לאן שאני לא מסתכלת, הכרובית מסתכלת עליי בחזרה. אם לפני כמה שנים היא נחשבה לירק חסר סקס אפיל ומלא תופעות לוואי שניצחו את הטעם והפוטנציאל, היום בכל מסעדה שמכבדת את עצמה היא נותנת הופעת אורח: כרובית אפויה, כרובית מטוגנת, פירה כרובית, קציצות כרובית, והיד עוד נטויה. אני מודה שגם אני לוקה בשגעת הכרובית, ומזמינה כרובית תינוקת בכל ביקור בצפון אברקסס, ואפילו חמסתי את מתכון הכרובית באיולי צ'יפוטלה של השף אסי לוי מהוויינברג.
מי שקצת פחות אוהב כרובית, אם להיות עדינים, הוא מוטי, שמעבר להיותו קרוב משפחה הוא ה-חבר של ההורים שלי והיה קרוב לאמא ממש כמו אח. בביקוריו התכופים מבלגיה הוא היה מגיע לארוחות שישי, בידיו קופסאות זהובות של שוקולד ליאונידס (מריר בשביל אמא, לבן בשביל אבא, מרציפן בשביל האורחים) וכולו ציפייה דרוכה לארוחת המעדנים של מיקי. מוטי היה מעריץ מושבע של הבישול של אמא שלי, וטרף בחדווה כל מאכל שהוגש לשולחן. עד שזה הגיע לכרובית.
באחת מארוחות השישי הזכורות לטובה קיבלנו כל אחד צלחת אישית מהבילה, ובה מנה מוקרמת ואלוהית בטעמה. מוטי, שידוע בחיבתו לאוכל טוב, יצא מגדרו וביקש תוספת, לא לפני שביקש לדעת במה מדובר. כמה מרוצה הייתה אמא שלי כשענתה, בידה כבר הצלחת הנוספת, שמדובר בכרובית מוקרמת – מה שכמובן גרם למוטי לחזור בו מהבקשה. בכל זאת, עקרונות.
וכל זה הזכיר לי את סלט הכרובית המגורדת של אמא שלי, שאיש לא היה מצליח לזהות את מרכיביו – לא שונאי הכרובית וגם לא אוהביה הגדולים. המתכון המקורי טעים להפליא, אבל אני, עם השנים, פיתחתי חיבה לטעמים עזים יותר ולכן ערכתי בו כמה שינויים.
סלט כרובית מגורדת
המרכיבים:
ראש כרובית
חצי בצל סגול קצוץ
חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה
10-15 שקדים מולבנים פרוסים
שתי כפות גדושות חמוציות
לתיבול:
שני פקקים של חומץ תפוחים או חומץ בן יין (לפי הטעם)
שמן זית
מלח אטלנטי
פלפל שחור גרוס
מעט פלפל צ'ילי כתוש
אופן ההכנה:
1. מגרדים את ראש הכרובית בפומפייה עם חורים בינוניים או קטנים (אני אוהבת קטנים), ושמים בקערה.
2. קוצצים את הבצל והפטרוזיליה (אפשר עם הגבעולים, זה מוסיף טעם), ומוסיפים לקערה. מוסיפים גם את השקדים והחמוציות, ומערבבים.
3. מוסיפים לפי הסדר מלח, פלפל ופלפל צ'ילי ומערבבים שוב. מוסיפים שמן זית וחומץ ומערבבים.
>> בשבוע שעבר הכנו עוף בסילאן
>> הצטרפו לקבוצת טעימא בפייסבוק