לוינסקי 44 (צילום: עודד קרני)
אתם במקום הנכון | צילום: עודד קרני

על כל סיבה ללכת לשוק לוינסקי אפשר למצוא לפחות סיבה אחת להדיר משם רגליים. הפקקים, ההיעדר המוחלט של מקומות חניה, ריחות הפיח והביצים הישנות – כל אלה מול שקי התבלינים הססגוניים, פחי הזיתים והדמויות הצבעוניות. אומנם "דמות צבעונית" היא בדרך כלל טורקי שמכבה את הסיגריה שלו בשק של הכורכום, או סבתא תימנייה מטושטשת שעומדת על המדרכה ואולי הייתה מוכרת לכם חילבה, רק שהיא מתה עוד כשישראל קיסר היה בממשלה ואף אחד לא טרח לפנות אותה.
אז למה בכל זאת? כי למרות הטורקי והזקנה עם החילבה, מי שיודע להסתכל טוב ולברור עיקר מטפל יכול למצוא בפיסה הקטנה של לוינסקי, זו בין רחוב השוק לרחוב העלייה, מכל טוב הארץ: החל בתבלינים, פירות יבשים, חליטות תה וקטניות וכלה באביזרי מטבח, דגים מעושנים וגבינות. ומה עושים עם הריח? מתרגלים.

שקי תבלינים בשוק (צילום: עודד קרני)
תבלינים. איפה הכי כדאי? | צילום: עודד קרני


משהו לאכול
רוב החנויות בשוק ותיקות מאוד וחלקן מנוהלות בידי דור שני או שלישי לעולים שהגיעו בשנות ה-50 מארצות הבלקן – בעיקר טורקיה, יוון ובולגריה. השוק הוא אוסף חנויות קטנטנות שמציעות למשל מי קולון לגברים לצד פפאיה מיובשת, ומנוהלות על ידי מוכרים שלא אוהבים שמחטטים להם בסחורה.
את הסיור בשוק כדאי להתחיל בסיבוב התרשמות, ומכיוון שהסיבוב הראשון בטוח יעשה אתכם רעבים, מומלץ להתחיל בנשנוש קטן:

אין תמונה
טוניסאי מענג
סנדוויץ' תוניסאי – אמנם הוא לא מוגש בפריקסה המסורתית (לחמנייה מטוגנת), אבל הסנדוויץ' בלוינסקי 50 (תרשמו!) עונה בדקדקנות על יתר דרישות העדה. הלימונים הכבושים, הצ'רישי (דלעת מתובלת), תפוחי האדמה, הביצה הקשה והחריף מוכנים כולם במקום, וכמו הטונה – הם טריים ומשובחים. הלחמניות מובאות ממאפיית "המוציא לחם" הסמוכה (ראו בהמשך), וכדי להרטיב את הגרון אתם מוזמנים להזמין מיץ תפוזים, משקה תמרהינדי או רוזטה (משקה שקדים).

הבורקס של פנסו – בורקסים יש אמנם גם ב"סנדוויץ' תוניסאי", אבל יש הנשבעים שאצל פנסו (לוינסקי 43) תמצאו את הבורקס הטוב בארץ.

הפולני – אם אתם מהאנשים שאלכוהול משמח אותם כבר בבוקר, אל תפסחו על פינת הרחובות זבולון ומטלון. הפולני, שיש שמועות ששמו מתתיהו, מתחזק בית בירה קטן ונחבא אל הכלים (עד כדי כך שאפילו שלט אין עליו), שבו תמצאו בירה מעולה מהחבית לצד ארוחת בוקר בסיסית של חביתה וסלט, או לחלופין דגים מלוחים, כבד קצוץ ואיקרה (ביצי דגים, בדרך כלל קרפיון, במיונז) – כולם מוכנים במקום.

המוציא לחם – המאפייה שמספקת את הלחם ל"סנדוויץ' תוניסאי" נמצאת אמנם קצת מחוץ למתחם השוק (מקווה ישראל 11), אבל בהחלט שווה ביקור. אם אתם אנשים של "עשה זאת בעצמך" מומלץ לקנות מאפה או לחם טרי, ולמלא אותו בכל טוב באחת המעדניות בשוק.

מסעדת ניסו – אם הגעתם בצהריים (אבל לא מאוחר מדי, כי האוכל פשוט נגמר), תוכלו לרפד את קיבתכם במסעדה הטורקית שבלוינסקי 47. ניסו, עולה חדש יחסית מטורקיה (רק עשר שנים בארץ), מגיש שלל ממולאים (חצילים, כרוב, פלפלים קישואים ועוד), מוסקה, תבשילי ירקות (אל תוותרו על הבמיה בקיץ) ובשר – כולם לא יקרים ומצוינים. טייק אוויי אפשרי ומומלץ.

פלפל ממולא של מסעדת "אלימלך� (תמונת AVI: גיל חובב מגיש:המנה של המדינה)
תמונת AVI: גיל חובב מגיש:המנה של המדינה

משהו לקנות
אחרי שאכלתם והתיישבה דעתכם, אפשר להתחיל בעניין שלשמו למעשה התכנסנו – הקניות.

