בואו נתחיל מזה שאני אוהב חורף, ושהחורף מת עליי. כנראה משהו דפוק במערכת ויסות החום שלי, ומגיל צעיר אני חווה גלי חום מוזרים שבדרך כלל תוקפים את בנות המין האחר בגילים מתקדמים. כמו הגלים בים, החום עט עליי ואני מתבשל בתוך המיץ של עצמי, וכל מה שאני צריך זה רוח, גשם, ברקים ורעמים. לא סתם עליתי לגור בהרים, במקום שידוע ברוחות עזות ובגשמים מרובים. אבל השנה, גנרל החורף הגדיל לעשות.
כמעט 350 מילימטרים גשם ירדו עד עכשיו. הרגליים מבוססות בבוץ קונקרטי, לא מטפורי. נבטי הארוגולה והרשאד עמדו מלכת. גרגיר הנחלים הגיע לגובה של כמה מילימטרים, ונעצר. הבוסתן שרוי בדיכאון חורף עמוק. אבל לא רק הצמחים. גם לתרנגולות קר, והן לא ממש מטילות ביצים. הטווסים מסתובבים רטובים עד לשד זנבותיהם, ולא טורחים לפרוס אותם כלל וכלל. הכלבלבים מסרבים לצאת החוצה בגשם ועושים את מה שהם עושים בתוך הבית, על עיתונים במקרה הטוב.
ואנחנו, בני האדם שגרים ביישוב, מסתובבים עם חשרת עננים על פרצופינו. כמעט כולם נכנסו לדיכאון חורף. אין בא ואין יוצא ביישוב. עם רדת החשיכה, בחמש אחרי הצהריים, כולם מסתגרים ליד התנורים ומחכים לשלג שלא בא. מנסים להתחמם ולהילחם בערפל הרגשי הזה שעוטף אותנו.
שתי נשים מהיישוב נסעו להודו כדי להתחמם. שכן אחד נסע לאוסטרליה. שכן אחר לטנזניה. כולם נוסעים למקומות של שמש, ואני, שבדרך כלל הייתי נוסע למזרח הרחוק, לתאילנד או לוייטנאם כדי ללמוד לבשל, נותרתי בקן הנשרים הפרטי שלי, בתוך העננים. קרן שמש אחת לא חיממה את עצמותיי כבר שבועיים. ואפילו ואני, שבדרך כלל מאושר כשיש ברקים ורעמים, שמח עם ממטרים ועם אדמה ספוגת מים, מוצא את עצמי שוכב במיטה מתחת לשמיכות, ולא מסוגל אפילו לקרוא. חדוות הקריאה, שהצילה אותי הרבה פעמים משקיעה אמוציונלית, נטשה אותי באופן מוזר וארעי, ונחמה אין.
בשבוע האחרון עשיתי את מה שלא עשיתי כבר שנתיים בערך, ונשארתי לישון בתל אביב יומיים רצופים; מה שלא עזר לי, לצערי, כי גם בעיר הגדולה ירד באותו זמן גשם והדירה התל אביבית, שלא מוסקת כמו שצריך, הקפיאה אותי באופן מוחלט. קפיאה רגשית. וכך אני מסתובב כמו זומבי ללא חשק ובלי ליבידו, חמוש במגפיים צהובים ומנסה להתעודד מחצי שעה של עישוב עשבים שוטים בערוגות שלי.
ככה יצא שנהייתי פריק של מרקים חמים. בכל ערב אני מעמיד סיר. פעם אני מכין צ'ורבה עם כרובים שטוחים מהגינה, פעם מרק עדשים כתומות ושורשי סלרי, מרק גריסים ודלעת, ופעם אחת סיר עם ברוקולי ועדשים שחורות. אבל המרק הכי טעים שהכנתי קרה לו ממש במקרה סתם כך, אתמול.
הכרשות שטמנתי באדמה לפני ארבעה חודשים השמינו מכל הגשמים האחרונים ונהיו מפוארות בכל קנה מידה אפשרי. כרשות בגינה זו השקעה לטווח רחוק. הן גדלות לאט-לאט. צריך הרבה סבלנות. ערוגת הכרשות שלי נמצאת בדרך ללול ההודים והפניניות. וכך בכל בוקר, כשאני עובר לשם בדרך להאכלה, אני מתלבט אם להוציא כמה כרשות ולהכין מהן מרק. בכל יום אני מרחם עליהן, ונותן להן עוד יום אחד חמים באדמה. אבל אתמול עקרתי ארבע כרשות עסיסיות כאלה, והחלטתי להעמיד מהן סיר.
