפת, היינו בטוחים שיותר טוב בארץ", סיפר, "היום הבן שלי מסתובב לבד, בצרפת אי אפשר".
איך זה היה לעלות לארץ חדשה?
"זה היה ממש קשה, התחלתי את החיים מאפס. הייתי צריך למצוא עבודה, להכיר חברים, ללמוד שפה חדשה, אני בן 44 והייתי צריך ללמוד עברית. אבל אחרי שלוש שנים הסתדרנו".
איפה נראה אותך עוד חמש שנים?
"אולי אהיה שף פרטי, באירועים פרטיים לאנשים טובים, זה כיף. בעזרת השם זה יהיה בישראל".