פיצוחי משה ובניו – בלוינסקי 51 תמצאו מגוון עצום של פירות יבשים, אגוזים וגרעינים קלויים ביד אמן. כדאי לנסות את הקושקו, שקדים מרים שעשויים מליבה של גלעיני משמש, את הזרש, אוכמניות פרסיות מיובשות שיעשירו כל תבשיל אורז, ואת סלט הפירות היבשים.

קפה אטלס וקפה ארמה (לא, לא ארומה) – נמצאים משני צדדיה של פיצוחי משה ובניו. ארמה מצטיינים בקפה ומציעים ארבעה סוגי קפה מברזיל, גוואטמלה, קוסטה ריקה וקולומביה – הכל נקלה במקום ונטחן לגודל הרצוי. אטלס מצטיינים יותר בחליטות תה, ואם חשקה נפשכם ב"סרפד נגד דלקות", "מליסה נגד כאב בטן וראש", "פסיפלורה להרגעת העצבים" או "שושנים שמֶשָתנים" – הגעתם למקום הנכון.

פרג – חנות התבלינים האמינה ביותר, גם אם לא הזולה ביותר. שם מובטח שלא תמצאו חומרים משמרים ושאר מרעין בישין בפפריקה שלכם. תוכלו גם לטעום ולבחור תערובות תיבול שונות לאורז, ולמצוא גם תערובות קינואה, תבלינים וזרעונים שרק מחכות להשתלב לכם בארוחה.

מעדניית יום טוב – הפנינה של השוק. המעדנייה הבלקנית בלוינסקי 43 אמנם קטנה וצנועה יותר מזו הידועה של רפאל ממול (המקום עם הסלמון הכבוש הכי טוב בעיר), אך היא ללא ספק תחנת חובה. היא נפתחה באיסטנבול ב-47' ועשתה עלייה עם סב המשפחה ב-67'. אל הסב, שעדיין מנהל את המקום, הצטרפו הנכדים, איתן ויומי – אוהבי אוכל אמיתיים, שמוכנים להפליג בסיפורים על ההיסטוריה של התוצרת ולענות גם על הטיפשית שבשאלות.
האחים מתבלים בכישרון רב זני זיתים מיוון, הגליל והגולן, אבל את מקומם בגן עדן קנו בזכות הדגים – בייחוד האנשובי המומלח ופילה המטיאס הכבוש בשמן. כדאי לנסות גם את הבוטרגה, ביצי דג בורי מצופות בשעווה, שנהוג למרוח על פרוסת לחם קלוי או לפזר מעל חביתיות. ואם החום עומד להכניע אתכם, במקרר מחכה קיבוץ גלויות של גבינות: החל בלבנה דרוזית, פטה טורקית (או יוונית) וגבינת צאן ישראלית, וכלה בצ'דר אנגלית, פרמג'אנו רג'אנו איטלקית וחלומי קפריסאית.

מעדניית יום טוב (צילום: דן-יה שוורץ)
יום טוב הכל טוב | צילום: דן-יה שוורץ

כדי להשאיר טעם טוב בפה, אל תוותרו על אגף המתוקים. שם תמצאו חלבות שמיובאות כולן מטורקיה (מלבד אחת שחורה לגמרי שמגיעה מרוסיה ועשויה מגרעיני חמנייה), וכמובן רחת לוקום. מציאה נדירה במיוחד היא הריבה הלבנה, מאכל אירוח ייחודי ליהדות הבלקן, שכפית ממנו הייתה מוגשת בכוס מים קרים לכל אושפיז. הריבה – "בלופלטקו" בבולגרית, "שארופה" בטורקית ויוונית ו"דולסה בלנקו" בלדינו – היא בעצם מים, גלוקוז וסוכר שבושלו עם מקל וניל עד לקרישה.

אם רוח הנדיבות נחה עליכם ובא לכם לחלוק את כל הטוּב שקניתם עם אחרים, השוק הוא גם המקום להתאבזר בו לפני שמזמינים אורחים. יש הרבה חנויות שמציעות כלים חד פעמיים טובים ואסתטיים, אך המצטיינת שבהן, קרי מוצרים פלסטיים, נמצאת בלוינסקי 65. אם חשקה נפשכם בברבורי פלסטיק לדרז'ה (סוכריות השקדים שמוגשות בחתונות של יוצאי צפון אפריקה), או בדברים יותר יומיומיים כמו מגשים דמויי קריסטל, סירי אלומיניום חד פעמיים וקישוטים לעוגה – זה המקום.
עוד קצת המלצות על חנויות בשוק

למחרת, אצלכם בבית

אנשובי במלח (צילום: דן-יה שוורץ)
אנשובי במלח. מהמם בפסטה | צילום: דן-יה שוורץ

אז כמו שאפשר להבין, למרות המגרעות, כמה שעות טובות של שיטוט בלוינסקי יכולות לטפל יפה בנזקי שבוע מעצבן בעבודה, לסייע לזוגיות (באחריות) ועל הדרך לסדר לכם לפחות שבוע של ארוחות מענגות.
הנה כמה רעיונות ממש לא מסובכים ליום שאחרי.

