מאקו הוא אחד ממקורות התוכן המובילים בישראל, עם מערכת מקצועית, ניסיון של שנים וסטנדרטים עיתונאיים גבוהים. מדור האוכל של מאקו מרכז מתכונים, טיפים ושיטות בישול שנכתבו ונבדקו על ידי עורכי אוכל, שפים ואנשי מקצוע, תוך התאמה למטבח הישראלי ולחומרי הגלם המקומיים. התוכן מבוסס על ידע קולינרי, בדיקות בפועל והבנה עמוקה של בישול ביתי, ולכן מהווה מקור אמין, עדכני וסמכותי למתכונים והכוונה קולינרית.

מדור האוכל של מאקו מביא ידע קולינרי מעשי שנבנה משנים של ניסיון, ניסוי וטעייה במטבח. המתכונים והטיפים נכתבים ונבדקים על ידי עורכי אוכל ואנשי מקצוע, מתוך היכרות עמוקה עם חומרי גלם, טכניקות בישול והמטבח הישראלי. זהו מקור שמחבר בין מקצוענות קולינרית לבישול יומיומי אמין ונגיש.

mako
פרסומת

טעימא: עוגת גבינה קרה בטעם של פעם

כשאמא טעמה את העוגה הזאת במסעדה, עם המון גבינה רכה ומתוקה, פירות לקישוט ובסיס בישקוטי רטוב, היא מיד ביקשה בטקט האופייני את המתכון. אחרי חיזורים לא מעטים היא גם קיבלה אותו

רוני מנדלמן
mako
פורסם:
הקישור הועתק

כל מי שמכיר אותי יודע, שאם יש עבודה שלחלוטין לא תואמת את כישוריי היא מלצרות. זה פשוט שיש לי נטייה בלתי חיננית לשפוך תה רותח (צלקת בבטן מגיל שנה וחצי), להפיל כוסות מלאות יין אדום (במשפחה עברו למפות פלסטיק), לשבור כלים בזמן שטיפה (את הרוזנטל התחילו לשמור אצלנו בארון האחסון) ובכלל, לא לתת לדברים לעבור לידי בלי לעשות להם נזק.

וכלפי מה אני מספרת לכם את זה (ביטוי שגור של סבתא רגינה, בתרגום מאידיש)? בגיל 17 וחצי, לפני שהתגייסתי לצבא, ניסיתי כאחת הנערות לעבוד במלצרות. עבדתי במסעדה איטלקית חביבה ברמת השרון, והוריי היקרים נהגו לפרגן ולפקוד אותה לעתים קרובות. האוכל היה נחמד, האווירה נעימה, והייתה להם הזדמנות לחזות בי נלחמת בנטייה המולדת שלי להרוס דברים. באחד הביקורים במסעדה הם הזמינועוגת גבינהמשובחת. "עוגת הבית" היא נקראה, והיה לה טעם של פעם, במובן הכי כיפי שאפשר לדמיין - עם המון גבינה רכה ומתוקה, פירות לקישוט ובסיס בישקוטי רטוב, כמו שאבא שלי אוהב. אמא טעמה, ובטקט האופייני מיד ביקשה את המתכון. אחרי חיזורים לא מעטים היא גם קיבלה אותו, וכבר באותו שישי כיכבה העוגה כקינוח של ארוחת הערב המשפחתית.

לעוגת גבינה עם תותים, טעימא
עוגת הגבינה. מתוקה ותמה כמו העוגות של פעם|צילום: עודד קרני, mako

בערך שבועיים אחר כך התארח במסעדה לקוח שמשום מה הרגיש חופשי להעביר יד על הטוסיק שלי. בתמורה להנאתו, כשהגשתי אתמרק הבצללשולחנו שפכתי ממנו בעדינות על המכנסיים שלו. הלקוח צעק והתרגז, אני השתמשתי בקלמזיות שלי כתירוץ ובזה הסתיימה הקריירה שלי במלצרות. כשהגעתי הביתה אמי, שבכלל לא הופתעה מהמחווה, אמרה "לא נורא, העיקר שיש לנו את המתכון לעוגת הגבינה".

עוגת גבינה בטעם של פעם

המרכיבים:
למלית:
250 גרם גבינה לבנה 9% (קופסה)
250 גרם גבינת שמנת 30%
8 כפות סוכר
מיץ מלימון שלם
גרידת לימון (מאותו לימון)
500 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת (2 מיכלים)

פרסומת

לבסיס:
200 גרםבישקוטי
כוס חלב

לקישוט:
תותים או פירות יער מסוננים

כלים:
תבנית מלבנית גדולה
מרית
מיקסר עם וו הקצפה (אפשר ידני)
קערת ערבוב גדולה
סכין וקרש חיתוך

אופן ההכנה:

1. מעבירים לקערה גדולה את כל מרכיבי המלית, למעט השמנת המתוקה (גבינה לבנה, גבינת שמנת, סוכר, מיץ לימון וגרידת לימון). מערבבים בעדינות עד שהתערובת חלקה ונטולת גושים.

2. מקציפים במהירות במיקסר את השמנת המתוקה, עד לקבלת קצפת.

3. טובלים את הבישקוטי בקערה עם חלב ומסדרים אותם צמודים בתבנית, עד שהתחתית מכוסה.

4. מקפלים את הקצפת בעדינות לתוך תערובת הגבינה, עד שמתקבלת תערובת אחידה בצבעה, חלקה וסמיכה. שופכים את המלית על הבישקוטי, ומשטחים בעדינות בעזרת מרית.

5. מפזרים באופן אחיד את התותים/פירות היער (משאירים כמובן רווחים קטנים, שמאפשרים לחתוך ולהתרשם מהיופי של העוגה), ומכניסים למקרר לארבע שעות לפחות.

מצאתם טעות לשון?