כל גבר אמיתי יודע שעל שני דברים העולם עומד: פיצה ואלכוהול. יש משחק כדורגל חשוב? מזמינים פיצה. כל החברים מגיעים לחנוכת בית? מזמינים פיצה. המקרר ריק? מה זה משנה, גם אם הוא מלא מזמינים פיצה. והדבר היחיד שיותר טוב מפיצה הוא לאכול פיצה כשאתה שיכור. כי אז בא לך עוד פיצה.
הבעיה שזה הפך למשהו כל כך בנאלי, שאנחנו מרגישים פה בערוץ שהגיע הזמן להשקיע קצת באקט האכילה הזה ולשפר אותו עם בחירה נכונה של אלכוהול. לטובת העניין הצטיידנו בטבח הצעיר והמבטיח של מסעדת הרברט סמואל הכשרה בהרצליה, מתן עמירה, שלאחרונה אף זכה בתחרות קולינריה בה מנת השף שהכין הוכנסה לתפריט השפים של רשת בתי קפה קפה, והרכבנו רשימה מומלצת של כל סוגי הפיצה הפופולאריים והאלכוהול שהולך איתם הכי טוב שאפשר.
פיצה פיטריות
ההמלצה: יין אדום איטלקי.
הסיבה: השילוב של פטריות חמות שיצאו מבטן האדמה עם גבינה שמנונית פשוט דורש להציף את החך ביין אדום עשיר. היות ופיצה היא מנה איטלקית במקור, אין יותר טוב מללכת על יין אדום איטלקי. אחד מהסוגים המומלצים ביותר הוא היין קיאנטי קלאסיקו, יין יבש שנחשב דווקא קליל. מי שאוהב טעמים חזקים יותר ופחות חשובה לו האווירה האיטלקית ותקן האיכות שלה, יכול לנסות את השיראז האוסטרלי, יין אדום עשיר ומתובל שמאוד יתאים למנה שבה הרכיב המוביל הוא פטריות.
רוצים לזכות בפיצה חינם לשנה? השתתפו בסקר הפיצה הגדול ואולי תזכו >>
אנחנו רוצים את התוספת הזאת | צילום:
מתוך אינסטגרם emilysears
פיצה אננס
ההמלצה: רום עם קרח.
הסיבה: למרות שמקור האננס הוא בכלל מברזיל, הפרי הטרופי הזה גורם לאסוציאציות של דברים יקרים יותר שלא בהישג ידינו, כמו הוואי, ששם במקור הכינו את מנת פיצת האננס והבשר המיושן. ואם חשבתם על הוואי, בטוח חשבתם גם על האוקיינוס השקט, מרחבים פתוחים ואיזו ספינה ענקית באמצע שום מקום. החיים הטובים בקיצור. ומה עושה כל אדם שנמצא בלב ים? מצטייד ברום כמובן, הכי בסיסי. ברום יש 40% אלכוהול מה שנותן קונטרה לפיצה המלוחה-מתוקה. מצד שני, הוא לא כבד וחזק מדי משום שיש לו טעם מתקתק שמהול בקרח. אפשר גם לעדן את ההמלצה ולהכין דאקירי, שטעמי החמיצות והקלילות שלו יעשו רק טוב מול האננס והגבינה. ולאלו מבינינו שמצד אחד רוצים את הרום ומצד שני לא מסוגלים לוותר על המשקה המוגז, שחייב ללוות פיצה, יכולים פשוט להוסיף את הרום לקולה.
פיצה זיתים
ההמלצה: אוזו.
הסיבה: אחת מהארצות המובילות בהפקת זיתים מכל הכבישות והסוגים ושמן זית איכותי היא כמובן יוון, לכן פיצה שמלאה בזיתים צריכה להיות מלווה במשקה יווני תואם. האוזו הוא משקה בטעם אניס מפולפל שמתובל בכל מיני תבלינים חזקים ומשתנים כמו ציפורן, קינמון ומנטה. נהוג לשתות את האוזו לאט, במשך שעות אפילו, מה שהולך מצוין עם בליסה אינטנסיבית של בצק וגבינה. אז שים קרח בכוס, תמזוג קצת אוזו ותתענג על המראה החלבי והטעם החזק.