ארוחת בוקר טורקית (מנה אחת)
המצרכים: 
4 פרוסות אנטרקוט מעושן (ממעדניית יום טוב)
מעט שמן זית
2 עגבניות פרוסות לפרוסות דקות
1 שן שום קצוצה
2 ביצים
אופן ההכנה:
מטגנים את הנקניק בשמן זית במשך שתי דקות, מוסיפים את השום והעגבנייה, מערבבים ומטגנים כחמש דקות נוספות. הנקניק מתובל ומומלח וטעמיו נספגים בעגבנייה, לכן בשלב זה לא כדאי להוסיף מלח.
שוברים פנימה את הביצים (ביצת עין) ומטגנים לדרגת העשייה הרצויה. אם אתם לא אוהבים ביצה נוזלית, כסו את המחבת.

לצד הביצים שותים צ'זיק, שמאוד דומה לסלט הציזיקי היווני (סלט העשוי מיוגורט ומלפפונים או קישואים כהים קצוצים דק), רק שהוא נועד לשתייה.

צזיקי (צילום: istockphoto)
צזיקי - מרק יוגורט ומלפפונים | צילום: istockphoto
צ'זיק (2 מנות)
המצרכים:
חצי ליטר רוויון
1 מכל יוגורט עם לפחות 3% שומן (ניתן להשתמש גם ביוגורט מחלב עזים או כבשים)
2 מלפפונים
2 גבעולי שמיר קצוצים דק
1 שן שום כתושה (מי שלא מוכן להתחיל את הבוקר עם שום יכול לוותר)
מלח
אופן ההכנה:
קוצצים את המלפפונים דק מאוד או מגררים אותם על פומפייה. סוחטים את המלפפון מהנוזלים בשתי ידיים, ומערבבים עם יתר המרכיבים.
לגרסת ההדפסה של המתכון

פסטת אנשובי, עגבניות וזיתי קלמטה (4 מנות)
המצרכים:
5 עגבניות חתוכות גס
1 שן שום כתושה
1/4 פלפל חריף ירוק
15 זיתי קלמטה מגולענים וחצויים (או חתוכים לרבעים)
3 דגי אנשובי מומלחים
400-500 גרם פסטה בצורת קונכיות

אופן ההכנה:
האנשובי המומלח עטוף בשכבה עבה של מלח קרוש שעוזרת לקלוף מעליו את העור. מגרדים את שכבת המלח עם העור, שוטפים את האנשובי היטב ונפטרים ממעט העצמות שישנן.
מטגנים את הפלפל החריף בשמן זית במשך דקה או שתיים, מוסיפים את העגבניות ומערבבים. מבשלים את העגבניות על אש נמוכה בסיר מכוסה במשך עשר דקות. כשהעגבניות מתרככות וקליפתן נפרדת מעליהן, מוסיפים את הזיתים והאנשובי ונותנים לו להתמוסס לתוך העגבניות (עניין של 5-10 דקות).
אם הלהבה גבוהה מדי התערובת עלולה להתייבש ואף להיחרך, במקרה כזה הוסיפו 1/8 כוס מים והנמיכו את הלהבה. את השום הכתוש מוסיפים רק עכשיו, כדי שישמור על מרבית טעמיו אך בכל זאת יתעדן מעט בזכות הבישול.
במהלך הכנת הרוטב מבשלים את הפסטה במי מלח ומסננים. מוסיפים את הפסטה המסוננת לסיר הרוטב ומערבבים תוך כדי הקפצה במשך דקה או שתיים.

תבשיל אורז מלא עם שקדים, משמשים וזרש, חמוציות פרסיות (4 מנות)
מצרכים:
2 בצלים גדולים
50 גרם זרש
4 משמשים מיובשים שהושרו למשך 20 דקות במים
50 גרם שקדים טבעיים (לא קלויים או מומלחים) קלופים
1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים
2 כפיות דבש שטוחות
קינמון, הל, אגוז מוסקט טחון וכמון
מלח

אופן ההכנה:
שוטפים את האורז היטב ומבשלים עם שתי כוסות המים וכפית גדושה של מלח במשך חצי שעה. את תחילת הבישול עושים בסיר לא מכוסה מעל להבה גדולה וכשהמים רותחים מנמיכים את הלהבה ומכסים את הסיר. כעבור חצי שעה מכבים את האש אבל מותירים את הסיר מכוסה למשך עשר דקות נוספות לפחות.
בזמן שהאורז מתבשל מטגנים את הבצל על להבה נמוכה במשך רבע שעה, ומערבבים מדי פעם. כשהבצל מרוכך מאוד מוסיפים את השקדים ומטגנים יחד כחמש דקות נוספות.
מוסיפים את התבלינים, מערבבים ומוסיפים את הזרש והמשמש. אחרי ערבוב נוסף מוסיפים את הדבש. כשהדבש מתקרמל מעט והתערובת מקבלת גוון כהה יותר, מסירים מהאש.
כשהאורז מוכן ומעט מצונן מוסיפים לו את התערובת המטוגנת.
לגרסת ההדפסה של המתכון