הכנתי מרק כרשה ותפוחי אדמה חם, שהוא בעצם וישיסואז (Vichyssoise, מרק צרפתי קלאסי של כרשה, בצל, תפוחי אדמה ושמנת או חלב, שמוגש לרוב קר) בגרסה חורפית. אבל במקום להוסיף חלב שפכתי לתוכו יוגורט עזים מקומי. בתוך חצי שעה יצא לי מרק כרשות נהדר, שהצליח להוציא ממני חיוך קטן של עונג בתוך כל הענן הרגשי האפור הזה. ובערבו של אותו מרק הצלחתי להביא את עצמי להתחיל לקרוא סוף-סוף.
לא יודע אם השפעתו של המרק תחזיק אותי מעבר לעשרים העמודים הראשונים, אבל נשארו לי עוד המון כרשות בערוגה, וכנראה אקטוף כמה בכל יום, כדי לתדלק לי את הקריאה. אז רבותיי, אל תוותרו על הכרשות, שהן הבצל הטוב ביותר שהאדמה יכולה לתת לנו בחורף. אל תוותרו על המרק הזה. אני מבטיח לכם שהוא אפילו יותר יעיל מכל התכשירים נוגדי הדיכאון שכה רבים מאיתנו נופלים אליהם בימים הקרים והאפורים האלה.
מרק כרשה ותפוחי אדמה
המרכיבים:
4 כרשות עסיסיות עם החלק הירוק
5 תפוחי אדמה לבנים
5 כפות שמן זית
50 גרם חמאה
חצי ליטר יוגורט עזים איכותי (בניגוד ליוגורט מחלב פרה, יוגורט עזים לא מתפרק בבישול)
4 תרמילי הל מפורקים וכתושים
פלפל לבן גרוס בנדיבות
מלח ים גס לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. שוטפים היטב את הכרשות מהחול וקוצצים גס. קולפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות בינוניות-קטנות. מחממים את החמאה ואת שמן הזית בסיר שטוח, ומקפיצים בתוכם את הכרשה רק עד שהיא נעשית שקופה. מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה, ההל הכתוש והפלפל הלבן.
2. ממשיכים בהקפצה עוד קצת, ומציפים במים חמים. מוסיפים מלח לפי הטעם, ומבשלים על להבה נמוכה כ-20 דקות. מוסיפים את היוגורט באיטיות תוך כדי ערבוב, וממשיכים בבישול על להבה נמוכה ביותר עוד כ-10 דקות. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.
מרק כרשה, חמציצים וערמונים
המרכיבים:
5-4 כרשות עם החלק הירוק
שתי אגודות עלי חמציץ
חצי קילוגרם ערמונים טריים
1.5 ליטרים מרק עוף ביתי מסונן ומחומם
6 כפות שמן זית עדין ועוד 3 כפות
6 שיני שום קצוצות דק
קורט מוסקט מגורר
פלפל לבן גרוס לפי הטעם
100 גרם גבינת פרמזן
מלח ים גס לפי הטעם
הכנה: שוטפים וקוצצים היטב את הכרשות. שוטפים וקוצצים גס את עלי החמציץ. חורצים איקס בקליפת הערמונים ומבשלים במים חמים 20-15 דקות וקולפים אותם. זו הדרך הקלה ביותר לקלוף ערמונים לתבשילים. מקפיצים את הכרשות הקצוצות ב-6 כפות שמן זית עד שהן נעשות שקופות. מציפים במרק העוף החם. מוסיפים את עלי החמציץ, מתבלים במלח, במוסקט ובפלפל הלבן לפי הטעם.
מוסיפים את הערמונים הקלופים, מביאים לרתיחה עדינה וממשיכים בבישול עוד 15-10 דקות על להבה נמוכה. בינתיים, מחממים מחבת קטנה עם 3 כפות שמן זית ומטגנים בתוכה את שיני השום הקצוצות כ-20 שניות בלבד, עד שריחם עולה. מוסיפים את השום המטוגן לסיר. מערבבים. יוצקים לקערות ומגישים עם גבינת פרמזן מגוררת מלמעלה.