גברים שיודעים מה טוב להם | צילום:
Tony Garcia, GettyImages IL
פיצה עם אקסטרה מוצרלה
ההמלצה: בירת חיטה או לאגר.
הסיבה: בלי להלאות יותר מדי בפרטים כי ישראלים פשוט הולכים בדרך כלל על "טעים", הלאגר הוא בירה בעלת צבע בהיר יחסית בעוד שבירת החיטה היא בעלת צבע עכור יותר. שתיהן בעלות גוף קל עד בינוני ורמת הגזים בהן גבוהה, לכן הן קלילות מאוד ומתאימות בול כקונטרה לכבדות של פיצה שמלאה בטון וחצי של גבינה מומסת ומושחתת. אפשר גם לקחת בירה בהירה מסוג אייס, לה יש פחות טעם מריר שעלול להפריע לעדינים שבינינו.
פיצה מלאה בתוספות
ההמלצה: בירה בלגית.
הסיבה: אם רוסים מבינים בוודקה, סקוטים מבינים בוויסקי וצרפתים מבינים ביין, אז בלגים מבינים יותר טוב מכולנו בבירות. הבירה הבלגית ידועה בטעמיה הפירותיים והמתקתקים שלה ובכך שגם עם אחוזי אלכוהול גבוהים- הכבדות אינה מורגשת.
בונוס: שלוש בלגיות שאיתן אי אפשר לטעות: לף בלונד (לא בראון!), דובל והאהובה עלינו ביותר- הוגרדן. כולן קלילות, טעימות וכמו שאומרים – יורדות בקלות בגרון.
פיצה פפרוני
ההמלצה: ג'ק דניאלס וקולה.
הסיבה: הפפרוני פותח על ידי האמריקאים כגרסה מתקדמת של נקניק הסלמי ולכן לפיצה אמריקאית צריך להתאים משקה אמריקאי. הבעיה שאמריקאים טובים רק בג'אנק ככה שחייבים לצוות קולה לפיצת הבשר. אבל כדי שעדיין נרגיש קצת איכות ונהנה מאלכוהול, תוסיף לכוס הקולה שוט של ג'ק דניאלס, וויסקי אמריקאי כמובן, שהולך מצוין עם המשקה המוגז והמגה-ממכר הזה.
תזמינו אקסטרה מוצרלה או מלאה בתוספות? | צילום:
Carmen MartA-nez BanAs, Istock
פיצה אנשובי
ההמלצה: עארק מחייה.
הסיבה: קודם כל חשוב להבין שאוזו וערק זה ממש לא אותו דבר. זאת אומרת נכון, שניהם משקאות אניס, אבל לחשוב שאוזו ועארק זה אותו המשקה, זה כמו לטעון שכל סוגי הוויסקי הם אותו דבר. בזמן שאוזו הוא משקה יווני שמתובל על ידי המון רכיבים שונים ומשתנים בעלי טעם דומיננטי ושיש בו עד 40% אלכוהול, העארק הוא בכלל משקה ערבי (מצרי, סורי, לבנוני, מרוקאי, טורקי וכן- גם ישראלי), שלא מוסיפים בו כמעט כלום למעט השמנים האתריים של האניס ויש בו בין 40%-80% אלכוהול. את העארק אפשר להגיש במגוון צורות, למשל על ידי הוספת נענע או תמצית שקדים, אבל במקרה הזה צורת ההגשה הכי טובה שמתאימה לטעם העז של האנשובי היא כמו שהמרוקאים נוהגים לשתות, עארק מחייה- כוס עארק עם קוביות קרח. הטעם החזק של האנשובי מול הטעמים החמים והחזקים של האניס יעשו את שלהם.
לא יודעים מה איתכם, לנו הכתבה הזאת לגמרי עשתה חשק. אז פטריות ויין איט איז!
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן